מה עשתה הכנסת ה-18 למען נכי צה"ל?

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949 חוקק במקורו בשנת תש"ט-1949 , בסמוך לאחר קום המדינה. הוא קשור קשר מושגי-ערכי לחוק שירות ביטחון, תש"ט-1949 אשר נחקק ממש בסמוך לו, ונועד להשלים אותו ביצירת מחויבות המדינה לדאוג לחייליה אשר נפגעו במלחמות ישראל, תוך כדי השירות הצבאי ועקב שירות זה. כך הציג ראש הממשלה ד' בן-גוריון את הצעת חוק הנכים בפני כנסת ישראל, בספטמבר 1949 (ד"כ 2 (תש"ט), עמ' 1573-1572):

• "מלחמת החירות של צבא-הגנה-לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת, נצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר... נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו... אך החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו לשמחתנו בחיים, אך גם הם שלמו מחיר יקר – אבר מן החי. והערב אני מגיש לכם בשם הממשלה, חוק על החוב, נכון יותר – על חלק מהחוב, שאנו חייבים לאלה, שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת; חוק על תגמול ושיקום לנכי-המלחמה. גודל התגמול שהחוק הזה מעניק לנכה תלוי בגודל אחוז הנכות....תשלום התגמולים אינו גורע מזכותם של הנכים לשיקום. זכות זו קימת לכל חייל משוחרר, בריא או נכה. התגמול המגיע לנכה הוא נוסף לשיקום הכללי. איננו מבחינים במתן התגמול ובגודלו בין טוראי לקצין. כל נכה מלחמה מקבל אצלנו גמול שווה. התגמול אינו פוטר את המדינה מדאגה לשיקום הנכה. אנו נעזור לנכים, כמו לחיילים משוחררים אחרים, ללמוד מקצוע, להמשיך בלמודים, להסתדר בעבודה, בהתיישבות או בעסק אחר".

ברע"א 7678/98קצין התגמולים נ' דוקטורי, פ"ד ס(1) 489 (2005) נפסק כי:

• "....חוק הנכים מבוסס אפוא על אחריות המדינה כלפי בניה הנשלחים לשרת שירות חובה בכוחות הביטחון ונפגעים בגופם ובבריאותם בזמן השירות ועקב השירות. בשירותם הצבאי הם תורמים ממיטב כוחם לטובת החברה. תרומה זו מחייבת את הציבור לשאת בנזקי אלה שנפגעו בשירותם למען הכלל, כמידת פגיעתם .......הסדר תגמולי הנכים למי שנפגעו בשירותם הצבאי מתאפיין ביסודות האלה: שוויון בין ציבור הזכאים לתגמולים בלא הבדל דרגה, תפקיד או נסיבות הפגיעה בשירות הצבאי; הסדר זכאות אחיד המתבסס בעיקרו על נתון של שכר קובע שהוא בסיס תשלום אחיד שמתוכו נגזר התגמול כפונקציה של דרגת הנכות; ניתוק מערכת התגמולים מבדיקת מצבו הכלכלי של הנכה ומהיקף הכנסתו או אובדן כושר השתכרותו עקב הפגיעה, למעט במקרים מיוחדים שבהם מדובר בנכה מחוסר פרנסה או בנכה "נצרך", הזכאים לתגמולים מיוחדים, או בנכים שבשל נתונים מסוימים או צרכים מיוחדים זכאים לתגמולים מיוחדים (סעיפים 6, 7, 7א ו-7ה לחוק הנכים)..."

חוק הנכים מעניק תגמולים למי שנפגע תוך כדי שירותו הצבאי, ועקב שירותו הצבאי. מבחן ה"תוך" כולל גם את מי שנפגע "בדרך למחנה וממנו". מבחן ה"עקב" קובע כי גם מי שקיננה בגופו מחלה רדומה אשר לא יצאה מן הכוח אל הפועל טרם השירות, אולם פרצה עקב תנאי השירות הצבאי, יוכר כמי שמחלתו פרצה עקב שירותו הצבאי. חוק הנכים מעניק תגמולים הן למי ששירת שירות קרבי, והן למי ששירת שירות'משרדי', ואף לסוהרים ושוטרים. מידי שנה מוגשות אלפי תביעות מצד חיילים שלקו במחלות שונות עקב שירותם הצבאי, ותביעות שנדחות נדונות לרוב בועדות הערר ובבתי המשפט המחוזיים (אם החיילים מגישים ערעורים). בעוד שפציעות בקרב אינן שנויות במחלוקת, הסוגיות השנויות במחלוקת לרוב הן מחלות שפרצו עקב השירות, או אז שאלת הקשר הסיבתי סבוכות יותר. מידי שנה דנות ועדות הערר לפי חוק הנכים, המורכבות משופט, רופא ומשפטן, באלפי ערעורים של נכים אשר לקו במחלות שונות עקב שירותם הצבאי. ערעורים רבים מגיעים אל פתחו של בית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון. הפרוצדורה של חוק הנכים שונה מן הפרוצדורה האזרחית ה'רגילה'. תקופת ההתיישנות בחוק הנכים עומדת על כ-3 שנים (להבדיל משבע שנים בתביעה אזרחית 'רגילה') אולם יש לה חריג נרחב: אם הנכה מצליח להוכיח התקיימותה של 'חבלה רשומה', ואם חלוף הזמן לא מקשה על בירור העובדות, נכה צה"ל יכול להגיש תביעה להכרה בנכותו גם בחלוף 30 שנה. נפגעי הלם קרב רבים ממלחמת יום הכיפורים הגישו תביעות להכרה בנכותם אך ורק בשנות ה- 2000, וזאת עקב אופיו של הלם הקרב אשר מכה ביתר שאת בנפגע אך ורק לאחר שנים של הכחשה והדחקת התסמונת. נכי צה"ל אשר אינם מצליחים להתקיים מהתגמול שמשולם להם על-פי נכותם, זכאים לקבלת תגמול 'נצרך', וזאת אם הם מוכיחים שאין ביכולתם להתקיים כלכלית. אגף השיקום עוסק לא רק בתשלום תגמולים אלא גם בשיקום מקצועי ונכים רבים נשלחים להכשרה מקצועית על חשבון אגף השיקום. נכים שערעורם נדחה בעבר יכולים מכוח סעיף 35א לחוק הנכים לבקש עיון מחדש בבקשתם, על סמך ראיה חדשה שיכולה אף להיות חוות דעת רפואית חדשה. מי שקורא את הכתוב עד כה יכול להתרשם בטעות כי חייהם של נכי צה"ל הם סוגה בשושנים והחוק בא לקראתם ומאפשר להם מסלול קל ונוח להכרה בנכותם, אך לא כך היא. ערעורים נגררים על פני שנים רבות, לעיתים דוחות ועדות הערר את הערעורים בנימוקים לא-נימוקים תוך סטיה מההלכה הפסוקה המחייבת, גם נכים אשר זוכים בחלוף שנים להכרה בנכותם, מקבלים אחוזי נכות נמוכים מידי ממשרד הביטחון. נכים שלא החזיקו מעמד כלכלית עד שזכו להכרה בנכותם (לעיתים בחלוף עשור) ופנו למוסד לביטוח לאומי, נדחו על-ידי אגף השיקום שאמר להם שהם בחרו במסלול הנכות של המוסד לביטוח לאומי, ואין להם אפשרות לתבוע נכות מכוח 'חוק הנכים' של נכי צה"ל. הלומי קרב מספרים כי הם נתונים למעקבים וחקירות מטעם אגף השיקום של משרד הביטחון וכל רגע נעים או מאושר שלהם בו הם מתועדים צוחקים, נהנים או מבלים, משמש "הוכחה" עבור אגף השיקום כי הם כלל לא נפגעו נפשית בשירותם הצבאי. אכן, חוק הנכים והפרקטיקה הנוהגת מכוחו אינו הופך את חיי נכי צה"ל לקלים, ונדרשים עוד שיפורים בתחום, לעיתים לטובת הנכים – ולעיתים אף להפך – לטובת התקציב ולרעת הנכים. כיום נשמעים קולות הגורסים כי אך ורק מי שנפגע בפעילות קרבית (להבדיל ממשרדית) זכאי להיות מוכר כנכה- צה"ל. יש המבקשים להוציא את נכי המשטרה והשב"ס מן ההסדר בטענה שהצטרפותם להסדר של נכי צה"ל מעמיס יתר על המידה על תקציב המדינה. המחלוקות בדבר השיפורים הנדרשים בחוק הנכים מובילות להצעות חוק רבות שמועלות על-ידי הכנסת כמו גם לדיונים ערים בועדות הכנסת ולהקמת ועדות בנושא (ראה לדוגמא: ועדת ברודט). הכנסת ה- 18 הקימה צוות בדיקה פרלמנטרי לבחינת אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת: הצוות הכין מספר דוח"ות ועל סמכו הציעו חברי הכנסת מספר הצעות חוק, וזאת לצד הצעות חוק של חכ"ים נוספים (כגון משה (מוץ) מטלון) וסיעות נוספות (חד"ש):