בנוסף, אירן מובילה מאמץ להגביר את התיאום בין רכיבי "ציר ההתנגדות" ולבסס את הנרטיב של "אחדות הזירות", שהתעצב על-רקע ההסלמה סביב אירועי הר-הבית במהלך רמדאן. ירי הרקטות משלוש זירות (עזה, לבנון וסוריה), מנוצל היטב על-ידי אירן ושלוחיה כהזדמנות לביסוס מאזן ההרתעה מול ישראל. על-רקע זה התקיים המפגש בדמשק בין ראיסי לראשי הפלגים הפלשתינים, ובראשם מנהיג הג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני, זיאד אל-נח'אלה, ובכיר חמאס, חליל אל-חיה, שבמהלכו שב והדגיש ראיסי את מחויבות הרפובליקה האיסלאמית להמשך "ההתנגדות למען שחרור ירושלים". כמו-כן נפגש ראיסי בדמשק עם משלחת רמת דרג של חיזבאללה. המאמץ האירני להפגין בפומבי את חיזוק הקשרים עם "ציר ההתנגדות" ניכר גם בביקוריו האחרונים של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, אסמאעיל קאא'ני, בדמשק ובלבנון וכן בביקורו של שר החוץ האירני, חוסיין-אמיר עבדאללהיאן, בלבנון בסוף חודש אפריל. לצד סוגיות צבאיות-אסטרטגיות אלה, נראה, כי במוקד הביקור עמדו גם מאמציה של אירן לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי עם סוריה. במהלך הביקור חתמו שני הנשיאים על מזכר הבנות לתוכנית לשיתוף פעולה אסטרטגי, וכן על 15 הסכמי שיתוף פעולה בתחומים שונים, לרבות חקלאות, משאבים טבעיים, תחבורה, אזורי סחר חופשי, נפט, תקשורת וטכנולוגיה. לדברי ראיסי, אירן נחושה לפתח את הקשרים בינה לבין מדינות האזור וכי מזכרי ההבנה, במיוחד בתחום הכלכלי והמסחרי, משרתים את טובת שתי המדינות. תחומים אלה קריטיים לטהרן בשל המצב הכלכלי המחמיר באירן. הצורך בשיקום הכלכלה ההרוסה של סוריה בתום מלחמת האזרחים מספק לכאורה לאירן הזדמנות להעמיק גם את אחיזתה הכלכלית במדינה זו. בשנים האחרונות התקיימו מגעים בין בכירים משתי המדינות במטרה לקדם שיתוף פעולה בין חברות אירניות וסוריות בתחומים כלכליים מגוונים. גם בביקורו אשתקד של אסד באירן, היווה שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות נדבך מרכזי בשיחות והכשיר את הקרקע לשורת הסכמים בתחומי התעשיה, ההון, האנרגיה, התחבורה, הבינוי והמסחר. אולם, חלק גדול מההסכמים נותרו על הנייר ובאירן נשמעת ביקורת גוברת על התנהלות משטר אסד, הממשיך, לטענת בכירים כלכליים אירנים, להטיל מגבלות על יבוא סחורות אירניות למדינה ומעדיף ייבוא סחורות מטורקיה. זאת, חרף ההסכמים ועל אף קו אשראי במיליארדי דולרים, שאירן העניקה לסוריה בעשור האחרון, וגם למרות העוינות כלפי טורקיה הכובשת שטחים בצפון סוריה. עם זאת, בעקבות ביקור ראיסי בדמשק, ראש לשכת המסחר המשותפת לאירן ולסוריה, פהד דרויש, הביע אופטימיות בנוגע לעתיד הקשרים הכלכליים בין המדינות. בראיון ליומון הסורי הממסדי אל-וטן אמר דרויש, כי ההסכמים יאפשרו הקמת חברות משותפות, שבעזרתן תוכל סוריה לשלם את חובותיה לאירן דרך קווי האשראי באמצעות רווחים מהפרויקטים המשותפים. בסיכומו של דבר, אירן וסוריה יכולות להציג את הביקור כהישג מדיני משמעותי וכביטוי נוסף למערכת היחסים האסטרטגית והיציבה ביניהן. אירן מצידה ממשיכה לראות בסוריה "עומק אסטרטגי" ורכיב חיוני ב"ציר ההתנגדות" ובנתיב העברות האמל"ח לחיזבאללה, שהוא עבורה בעל חשיבות גיאו-פוליטית וביטחונית רבה. מפגן הלכידות האירנית-סורית מספק עדות נוספת לכך שהשאיפה של ישראל ומדינות ערב הסוניות להרחיק את משטר אסד מאירן אינה מציאותית בעת הנוכחית. עם זאת, המבחן האמיתי להצלחת ביקורו של ראיסי בדמשק טמון ביכולתה של אירן לנצלו כדי לקטוף פירות מעשיים, במיוחד במישור הכלכלי. לנוכח המשבר הכלכלי החריף באירן ובסוריה, הסנקציות הכלכליות המוטלות על שתי המדינות, חתירת משטר אסד לשוב לעולם הערבי והמשך הפעילות הצבאית הישראלית על אדמת סוריה, קיים ספק במידת יכולתו של הביקור לחולל קפיצת מדרגה משמעותית נוספת ביחסים בין אירן לסוריה. מכל מקום, הביקור – לצד שורת ההתפתחויות האזוריות האחרות – מציב את אירן במאזן הישגים משמעותי שמהווה מבחינתה גם תשובה לתהליך הנורמליזציה של ישראל עם האמירויות, בחריין ומרוקו.