"שותק כאילו חתכו לו את הלשון. שותק כאילו קיבל שיתוק שופטים כללי. שותק!!!" - מטיח-מתלונן שמעון כאסח (גברי בנאי) ב"אופסייד סטורי" של הגשש החיוור כלפי שופט הכדורגל יהויכין פנדלוביץ (ישראל פוליאקוב, פולי). סביב משפט נתניהו אנחנו עדים למשהו אחר: שיתוק פרקליטים כללי. מזה למעלה משנתיים מתנהל, כולל בתוך האולם ומתוך האולם בבית המשפט המחוזי בירושלים, מסע שיסוי יום-יומי נגד צוות התביעה - החל מהמשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן-ארי, וכלה בפרקליטים הזוטרים בו. הם מואשמים - ללא כל שמץ הוכחה - בתפירת תיקי האלפים. הם מושמצים - ללא כל שמץ ראיה - כמי שביצעו הפיכה שלטונית. הם מונצחים - בכוונת מכוון - בתמונות המוּצאוֹת מהקשרן והמציגות אותם מכוערים פיזית. לאחרונה המסע הזה עלה מדרגה, עם קריאות חד-משמעיות ובלתי פוסקות להעמיד לדין ולהשליך לכלא (כך במפורש!) את אנשי התביעה, כולל ציון שמותיהם. חלק מעדי התביעה סופגים שיימינג דומה; הדס קליין ממש איננה היחידה. מי שמדבר נגד נתניהו סופג נאצות כשקרן, כמניפולטור, כמי שמעיד מתוך פוזיציה, כפקיד ששם רגליים לדרג הנבחר ועוד כהנה וכהנה. ואגב, אם אותו עד אומר משהו שמשחק לטובת ההגנה - מיד דבריו מצוטטים כתורה מסיני; מה שלא מפריע להמשך ההשמצות אם יעז לחזק את עמדת התביעה. מותר לתהות, האם למה שעברו עדים קודמים יש ותהיה השפעה על עדים עתידיים. על פניהם, הקמפיינים הללו - חסרי תקדים בתולדות ההליכים המשפטיים בישראל - מהווים לכאורה שורה של עוולות אזרחיות ואף עבירות פליליות. סוביודיצה - זוכרים? יש כזאת עבירה, גם אם נשכחת ומוזנחת, ודומה שהיא מעולם לא הייתה כל כך בוטה. לשון הרע. פגיעה בפרטיות. הטרדת עד. העלבת עובד ציבור. איום על עובד ציבור. וכל זה - בצורה גלויה, בשורה של פלטפורמות תקשורתיות. מה עושה עם זה הפרקליטות - זו שאמורה לייצג את האינטרס הציבורי, להגן על עדיה ולהעניק גיבוי לאנשיה? כלום ושום דבר. כן, איש תקשורת אחד נחקר באזהרה ומאז לא שמענו דבר (ואגב, מריחת הזמן הזו איננה הוגנת גם כלפיו). כן, יש כתבי אישום נגד ארבעה פעילי רשתות חברתיות שוליים, שזרקו כמה מילים על הדס קליין וניר חפץ. כן, יש צווי הטרדה מאיימת להגנה על בנה של בן-ארי. אבל פה זה מסתיים. שיתוק פרקליטים כללי.