X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   כתבות
תא גזים 3, אושוויץ-בירקנאו
יום השואה הבינלאומי
"אפילו המשרפות לא הספיקו"
היום לפני 80 שנה שחרר הצבא האדום את תשלובת מחנות אושוויץ. חודשים אחדים לאחר מכן גבו חוקרי הצבא הבריטי את העדויות הראשונות מכמה מניצולי המחנה
ב-15 באפריל 1945 שחרר הצבא הבריטי את מחנה הריכוז ברגן-בלזן שבגרמניה, ומצא בו 60,000 אסירים - רבבות מהם על סף המוות - ו-10,000 גופות שנערמו בחוצותיו. בימים הבאים השקיעו הבריטים מאמצי-על להציל את חייהם של השורדים, ולמרות זאת אלפים רבים גוועו לאחר השחרור. כמעט במקביל, החלו חוקרים בריטים לגבות מהניצולים עדויות על פשעי מלחמה ופושעי מלחמה - בברגן-בלזן עצמו, בתשלובת מחנות אושוויץ, בלודז' ובמקומות רבים אחרים.
היו אלו העדויות הראשונות שמסרו ניצולי שואה, שבועות אחדים לאחר שחרורם. הן שמורות בארכיון המדינה הבריטי מכאן חשיבותן העצומה לתיעוד, למחקר ובעיקר לזכרון השואה. הייחוד של ברגן-בלזן, כמחנה אליו נדחסו רבבות ניצולים של צעדות המוות, הביא לכך שגם קובץ העדויות הוא יחיד במינו. דרך העדויות מתוארים האירועים במחנות ידועים לשמצה לצד גורלן של קהילות נשכחות; מצטייר דיוקן של ארכי-פושעים לצד פושעים מן השורה; ונפרסים סיפורים אישיים בל-ייאמנו של סבל, השמדה והישרדות.
לרגל יום השואה הבינלאומי, המצוין ביום בו שוחררה תשלובת אושוויץ לפני בדיוק 80 שנה, מובאות כאן שתיים מן העדויות המרכזיות על השמדת היהודים במחנה זה.
"להלן תיאור של תא גזים"
תוכנית תא גזים 2, אפריל 1942 [צילום: יד ושם]
  • רומן זומפולינסקי נמנה על אנשי הזוֹנְדֶרְקוֹמַנְדוֹ היהודים, עליהם הוטל להפשיט את הקורבנות, לשרוף את הגופות ולטפל ברכוש השדוד. מוצאו היה מלודז' והוא מסר את עדותו ב-24 במאי 1945.
נאסרתי ב-1939 משום שאני יהודי. אני בן 22. הייתי במחנות עבודה שונים עד שנשלחתי לאושוויץ בסוף 1943. הועברתי ל[ברגן-]בלזן בדצמבר 1944.
בזמן שהותי באושוויץ עבדתי במשך שלושה חודשים במשימות שונות באחד מתאי הגזים והמשרפות. [זומפולינסקי נמנה על אנשי הזוֹנְדֶרְקוֹמַנְדוֹ היהודים, עליהם הוטל להפשיט את הקורבנות, לשרוף את הגופות ולטפל ברכוש השדוד]. מי שהועסקו בעבודה הזאת קיבלו מזון טוב יותר מאשר יתר האסירים, בשל טיבה של עבודתם. אולם לאחר כשישה חודשים הם עצמם מתו בתאי הגזים משום שהס"ס ניסה לשמור בסוד את המתרחש בתאי הגזים. אני נמלטתי מגורל זה משום שחליתי בטיפוס והועברתי לבית חולים ומאוחר יותר לבלזן.
להלן תיאור של תא גזים ומשרפה אלו [תאים 3-2, מול הכניסה לבירקנאו] ושל האירועים שאירעו בהם. לאלו שנבחרו נאמר שהם הולכים להתרחץ. הם נכנסו לחדר הראשון של הבניין, שם התפשטו וניתנו להם מגבת וסבון. החדר הכיל בערך 500 איש [בפועל: 2,000 איש בכל תא]. לאחר מכן נכנסו לחדר השני, שיצר את הרושם של חדר מקלחות ובו רצפת אבן ומדפי עץ נמוכים. מהתקרה ירדו ראשי מקלחות.
כאשר הם היו בפנים, הגז הוחדר בידי איש ס"ס ששהה בחדר בקרה מרכזי מתחת ל"חדר האמבטיה". [גבישי הגז ציקלון-בֶּה הוחדרו דרך עמודים שהותקנו בתקרת תא הגזים ולא מתחתיו. גבישי הגז אוחסנו מתחת לתאי גזים 2 ו-3]. האנשים היו צורחים וצועקים מכאב, אבל מי שבחוץ לא יכול היה לשמוע את הקולות בשל נגינתה של תזמורת בחוץ ובשל רדיו בפנים. אלו שהיו בתא מתו בתוך שלוש עד חמש דקות.
לאחר מכן הופעלו מאווררים כדי לפנות את הגז מהתא. כאשר התא היה נקי מהגז, העובדים ואני ביניהם היו נכנסים דרך דלת בקצה החדר ואוספים את הגופות. הגופות הונחו במדרון שהשליך אותן לחדר תת-קרקעי שהיה מחובר לתנורי המשרפה. בחדר הזה הגופות נקלטו מהמדרון בעגלה רכינה, שנסעה על מסילה ויכלה להכיל בערך שמונה גופות בבת אחת. העגלה גולגלה אז בידי עובד לרציף, ממנו הועברו הגופות לאלונקת ברזל, שהבסיס שלה כלל שלושה מוטות ברזל.
האלונקה גולגלה על מסילה לתוך פי התנור. שם הופלו הגופות לתוך הלהבות בידי מפעיל האלונקה, אשר הפעיל מנופים שפתחו את מוטות הברזל שבתחתית. הגופות הושמדו בתוך כשלוש דקות. [למעשה נדרשו 30-25 דקות לשריפת ארבע-חמש גופות]. הגז ללהבות הכיל עץ ודלק. [שומן הגופות עצמן היה חומר הדלק לבעירתן]. איש הס"ס שהיה אחראי על הקבוצה הזאת היה אוֹבֶּרְשַרפיהרֶר [סמל] [אוטו] מוֹל. אני מעריך שבשלושת החודשים בהם אני עבדתי בתא הגזים ובמשרפה הללו, מתו כך 200,000 איש. [ייתכן שהמספר אף היה 300,000].
"המתים נשרפו בקרמטוריום"
תוכנית להרחבת אושוויץ, נובמבר 1941 [צילום: יד ושם]
  • אניטה לסקר-וולפיש היא צ'לנית בעלת שם עולמי. היא נולדה בעיר ברסלאו (כיום וורוצלב) בשנת 1925 והחלה לנגן בצ'לו בילדותה. לאחר שניסתה לעבור לאזור החופשי של צרפת באמצעות אישורים מזויפים, נכלאה לסקר ובסוף 1943 נשלחה לאושוויץ. האסירה שקלטה אותה שאלה מה עשתה לפני שנאסרה, וכאשר השיבה לסקר שהייתה צ'לנית – צורפה לתזמורת המחנה בידי הכנרת הנודעת אלמה רוזֶה-מאהלר, אחייניתו של גוסטב מאהלר. התזמורת ניגנה ליד שער היציאה ממחנה-האם, בשעות היציאה לעבודה והחזרה ממנה. בנובמבר 1944 נשלחה לסקר לברזן-בלזן ושם ניצלה. נינתה קרויה על שמה של רוזה-מאהלר, שנספתה באושוויץ ב-1944. היא מסרה את עדותה ב-9 במאי 1945.
אני בת 19, יהודיה גרמניה. נאסרתי בספטמבר 1941 בשל שימוש במסמכי זהות מזויפת, שקיוויתי שיעזרו לי לברוח מגרמניה. נשארתי בכלא ברסלאו עד דצמבר 1943, כאשר הועברתי לאושוויץ. לבסוף הועברתי לבלזן בנובמבר 1944.
הייתי חברה בתזמורת המחנה באושוויץ, והבלוק בו גרתי היה במרחק של 50 מטר בלבד מהמשרפות. [בתשלובת מחנות אושוויץ היו שבע תזמורות, שהורכבו ממנצחים ונגנים מקצועיים. הן ניגנו בעת יציאת האסירים לעבודה ובשיבתם ממנה, הופיעו בקונצרטים לפני סגל המחנה ובמקרים נדירים – גם בפני האסירים. לסקר הוצבה בתזמורת הנשים שפעלה במחנה בירקנאו. האחרות היו במחנה הראשי, תזמורת גברים בבירקנאו ותזמורת בבּוּנָה-מוֹנוֹביץ'].
אני מבקשת לתאר תחילה את הרצח ההמוני של אסירים בתאי הגזים ובאש. כאשר הגיעו קבוצות של אסירים, נערכו בתחנת הרכבת סלקציות של מי שנועדו להירצח. סלקציות נוספות נערכו במחנה עצמו ובבית החולים. הייתי עדה לעיתים קרובות לסלקציות כאלו. נשים וילדים, בעיקר חולים, נלקחו ראשונים. נערכו גם סלקציות ללא הבחנה, כנראה כדי שהמספרים הדרושים יחוסלו. המתים נשרפו בקרמטוריום, כמותו היו כמה וכמה במחנה. [בתקופה אותה מתארת לסקר, היו בבירקנאו ארבע משרפות שתפוקתן הגיעה ל-20,000 גופות ביום].
אני זוכרת במיוחד את הגעתם של כמה אסירים הונגרים במאי 1944. המחנה לא יכול היה לאכסן אותם ואלפים נשלחו לקרמטוריום. [החיסול ההמוני והמיידי של רוב יהודי הונגריה היה מתוכנן מראש ולא נבע מחוסר מקום לשכנם באושוויץ].
אפילו המשרפות לא הספיקו, כך שרבים הושלכו לתוך שוחות בהן בערה אש. אני עצמי לא ראיתי מישהו חי מוכנס לאש, אבל שמעתי בלילה את הצעקות והצרחות של ילדים ונאמר לי תכופות שהם נשרפים חיים. השלב הספציפי הזה נמשך חמישה-שישה שבועות [בחודשים מאי-יולי 1944].
יכולתי להיות עדה לרבים ממעשי הרצח הללו, משום שהייתי חברה בתזמורת שניגנה לאנשי הס"ס, ולעיתים קרובות הפעילו אותנו כאשר נערכו הסלקציות של הקורבנות וכאשר הגופות נשרפו במשרפות. [שנים רבות מאוחר יותר הכחישה לסקר את הטענה לפיה התזמורת הצטוותה לנגן בעת הסלקציות והרצח. אולם קיימות עדויות נוספות על כך שהתזמורת ניגנה בזמן הסלקציות – אך לא בזמן ההמתה בתאי הגזים].
Author
כתב משפטי | News1 | דוא"ל
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
תאריך:  27/01/2025   |   עודכן:  27/01/2025
+הרצוג באו"ם: "החטופים מוחזקים בתנאים תת-אנושיים, ללא טיפול רפואי וללא ביקורים של הצלב האדום" 19:02 27/01/25  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
בנאום בעצרת האו"ם לרגל יום השואה הבינלאומי, נשיא המדינה יצחק הרצוג קרא להשבת החטופים בעזה, גינה את האנטישמיות ואת המוסדות המגנים על הטרור, וקרא להרחבת מעגל השלום במזרח התיכון הוקיע את התנהלות האו"ם: "אין מקום לערעור על זכות הקיום של ישראל"
הרצוג. להפסיק את האנטישמיות [צילום: קובי גדעון/לע"מ]
+מאבק שהשתלם: שורדת שואה בת 81 קיבלה קצבת שארים רטרואקטיבית מגרמניה 18:55 27/01/25  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
בסיוע מרכז המידע לשורדי שואה, קיבלה שורדת שואה קצבת שארים למפרע של 20,000 אירו וקצבה חודשית  ▪  המשרד לשוויון חברתי מדווח על עלייה בתקצוב הנצחת זכרון השואה ותמיכה בעמותות
המוקד לאזרחים ותיקים ולשורדי שואה עם השרה לשוויון חברתי
+סערה במועצת אירופה: האשמת ישראל ברצח עם לצד טקס לציון יום השואה הבינלאומי 17:25 27/01/25  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
מחר תצביע מועצת אירופה על החלטה להאשמת ישראל ברצח עם בעזה, זאת במקביל לטקס לציון 80 שנה לשחרור אושוויץ  ▪  משלחת הכנסת מנהלת מאבק למניעת ההחלטה, תוך הדגשת הטרור של חמאס ואת הסבל שחווה העם בישראל
משלחת הכנסת למועצת אירופה [צילום: דוברות הכנסת]
+חינוך ושוב חינוך 10:32 27/01/25  |  עמנואל בן-סבו   |   לרשימה המלאה
סבור הייתי כי השואה ומראותיה הן בטון יצוק בזיכרון ההיסטורי העולמי, בבחינת אירוע חד-פעמי, ייחודי, הנצרב בזיכרון ולא היא
לזבור ולא לשכוח [צילום: כירסטי וויגלסוורס/AP]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות שואה וגבורה
צבי גיל
איטליה בשבילי היא יציאה לאור מחשכת השואה לאחר חמש שנות נעורים בגטאות, במחנות ריכוז, בריחה מרכבת מוות ועוד
איתמר לוין
באואר היה בן 98 במותו והותיר אחריו מאות תלמידים ושורה של ספרי יסוד בחקר השואה    זכה בפרס ישראל, בפרס א.מ.ת ובתואר יקיר ירושלים
תרצה הכטר
הזיכרון הלאומי שלנו, בהקשר של פרשיות בהיסטוריה הקצרה יחסית של מדינת ישראל, עבר עיצוב מחדש על-פי "רוח התקופה" בעיקר עם חילופי השלטון
צבי גיל
גורמים מתנדבים ממלאים את החלל של העדר מערכת ציבורית תקינה אך הם התקווה לעתיד טוב יותר
צבי גיל
יש בקרבנו אנשים שמלחמה היא לא רק אמצעי אלא תכלית, לאמור לחיות על החרב, או ליתר דיוק למות איתה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il