בחירה היא שם המשחק

החיבור בין חינוך, מדע וטכנולוגיה ביסס את יעודה של ברק גם באקדמיה. עם השלמת התואר הראשון בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה, המשיכה לתואר השני והשלישי בתחום החינוך המדעי-הנדסי. לאחר תקופה קצרה מחוץ לכותלי האקדמיה כמהנדסת מחקר ופיתוח בתעשיה, חזרה לטכניון וכיום היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. אחד האתגרים החשובים של הפקולטה, היא מדגישה, הוא להכשיר סטודנטים להוראה בדגש על מנהיגות חינוכית בתחומי המדעים וההנדסה ולגייס את האנשים הטובים ביותר שיובילו את מערכת החינוך להוראה ולמידה במאה ה-21. אתגר נוסף הוא הקטנת שיעור הנשירה הגדול של המורים. כיצד אתם עונים על האתגרים הללו במסגרת הכשרת סטודנטים להוראה? ברק: "כדי לענות על האתגר הראשון, אנחנו מובילים תוכנית ייחודית בשם מבטים: מהנדסים/מדענים בחינוך טכנולוגי-מדעי, שבה לומדים בוגרים מהטכניון ומצטיינים ממוסדות אקדמיים אחרים, במלגת נשיא הטכניון. לגבי האתגר השני, לצערי, אין עדיין פתרונות מספיק יעילים. המדענים והמהנדסים הלומדים בפקולטה ומגיעים להוראה, לא מצפים למשכורות של תעשיית ההיי-טק, אך כן מצפים לתנאי עבודה מכובדים. לצערי, חלק ניכר מתאכזב מהתנאים בבתי הספר וחוזר לעבוד בתעשיה. הדינמיות בשוק העבודה חשובה, אך עם זאת, יש לתגמל את המורים באופן שישקף את העבודה המורכבת והחשובה שלהם בבתי הספר". לטכניון הגיעה ברק עם סיום הפוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארה"ב, כשאת המסלול לקביעות התחילה רק כשמונה שנים לאחר מכן. בין לבין לימדה קורסים בתחום הלמידה המתוקשבת באוניברסיטת תל אביב, ניהלה את מכון סאלד בירושלים וכן ניהלה את היחידה האקדמית לתקשוב במכללת בית ברל. במקביל, נשארה עם 'רגל אחת' בטכניון כחוקרת במיזמים שונים. לאורך השנים, חוקרת ברק פיתוח של טכנולוגיות חדשות במטרה לקדם למידה משמעותית. המחקר שלה מתמקד במיומנויות המאה ה-21 בדגש על למידה שיתופית, חשיבה יצירתית וגמישות מחשבתית. ספרי על מחקרייך לאורך השנים בפיתוח מיומנויות למידה של המאה ה-21. ברק: "באמצע שנות ה-90, המחקר שלי התמקד בשילוב לומדות והדמיות ממוחשבות. בסוף שנות ה-90, האינטרנט נכנס לתמונה ואז חקרתי סוגיות הקשורות לפיתוח אתרים לימודיים. בהמשך, בתחילת שנות ה-2000, כשהושקו המחשבים הניידים הראשונים, חקרתי היבטים של "למידה ניידת" וב-2010 פרסמתי מחקרים שבחנו ויסות עצמי בלמידה מרחוק. ב-2013, הובלתי יחד עם הפרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון קורס מקוון פתוח, רב-משתתפים (MOOC), הראשון מסוגו בעולם שניתן במקביל בשתי שפות - אנגלית וערבית. כיום, אני חוקרת טכנולוגיות מבוססות מיקום, המעודדות שאלת שאלות ולמידת חקר".

בשנים האחרונות חלה במדינות המערב עלייה משמעותית בשיעור האנשים הסובלים מהשמנת יתר (Obesity) וממחלות מעיים, הפוגעות בבריאות האדם ומסכנות את חייו. תופעות אלה נובעות במידה רבה מאורח החיים המערבי, המאופיין במיעוט פעילות גופנית ובצריכה רבה של מזון מעובד עתיר סוכר ומלח. אחת הדרכים לשיפור אורח החיים המדובר היא חינוך, ומכאן הרקע ל"משחקי המזון" (Games of Food), מיזם אירופי חדשני שמובילה ברק. המיזם מתבצע בתמיכת EIT-Food, המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה בתחום המזון, שמפעיל האיחוד האירופי. מה מיוחד במיזם הבלעדי הזה של משחקי המזון? ברק: "משנת 2018, אני מובילה מאגד של חוקרים ממדינות שונות באירופה, במיזם בשם 'משחקי מזון', במימון האיחוד האירופי. במהלך סיעור מוחות חוצה גילים, מדינות ותרבויות שהתמקד בחינוך לתזונה בריאה, עם השותפים שלי למיזם מבלגיה, מפולין, מאנגליה ומפינלנד, הצעתי לפתח משחקי בריחה, שניתנים ליישום באופן ממוחשב, אך גם במפגש פנים אל פנים בין אנשים".

מה היה משחק הבריחה הראשון שיצרתם? ברק: "המשחק הראשון שיצרנו היה 'מתקפת הזומבים'. בני הצעיר היה ההשראה למשחקי הבריחה בכלל ולרעיון של 'מתקפת הזומבים' בפרט. הרעיון הוא שהמשתתפים נמצאים בתקופה אפוקליפטית וצריכים לעבור מחדר לחדר כדי לברוח מהזומבים. מתברר שהזומבים נמנעים מלתקוף בני אדם ששומרים על תזונה בריאה, ולכן - כדי להציל את עצמם - המשתתפים נדרשים לפתור חידות הקשורות במזון ולהרכיב תפריט מאוזן. החידות כוללות השלמת מרכיבים בפירמידת המזון וחישוב קלוריות של פחמימות, שומנים וחלבונים. בהמשך, נכנסים לרובד עמוק יותר של חלבונים, כאחד ממרכיבי התזונה החשובים. "המשחק שם דגש על חלבונים מהצומח, וכולל תפריט שבועי עם מתכונים לתזונה בריאה ומאוזנת. קהל היעד למשחק הוא מגיל 7 עד 70, כאשר כל קבוצת גיל נהנית מהיבט אחר במשחק. האיחוד האירופי התעקש שנגדיר טווח גילים מדויק יותר, אך כשעשינו ניסיונות להדגמת המשחק, קיבלנו משובים חיוביים ממבוגרים וצעירים כאחד. משחק הבריחה הוא סוגני (גנרי), אך קיימת התאמה למדינה בה הוא מוצג. למשל, במשימה של פירמידת המזון, כל מדינה מציגה את הפירמידה המקובלת אצלה וכמובן תרגמנו את המשימות לשפות השונות".

משחק בריחה נוסף הנמצא עדיין בתהליכי פיתוח הוא 'משימת תזונה בחלל'. לפי סיפור המשחק, אחרי מתקפת הזומבים, כדור-הארץ חרב, וקבוצה של ניצולים נמצאת על חללית, כאשר המידע בתחום המזון אבד. הם צריכים להסתובב בחללית, לחפש ולשחזר מידע שהיה קיים, תוך כדי שהם עונים על חידות, בדגש על היבטים שקשורים בהימנעות ממחלות מעיים, סוכרת ועוד. כיצד בוחנים את ההשפעה של השתתפות במשחקי הבריחה על הידע והמודעות לתזונה בריאה? ברק: "הדוקטורנטית טל יכין, מלווה, בהנחייתי, את המיזם במחקר שנערך במסגרת הדוקטורט שלה. המחקר בוחן את ההשפעה של השתתפות במשחק, על הידע והמודעות לתזונה בריאה. שינויים בהתנהגות מתחילים בידע של מושגים כגון קילו/קלוריות, חומצות אמיניות ועוד, כמו גם, במודעות לחשיבות של קריאת תוויות וצריכה מושכלת של מרכיבי המזון. המחקר מציע מתודולוגיה לפיתוח משחקי בריחה חינוכיים, שכבר פורסמה בכנסים בארץ ובחו"ל. המתודולוגיה מבוססת על תאוריית הלמידה המצבית הטוענת שלמידה משמעותית מתרחשת כשהיא מחוברת לחיי היומיום של הלומד, מבוססת על ידע מומחים, נעשית בקבוצות קטנות של שיתופי ידע, ומאפשרת רפלקציה (התבוננות/בחינה) אישית. משחקי הבריחה תוכננו כך שהם 'יישבו' על הבסיס הפדגוגי הזה".

האם יש יעד מסחרי למיזם משחקי הבריחה? ברק: "חלק מהדרישות של האיחוד האירופי הוא להפוך את המיזם למסחרי, והטיפול בכך נמצא בידי קבוצה מפינלנד, שיש לה גוף שאחראי לפיתוח העסקי. המוצר שלנו כולל את סיפור הרקע, את הרצף של החידות, רשימת האביזרים הדרושים, הרצף הפדגוגי ומדריך למנהלי המשחק. הרווח האמיתי מהמיזם הוא בהעברת המסרים החשובים בתפוצה הגדולה ביותר, למען הבריאות של כולנו ושמירה על הסביבה". מה תהיה היזמות המדעית הבאה שלך? ברק: "אני עובדת על כל מיני הצעות מחקר ובד בבד נמצאת כל הזמן בחיפוש אחר הטכנולוגיה הבאה, אבל אין זה אומר שאני נמצאת בכל מדיה. בתקופה בה הייתי ב-MIT, הייתי בין הראשונים ש'פתחו' עמוד פייסבוק, אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא רוצה דווקא להיות שם. היום אנו מבינים שהחשיפה המוגזמת היא בעוכרי האנשים. אני אוהבת מאוד להיות בזום, שהוא כלי עבודה חשוב ביותר עבורי. הוזמנתי לשאת הרצאה באוקספורד אנגליה על המחקר שלי ולא יכולתי להגיע בפועל, אבל החלטתי לתת את ההרצאה בזום. זאת הייתה פעם ראשונה שקבוצת המחקר באוקספורד, השתמשה בזום לטובת סמינר מחלקתי. הם כל כך התלהבו מהרעיון של הרצאה בזום, שהם המשיכו לעבוד עם הטכנולוגיה הזו. אז מבחינתי זאת עוד תרומה, לא רק פה, אלא גם מעבר לים. האם הוצעו לך שיתופי פעולה מסחריים לפיתוח יישומים חדשים? ברק: "היו פניות כאלו ואחרות מחברות שרצו לשתף פעולה ולהשקיע בפיתוח יישומים, אבל העניין הוא שאני עוסקת בחינוך, ובחינוך קשה מאוד להרוויח כסף. גם לא הייתי רוצה שייווצר מצב, שבו רק מי שיש לו כסף יוכל לרכוש את היישומים שלי ולהשתמש בהם. זה נוגד את תפישת העולם שלי. אני מעלה דברים לאינטרנט. מי שרוצה משתמש ומי שלא, לפחות יודע שזה קיים".