זכותו של
דונלד טראמפ להפוך ב-180 מעלות את מדיניותו של
ג'ו ביידן; לשם כך הוא נבחר. הבעיה היא, שטראמפ וממשלו מבצעים שורה ארוכה של מהלכים נקמניים ממניעים אישיים, או לכל הפחות פועלים כדי לבצר את כוחו של הנשיא בצורה חסרת תקדים וכנראה בלתי חוקתית. כל בוקר, כאשר אני עובר על הדוא"ל מהלילה, השאלה הראשונה שלי היא: מה הם עשו הפעם. והם לא מאכזבים.
רשימה קצרה ובלתי ממצה, שמן הסתם תזדקק לעידכונים נוספים. חנינות גורפות לפורעי 6 בינואר והקלות בעונשיהם של מנהיגיהם הגזעניים והאנטישמיים. פיטורי 15 פרקליטים שעסקו בחקירות הפליליות נגד טראמפ. הסרת האבטחה מ
מייק פומפאו וג'ון בולטון, שר החוץ והיועץ לביטחון לאומי בממשלו הקודם, שמתחו עליו ביקורת. הסרת האבטחה והסיווג והדיוקן של הרמטכ"ל לשעבר מארק מיליי, מינוי של טראמפ שהפך לאחד ממבקריו הבולטים, לצד בחינת האפשרות לשלול ממנו את הכוכב הרביעי (דרגת גנרל מלא) ולפתוח חקירה נגדו.
פיטורי חברי מועצה דמוקרטיים בוועדה לשוויון הזדמנויות בתעסוקה ובמועצה הלאומית ליחסי עבודה, תוך הפרת פסיקת בית המשפט העליון. הצעה לכל עובדי המדינה בדרג המקצועי להתפטר כעת ולקבל שמונה חודשי שכר. בחינת הכרזה על אלפי תפקידים מקצועיים בשירות הציבורי כמשרות אמון פוליטיות, כך שניתן יהיה להחליף אותם. פיטורים של 16 מבקרים פנימיים במשרדי הממשלה, כולל אלו שמונו בידי טראמפ. הקפאה בלתי חוקית של חלוקת כספים שאושרו בידי הקונגרס.
ההיסטוריה – הן של המאה ה-20 והן של המאה ה-21 – מלמדת בצורה ברורה: כך נבנה משטר סמכותני ואף רודני. בסתימת פיות, בנקמנות, בהשתלטות על השירות הציבורי, בהחלטות ממניעים אישיים, בצפצוף על החוק והפרדת הרשויות. ייתכן שחלק מהצעדים ייבלמו בידי בתי המשפט, אבל הכוונה חדה מאין כמותה: טראמפ, שאמר שיהיה רודן ביום הראשון לכהונתו, מתכוון שהיום הזה יימשך ארבע שנים.