תסמונת השלפוחית הרגיזה כוללת תסמינים של דחיפות עם או בלי דליפת שתן, תכיפות במתן שתן (מתן שתן מספר רב של פעמים ביממה) ויקיצה במהלך השינה לצורך הטלת שתן.
טיפול חדשני בישראל אשר הוכנס לראשונה באירופה מתחילת שנות ה-90 ובארה"ב משנת 1997, הינו "נוירומודולציה של השלפוחית". טיפול זה כולל גירוי חשמלי של העצב הסקראלי, המעצבב את אזור השלפוחית והסוגרים. המכשיר שיודע לעשות פעולה זו נקרא "אינטרסטים" (Interstim) ומיוצר על-ידי חברת מדטרוניק.
הטיפול בנוירוסטימולטור מושתל הוגש השנה לסל הבריאות, ומהווה תקווה למתמודדים עם בעיה קשה זו. מבין המדינות המפותחות, ישראל כיום הינה בין המדינות הבודדות שטיפול זה אינו נכלל בסל הבריאות הממלכתי.
1.מהם גורמי הסיכון להתפתחות תסמונת שלפוחית רגיזה?
מבין גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות תסמונת השלפוחית הרגיזה מוזכרים: גיל, הפרעות עצביות מרכזיות או פריפריות וסוכרת. דליפות שתן ככלל ותסמונת השלפוחית הרגיזה בפרט גורמים לפגיעה קשה באיכות החיים.
2.למי מותווה הטיפול?
מדובר בנשים וגברים אשר ניסו את כל סוגי הטיפולים הקיימים ולא מצאו פתרון יעיל לדחיפות במתן שתן עם או בלי דליפת שתן, תדירות בהליכה לשירותים קושי בריקון שלפוחית השתן או אי נקיטת צואה.
3. האם הטיפול ניתן בקו ראשון?
חשוב לציין, כי השתלת "אינטרסטים" אף פעם לא מוצעת כטיפול ראשוני. "אינטרסטים" מותווה למטופלים הלוקים בדחיפות במתן שתן עם או ללא דליפה, תדירות במתן שתן והעדר ריקון של השלפוחית אשר אינו ממקור חסימתי ולחולים הסובלים מדליפה מעורבת של שתן וצואה. הטיפול הינו טיפול יעיל ובטוח. על-פי מספר רב של עבודות קליניות נמצא כי בעזרת גירוי חשמלי ניתן להשיג ירידה משמעותית או היעלמות מוחלטת של תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן ושל אי נקיטת הצואה.
4. האם יש מספיק נתונים אודות יעילות הטיפול?
בספרות כיום פורסמו יותר מ-85 עבודות מדעיות המקיפות 3,386 חולים. עבודות אלה מתארות את שיעור ההצלחה של הטיפול בהתוויות השונות אשר מוזכרות לעיל. שיעור הצלחת הטיפול בתסמונת השלפוחית הרגיזה מוערך סביב 64-76%, שיעור הצלחת הטיפול במקרים של בעיה בריקון שלפוחית השתן מגיעה עד לכ-83% בעיה של אי נקיטת צואה שיעור הצלחה נע בין 75% ל-100%.
חשוב לציין כי בכל המקרים המוזכרים לעיל הטיפול ניתן לחולים בהם לא צלחו טיפולים ראשוניים אחרים.
במהלך 15 השנים בהם הטיפול ב"אינטרסטים" מאושר לשימוש בחו"ל, הצטבר ניסיון רב. באירופה הטיפול אושר לראשונה ב-1995 (אישור CE) ובארה"ב ב-1997 (אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני). 85,000 חולים מושתלים היום בעולם עם מערכות אינטרסטים. הטיפול נחשב לסטנדרט טיפולי באירופה ובארה"ב ומומלץ כקו טיפולי שני על-ידי ארגונים מקצועיים כמו ה-International Consultation on Incontinence (ICI).
5. מהן תופעות הלוואי של טיפול בתרופות?
יעילות התרופות באופן כללי הינה כ-70%. נטילת התרופות גורמת לתופעות לוואי לא רצויות כגון: יובש בפה, עוויתות בבטן, יובש בלחמיות ולעיתים רחוקות ייתכן טשטוש ראייה. הסיבה השכיחה ביותר לכישלון הטיפול התרופתי הינו חוסר היענות של המטופל לטיפול. על-פי מחקר שבוצע בארה"ב נמצא כי פחות מ-30% מהמטופלות אשר החלו ליטול תרופות אנטיכולינרגיות המשיכו בטיפול התרופתי כעבור שנה, מרבית המטופלים מפסיקים ליטול את הטיפול כעבור 3 חודשי טיפול. עיקר הסיבה להפסקת הטיפול הייתה תופעות הלוואי. לאחרונה פורסמו נתונים אודות טיפולים חדשניים לנשים אשר ניסו טיפולים קודמים ללא הצלחה. הזרקת רעלן בוטליוניום (Botox) לשריר שלפוחית השתן נמצא יעיל לטיפול בתסמיני השלפוחית הרגיזה על-פי מספר עבודות מארה"ב ואירופה. תוצאות הניסויים מראים על יעלות טיפולית יחסית גבוהה (60-70%). עיקר הבעיה בטיפול זה הוא הצורך בהזרקות חוזרות אחת ל-9-6 חודשים לערך בשל פרק זמן הפעולה המוגבל של הרעלן. בנוסף, הטיפול כרוך בעלות גבוה אשר לא ממומנת על-ידי מרבית קופות החולים בארץ.
6.האם בישראל יש מספיק ניסיון בהשתלת נוירסטימולטור?
בארץ כיום יש מספר רופאים אשר למדו להשתיל וצברו ניסיון עשיר בהשתלת נוירוסטימולטור בחו"ל ובארץ. מדובר בטכניקת השתלה פשוטה ולא נדרש ציוד מתקדם לצורך ביצוע ההשתלה. משך הפעולה עורך כשעה ומבוצע תחת הרדמה מקומית בלבד במסגרת אשפוז יום.
שיעור הסיבוכים כתוצאה מההשתלה הינו מזערי, ובא לידי ביטוי בעיקר בדלקת מקומית באזור הצלקת.
7.האם יש צורך בהחלפת הקוצב אחת לתקופה?
משך זמן החיים של הנוירוסטימולטור המושתל (הסוללה) הינו בין 9-5 שנים, לאחר תקופה זו הסוללה מוחלפת. מדובר בפעולה כירורגית קצרה באשפוז יום.
8. אם הטיפול הוכח כיעיל מדוע מספר ההשתלות בארץ הוא כה נמוך?
בשל העלות הגבוהה, כיום לא ניתן לבקש ממי שמתמודד עם הבעיה, להוציא מכיסו הפרטי כ-70,000 שקל בעבור השתלת נוירוסטימולטור. בתקווה כי לאחר הכללת הטיפול בסל הבריאות השנה נוכל להציע לנשים וגברים כאחד את הטיפול המוצע ללא התחשב במצבם הכלכלי.
אני מאמין שטיפול זה חייב להיות נגיש לכל, באמצעות הכללתו בסל הבריאות, עבור אלה הסובלים מהבעיה אשר יומם סובב סביב שלפוחית השתן ומתן צואה, שכן המדובר באיכות חיים ירודה מאד, התמודדות עם ריחות ודליפות כל היום, איבוד מקום העבודה, בידוד חברתי ומשפחתי, מצב של בושה, וירידה בדימוי העצמי. תופעות אלה גורמות לנשים וגברים הרס וסבל רב, ופוגעות ביכולתם הפיזית והנפשית לתפקד בחברה.