הרשות הפלשתינית עצמה מסרבת להשתלב ביוזמות אזוריות בתחומי כלכלה, תשתיות ואנרגיה, המבוססות על הסכמי אברהם, ודחתה הצעות לסיוע מצד איחוד האמירויות. בתגובה לביקורת הפלשתינית, האמירתים קיצצו דרמטית את הסיוע שהם מעניקים לאונרא, אך הנתק עם הרשות פגע גם בהם שכן נפגעה יכולתם לבסס השפעה בשטחי הרשות, גם כמשקל נגד להשפעה הגוברת של קטאר. עבור קטאר - שלמרות הסכם הפיוס עם מדינות המפרץ מצויה בתחרות עימן - מעורבות בזירה הפלשתינית היא אמצעי חשוב לביסוס מעמדה. מנוף ההשפעה העיקרי של קטאר הן מול ישראל והן מול חמאס הוא כוחה הכלכלי. אלא שקיים מתח בין האינטרס הישראלי ברגיעה ביטחונית בזירת עזה באמצעות שיפור המצב ההומניטרי ברצועה על-ידי סיוע קטארי, לבין תרומתה השלילית של קטאר למתרחש בזירת הסכסוך עקב תמיכתה בחמאס ובאחים המוסלמים, וכן מעורבותה בהסתה נגד ישראל באמצעות רשת אל-ג'זירה. בנוסף, לישראל אינטרס ביחסים תקינים עם מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות, המתנגדות לחתירתה של קטאר לקדם את מעמדה האזורי על-ידי מעורבות בנעשה ברצועת עזה והשפעה על חמאס. עקב מעמדה החלש יחסית בזירה הפלשתינית, בין שבשל סירובה להידבר עם חמאס ובין שבשל המשקעים הכבדים בינה לבין הנהגת הרשות הפלשתינית ביו"ש, איחוד האמירויות מתקשה למלא תפקיד ממתן בזירה זו והיא מתמקדת בסיוע הומניטרי ושליחת ציוד רפואי ואחר לרשות הפלשתינית ולרצועת עזה. זאת עשתה בעיקר בשיאה של מגפת הקורונה. עם זאת, משבר האמון, כמו גם מוטיבציה אמירתית מוגבלת להירתם למאמץ משמעותי בזירה הפלשתינית ובכלל זאת חידוש הסיוע הכספי לרשות, יקשו על פתיחת דף חדש. מבחינת האמירתים, מעורבות מוגברת בזירה הפלשתינית תהיה כרוכה במחיר במונחים של קשב מדיני ומשאבים. מאידך-גיסא, בתנאים מסוימים ייתכן שינוי בגישה האמירתית, אם למשל תתאפשר מעורבות שלהם בניסיון לשתף את הרשות הפלשתינית במיזמים תשתיתיים וכלכליים אזוריים, שיובלו בתמיכת ארצות הברית ובשיתוף פעולה עם ישראל, ירדן ומצרים, ושיהיה בהם כדי להגביל את ההשפעה הקטארית וגם לחזק את מעמדה האזורי והבינלאומי של ארצם. למרות הכל, יש להתייחס לאפשרות שהתקרבות בין הנהגת הרשות הפלשתינית לבין איחוד האמירויות וגם לבחריין תעלה בקנה אחד עם מספר אינטרסים חשובים ישראלים ואזוריים ועשויות להיות לה השלכות משמעותיות על הזירה הפלשתינית: • חידוש התהליך המדיני. גורמי השפעה חדשים עשויים לשלב את התהליך המדיני במערכת האזורית המתהווה, וכחלק ממנה גם לקדם יוזמות אזוריות בתחומי כלכלה, תשתיות ואנרגיה, מבוססות על הסכמי אברהם, שישרתו אינטרסים ישראלים ופלשתינים כאחד. • פוטנציאל לדחיקת קטאר ממעמדה בזירה הפלשתינית, במיוחד ממעורבותה ברצועת עזה וביו"ש, ולפחות יצירת חלופה להשפעתה. • עידוד סעודיה להצטרף לתהליך הנורמליזציה עם ישראל, ובתוך כך להגביר את מעורבותה בזירה הפלשתינית. אפשר שמאמצי ההתקרבות המחודשים של הרשות הפלשתינית לאיחוד האמירויות ולבחריין מעידים על התפכחות פלשתינית מהאשליה להסיג לאחור את תהליך השתלבותה של ישראל במרחב, ובה בעת מהסיכוי להגיע לפיוס בין-ארגוני עם חמאס. לפיכך, על ישראל לעודד את מגמת ה"נורמליזציה" בין הרשות לבין איחוד האמירויות ובחריין לאור הפוטנציאל החיובי שבמגמה זו מבחינתה. עליה לנסות ולהשפיע על ידידותיה במפרץ לשקם יחסים אלה, מתוך הבנה שכך יעלה הסיכוי לחזק בזירה הפלשתינית גורמים מתונים יחסית על חשבון גורמים רדיקאליים כמו חמאס, כך שיעלה הסיכוי לחדש את התהליך המדיני הישראלי-פלשתיני כרכיב בעיצוב המערכת האזורית החדשה.