חסימתה של תעלת סואץ ממחישה את הפוטנציאל של ישראל להציע גשר יבשתי מאילת לים התיכון. חברת קצא"א מיישמת רעיון זה מזה שנים רבות בתחום האנרגיה, אם כי בהיקף מצומצם מאוד. כיום קיימת יוזמה לשנע נפט ותזקיקים מאיחוד האמירויות לאירופה דרך קו זה, שאם תמומש - תגדיל את מספר המכליות שיעגנו בנמל קצא"א באילת מחמש בשנה לכל היותר לעשרות.
בנוסף, ביכולתה של ישראל לספק תשתית לסחר בעולם באמצעות שינוע סחורות בין נמל אילת לנמליה בים התיכון. מימוש הרעיון מצריך את האצת פרויקט הקמת קו הרכבת לאילת ואת גידול קיבולות של הנמלים בישראל. בינואר 2012 אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הקו ישמש לא רק להעברת נוסעים (בתוך ישראל) אלא גם להעברת סחורות מאסיה לאירופה.
השינוע דרך ישראל לא ייתר את התעבורה בתעלת סואץ, מאחר שהיקפי הסחר גדלים בהתמדה והתעלה מאפשרת שינוע רציף, בעוד השינוע דרך ישראל מחייב פריקה וטעינה. על-אף שבדיקות שנערכו לפרויקט הטילו ספק בכדאיות הכלכלית של קו רכבת לאילת, ובפרויקט טמונים סיכונים אקולוגיים, ישראל רואה בו נכס אסטרטגי, שיחבר את העיר הדרומית ויישובים לאורך המסילה עם מרכז הארץ, וכן יאפשר לה להציע קו תעבורה בין-יבשתי, גם אם מוגבל בהיקפו. כדי להפוך את המסילה לאילת לגשר יבשתי משמעותי לשינוע סחורות, תידרש הרחבתו של נמל אילת, באופן שעלול לפגוע קשות במערכת האקולוגית הימית של המפרץ.
בכל פרויקט עתידי, על ישראל לקחת בחשבון את דאגותיה של מצרים, שעבורה מהווה התעלה לא רק מקור פיננסי חשוב, כי אם גם סמל לאומי. התוכניות הישראליות הקיימות אינן אמורות להשפיע באורח ניכר, אם בכלל, על היקף התעבורה בתעלת סואץ, אך סוגיית הנתיבים החלופיים מעוררת במצרים חששות ומלבה קונספירציות אנטי-ישראליות. לפיכך, על ירושלים להוביל את התוכניות הנרקמות בתיאום ובשקיפות מול קהיר ולפעול – במידת הניתן – לכך שהן לא יבואו על חשבונה של מצרים.
כמו-כן, לצד הסוגיה המצרית, לפרויקטים אלו פוטנציאל גבוה לגרימת לנזקים סביבתיים בלתי הפיכים בשמורות הטבע היבשתיות והימיות של דרום הארץ. פגיעה מכוונת או תקלה באחת ממכליות הנפט במפרץ אילת/עקבה, עלולה להמיט חורבן על שוניות האלמוגים הייחודיות בו ולפגוע באופן חמור בתיירות הן באילת והן בסיני. על כן מומלץ, כי ישראל תבחן את יוזמת קצא"א כמו גם את הפרויקטים האחרים, על מכלול היתרונות והסיכונים, כולל האסטרטגיים, הכלכליים, האזוריים והסביבתיים.