מינויו של שר חוץ חזק ובעל מעמד עצמאי ברמה הפוליטית, הוא מהלך חשוב גם כאשר הוא מתבצע בחודשים האחרונים לכהונתה של ממשלת מעבר ובעיצומה של מערכת בחירות סוערת. הוא מאפשר, ואף מחייב, לצאת כבר עכשיו למערכה ממוקדת לשיקום יכולותיו, משאביו, מעמדו ויוקרתו של שירות החוץ הישראלי, שבאופן פרדוקסלי עבר בשנים האחרונות תקופת שפל חמורה, דווקא בשעה שהדיפלומטיה הישראלית בדרג העליון קצרה הישגים חסרי תקדים.
האתגר טמון בכך שלהישגים אלה יש מניפה של פעולות-המשך, הנפתחת בעקבותיהם. אם לא יהיו אנשי מקצוע היכולים ללוות את העשייה הפרטנית בשטח, שכרם של הקיצוצים והצמצומים צפוי לצאת בהפסדן של הזדמנויות מרחיקות לכת (כולל בתחום הכלכלי), ובפגיעה באחד מהכלים החשובים ביותר של ישראל במערכה המתמשכת על מעמדה ותדמיתה, כולל בזירה האמריקנית החיונית.
הגיעה העת - כבר עכשיו, גם בחודשיה האחרונים של ממשלת המעבר - לסמן שינוי במגמה המתמשכת בשנים האחרונות, של קיצוץ בתקציבי משרד החוץ, ביזור סמכויותיו בין משרדים שונים, סגירת נציגויות והכבדה על יכולת הפעולה השוטפת של הנציגויות הקיימות. בהעדר שר חוץ הממוקד בענייני משרדו, בעל מעמד פוליטי עצמאי - וללא יכולת עמידה מול פקידות האוצר, הנוקטת בסוגיות אלה גישה הבוחנת את הפרוטה האחרונה ואינה מזהה את עלויותיה הסמויות, אך הגבוהות מאוד, של שחיקה מסוכנת ביכולותיו של שירות החוץ ובמוטיבציה שלו - הסתמנה מגמה עקבית של פגיעה במשאביו ובמעמדו של המשרד.
שר החוץ החדש צריך כבר עתה להתוות תוכנית פעולה סדורה להיפוך המגמה ומיצוי מרחב ההזדמנויות הנפתח בפני ישראל. הדבר יחייב, במידת האפשר כבר עתה, ובוודאי בתחילת כהונתה של הממשלה החדשה:
- השבת חטיבות שפוזרו במשרדי ממשלה אחרים לתחום סמכויותיו של שירות החוץ - ובראשן המאבק בתופעת ה-BDS, המחייב היכרות מעמיקה עם רמת השטח במדינות המערב ואף בזירות המערכה בקמפוסים וברמה הפוליטית בארה"ב.
- הקצאת המשאבים הנדרשים לניהול פעילות דיפלומטית אינטנסיבית, במקום מגמת הקיצוצים, שחצתה את סף שיקול הדעת ופגעת במישרין ביכולתן של שגרירויות להגיע אל מעצבי המדיניות ודעת הקהל במדינות היעד.
- שינוי יסודי בהשקעה בדיפלומטיה ציבורית. לא ייתכן שבמדינה הנאבקת על מעמדה בסביבה עוינת, פועלת לבידודה של אירן, ועשויה לעמוד בפני הצורך להשיג מרחב מדיני ותודעתי לפעולות צבאיות אינטנסיביות בזירות רוויות אוכלוסייה אזרחית כמו עזה ולבנון, תקציבי ההסברה יהיו קטנים מאלה שמשקיעה אסם בשיווק פסטה.
- הגדלת מספרן של הנציגויות, כולל שגרירויות באמריקה הלטינית, אפריקה, אסיה ואוקיאניה, במדינות שיש סיכוי מהותי לשנות את עמדותיהן. יש לחזק את מערך הקונסוליות הן בארה"ב, שם הולכת ומתפתחת מערכה קשה, באווירה פוליטית מקוטבת, על שאלות היסוד של היחס כלפי ישראל ונדרש מאמץ להגיע לרמת השטח. עוד נדרשת הגברת הפעילות בסין, שם יכולה הפעילות מול הפרובינציות לעורר פחות קושי מאשר היחסים המתהדקים עם השלטון המרכזי.
- הכשרת סגלים ותוכניות פעולה להעמקת הקשר עם אוכלוסיות במדינות דוברות הערבית (כולל במרחב המקוון), בשאיפה להביא לכדי מיצוי את הפוטנציאל ההולך ומסתמן של שינוי בדפוסי תרבות מקובעים בכל הנוגע ליחס כלפי ישראל והיהודים.
- יצירת התנאים לגיוס, שימור, קידום ותגמול של עובדים איכותיים, שבלעדיהם לא תוכל ישראל לתרגם לעשייה שוטפת ואפקטיבית את פריצות הדרך שהושגו בשנים האחרונות על-ידי הדרג המדיני העליון.
כל אלה צריכים לעמוד על הפרק לא רק כמהלכים נקודתיים של משרד החוץ, אלא כחלק חשוב מתפיסת הביטחון הלאומי במובנה הרחב, כמו גם כמנופים הכרחיים לעתידה של הכלכלה הישראלית, שהיא תלויה באופן מובהק בטיפוח ובזיהוי של שווקים בעולם.