חיים שאין בהם אהבת תורה

אל מסע ההסתה המתוקשר, המתנהל כבר שנים, כנגד הציבור החרדי ולומדי התורה, הצטרף בחודשים האחרונים שחקן חיזוק חדש ומבטיח; רהוט, שנון, מושחז, מלא להט ויומרה, בדיוק כמו שאיחלו לעצמם כלי התקשורת החילוניים בחלומם הוורוד ביותר. העיתונאים הנרגשים והנפעמים מיהרו להסתער על האיש ולדלות מפיו כל ציוץ ואוושה קלה, תוך שהם מאמצים אותו אל לבם בחום, ומחבקים אותו בחיבוק דב המזכיר את חיבוקו הידוע של לבן הארמי. כפי שקוראינו הנבונים בוודאי הספיקו לקלוט, פרץ השמחה וההתרגשות שאחז במערכות העיתונים ובאולפנים השונים, לא היה לכבודו של עוד מגולח זקן בעל שיער ארוך, המתהדר בעגיל באוזנו הימנית ובמכנסיים קרועות למחצה. הרי כאלו לא ממש חסר. הרכש החדש שהתיישב בשולחנם של זוללי החרדים, כמה מפתיע, נראה בעצמו כחרדי אדוק לכל דבר. למרבה הפלא, בחר כוכב התקשורת לסגל לעצמו מראה שמרני מובהק ואף לחבוש כובע רבני לראשו, אף שאלו כבר מזה זמן, אינם עולים בקנה אחד עם חידושי האופנה המקובלים ברחוב החילוני. ואכן, האיש הדעתן לא אכזב ומיהר לספק את הסחורה הנדרשת, בקצב שסחרר את מיטב המסיתים הסדרתיים שידענו עד כה. בעבור כמה דקות שידור וכותרת צבעונית אחת, המציגה את תמונתו בהבלטה, שלף מיודענו אמרות שפר עוקצניות והגיגים מוזרים במיוחד, השמים את הציבור החרדי ללעג ולקלס, ואת רבניו כאנשים קיצוניים והזויים, המנותקים מרחשי לב הציבור. לעתים היו אלה ניסיונות לקעקע את יסודות ההלכה וההשקפה, ולעתים דעות כוזבות הפוגעות בכבודם של בני הישיבות ואברכי הכוללים. הצד השווה שבהם: יהירות והתנשאות אופייניים וציטוטים נבחרים מן התורה ומלשונות חז"ל. שהרי בדיוק לשם כך הוא כאן: לזכות את עם ישראל ולקדש שם שמים. בכל הזדמנות שהתבקש להביע את דעתו, וגם כשלא התבקש, החל ידידנו לרקוד ולפזז לצליליהם של כלי התקשורת, תוך שהוא מפזר דברי חנופה והתיפיפות לכל הכיוונים וככל העולה על רוחו. "לוקחים בחור בן ארבע עשרה, שמים אותו בישיבה ומבקשים ממנו לפצח סוגיה הלכתית על שור מועד או שור תם שנגח בפרה, הוא לא מבין מה רוצים מהחיים שלו. מי זה השור ואיפה החמור? לרוב הציבור אין האינטלקט והעוצמה הלימודית לעסוק בעניינים האלה", איבחן האיש לא מכבר באחד מעיתוני סוף השבוע, והותיר אחריו תהיות רבות באשר לזהותו של אותו חמור. "החברה הישראלית הסכימה בזמנו של בן-גוריון להסדר 'תורתו אומנותו' לארבע מאות לומדי תורה", הוסיף האיש המשכיל באותה הזדמנות, "הם לא שיערו ולא חלמו שהממדים יגדלו בכמויות ובעוצמות כאלה, שאין להן כל פרופורציה. הם טוענים שהפכנו לנטל עליהם? האמת היא שהפכנו לנטל על עצמנו". מה יש לומר? דברים כדרבנות. יאיר לפיד לא היה מנסח זאת טוב יותר.