החופש הגדול נגמר וכל הילדים חזרו לגן ולבית הספר. המוני הורים נשמו לרווחה וחלקם אף נרגשים עד מאוד, אותם הורים השולחים בפעם הראשונה את ילדיהם לגן, או לכיתה א', ואולי לחטיבת הביניים. אך מבין כל ההורים השמחים ו/או הנרגשים ישנם קומץ הורים עצובים, אפילו אבלים.
אני כמובן מתכוונת לאותם הורים השולחים בפעם הראשונה את ילדיהם למסגרת החינוך המיוחד. להורים אלה נדמה כי סוף העולם הגיע. למרות כל מאמציהם ילדם לא ילך לבית הספר השכונתי, עם כל הילדים שגרים מסביבו, זה שאחיו למדו או לומדים בו, אלא יצטרך לצאת כל בוקר מוקדם מאד בהסעה כדי להגיע לבית ספר מרוחק מהבית, אולי אפילו בעיר אחרת, לבית ספר מיוחד, לא של ילדים רגילים אלא של ילדים מיוחדים, ילדים עם צרכים מיוחדים.
איך נערכים לתחילת שנת הלימודים? דואגים והרבה. זה מתחיל בדאגות קטנות, פעוטות. האם לקנות ילקוט ואם כן, מה לשים בו? באין ספרים ומחברות צריך למלא אותו בדברים חליפיים. אולי בבגדי החלפה לימים ארוכים? בשתייה? בחיתולים?
בהתחשב בעובדה שבחינוך המיוחד שעות הלימודים הם על-פי רוב מהבוקר עד אחה"צ, ובנוסף יש זמן נסיעה, מדובר בשעות רבות מחוץ לבית, האם לא יהיה קשה לילד להיות כ"כ הרבה שעות מחוץ לבית?
עובדה נוספת היא שכמעט כל בתי הספר של החינוך המיוחד מאכלסים ילדים מגילאי 6 עד 21. הדאגה של הורים רבים ששולחים ילדים בני 6 לבית הספר היא איך ישהו במחיצה אחת עם מתבגרים, האם האחרונים לא יפגעו בהם חלילה?
ומה לגבי הסעות? ילדים הלומדים בחינוך מיוחד זכאים להסעה מהרשות המקומית ומלווה להסעה (אדם מבוגר נוסף לנהג). גם כאן השמיים הם הגבול לדאגות: האם הרכב בטיחותי? האם דואגים לחגור לילד חגורת בטיחות? האם הנהג נוסע בזהירות? האם הנהג אדם נורמטיבי ולא חלילה פדופיל? ולכל מי שמרים גבה נוכח הדאגות הללו אזכיר שמדי פעם ולצערי לא מעט מופיעים בעיתונות סיפורי זוועה על נהגי הסעות שמנצלים ילדים חסרי אונים. רוב האנשים מצקצקים בלשונם ואומרים "כמה נורא" ושוכחים אחרי שעה קלה, אך אותם הורים מיוחדים מרובי דאגות אינם מצליחים להירדם בלילות, ביחוד אלה המצטרפים זה עתה למסגרות החדשות.
לקראת שנת הלימודים החדשה אני רוצה לאחל לכל התלמידים ולכל ההורים בהצלחה. אני בטוחה שגם ימים טובים ורגועים יבואו. ימים בהם הילדים המיוחדים יקבלו תוכנית לימודים אישית המותאמת כל ילד לצרכיו הוא והמאפשרת התקדמות לפי קצב אישי, ימים בהם טיפולים פרא-רפואיים חשובים ישולבו במערכת הלימודים, ימים בהם אנשי צוות בית הספר יתגלו כנשמות ענקיות וימים לא פחות חשובים בהם ההורים יקבלו תמיכה, ליווי והכלה במסגרת בית הספר, אם על-ידי הפסיכולוגית או אם על-ידי היועצת באופן פרטני או קבוצתי.