המתקפה על הכנסת הייתה צפויה. לא חלפו 48 שעות מעת פרסומן של המלצות ועדת ששינסקי למיסוי רווחי הגז, והחברות נתנו גז: לא פחות מחמישה משרדי לובינג וחטיבה שלמה של יח"צנים ויועצי תקשורת ואסטרטגיה פשטו על הכנסת במסע לשכנוע חברי הבית. גם התקשורת מוצאת עצמה יעד להסתערות הכללית. במעמקי הים מונחים מיליארדים רבים, כך על-פי כל התחזיות והבדיקות, ואיש לא רוצה להפסיד. בישיבת ועדת הכלכלה שהתכנסה ביום שלישי היו יותר לוביסטים מחברי כנסת. "זה רק קצה המזלג לעומת מה שיקרה מכאן ולהבא", התנבאו חברי הכנסת, והם יודעים על מה הם מדברים. לא מעטים מהם נפגשו "באקראי" עם
יצחק תשובה, שמחזיק ברוב מניות קידוחי 'תמר' ו'לוויתן', יותר מפעם אחת בשבועות האחרונים.
נראה כי הלחץ נושא פרי. בהחלטה ראשונית ועדת הכלכלה אכן דחתה את ההצעה הקוראת לתמיכה בהחלת ההמלצות על קידוחים קיימים. להחלטה הזאת אין כל משמעות מעשית, אבל היא בהחלט יכולה לאותת באור אדום בוהק לשר האוצר ולראש ה
ממשלה לקראת הקרב הצפוי בכנסת.
בעוד הכנסת רוחשת וגועשת, יושב לו בלשכתו, כמטחווי קשת משם, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ד"ר
אודי ניסן, ומסרב להתרגש. "המלצות ועדת ששינסקי הן מאוד סבירות", הוא אומר בראיון ל'מקור ראשון', הן שומרות על איזון נכון ומיישמות בהדרגתיות את השינויים המתחייבים מהמצב הקיים היום".
ניסן סומך על חברי הכנסת שבסופו של דבר יגבר אצלם השכל הישר. הוא נזכר בהתנהגותם הבוגרת והאחראית כאשר הצביעו בעד קבלת חוק עידוד השקעות הון. חברות אדירות, כמו '
כימיקלים לישראל', שהחוק ביטל שורה של הטבות שקיבלו, הפעילו לחצי ענק. "הבהרנו לחברי הכנסת במשך חמישה חדשים שאין שום מקום להתפשר. לא הכנסנו 'עִזים' כדי שאפשר יהיה להתפשר עליהן. לשמחתי, הכנסת אישרה את החוק כמות שהוא כי הבינה את חשיבות העניין. אני מאמין שאותו דבר יקרה עם המלצות ששינסקי. זה דוח סגור, יש בו תפיסה מאוד ברורה וגם הוא נטול 'עזים'. אין על מה להתפשר פה".
ניסן אינו תמים. הוא יודע היטב כי לאחר שמסקנות הוועדה יעברו את הסינון הצפוף בממשלה ובכנסת, ספק אם ששינסקי עצמו יכיר את המסקנות אחרי "טיפול הפנים" שהן יעברו שם.
"בכל זאת", הוא אומר, "אני מקווה ששני הכוחות, הלוביסטים מהצד האחד והציבור מהעבר השני, יאזנו זה את זה וההמלצות תישארנה כפי שהן".
אתה מכיר את הכנסת. מי שיושב על האוזן של הח"כים ומסתכל להם בלבן של העיניים הם הלוביסטים וחברי המרכז, לא הציבור.
"חברי הכנסת הוכיחו בגרות גבוהה מאוד בחוק עידוד השקעות הון, גם עם לחץ של לוביסטים ומאות חברי מרכז. אני מצפה מהכנסת ומהממשלה לבחון את הנתונים לגופם, והם ישתכנעו שנכון לאמץ את ההמלצות כמות שהן. אבל בסופו של דבר אני לא סומך רק על היושרה של חברי הכנסת. גם אנחנו יודעים לפעול. התקשורת מאוד רלוונטית לצורך העניין. היא אמורה לייצג בסופו של דבר את האינטרס של הציבור ולהציג את העיוותים שבלחצים".
יהיה קשה מאוד לאשר את ההמלצות בממשלה, במיוחד כאשר שר התשתיות לנדאו הוא מהמתנגדים הראשיים להן. נציגיו בוועדה סירבו לחתום על הדוח, על-אף שחתמו על דוח הביניים.
"אם תקרא את דעת המיעוט שלהם תגלה שבגדול הם מסכימים לדוח. כל המחלוקת היא ביחס לכמה הוראות מעבר הכלולות בו. ברור שיהיה מאבק בתוך הממשלה. אני לא נאיבי ולא משלה את עצמי".
בסופו של דבר, מי שיצטרך להחליט הוא ראש הממשלה. עד עכשיו נתניהו לא התבטא בעניין. יש לך הערכה כיצד יחליט?
"אני לא עוסק בנבואה, אבל יש אינדיקציות ברורות. נציגו הבכיר בוועדה היה ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, שלא רק שתמך בכל המהלכים אלא היה שותף מרכזי בניסוח הפרמטרים המרכזיים. גם ארגונים בינלאומיים כמו ה-
OECD וקרן המטבע הביעו תמיכה וגם בנק ישראל. כל אלה מהווים שיקול משמעותי אצל ראש הממשלה. אני מקווה שיקבל את ההחלטה הנכונה".
בעצם, ההמלצות מרוככות במידה רבה מאלו שהיו בתחילה. גם אם יתקבלו ההמלצות, חברות הגז עדיין ישלמו למדינה מסים בשיעור נמוך ממה שנהוג בעולם. שיעור התמלוגים לא ישתנה והמס יגדל ל-60% רק אחרי רווח של יותר מ-200 אחוז.
"אם היינו חיים בעולם ללא סיכונים גיאופוליטיים ואספקת הגז הייתה מובטחת לאורך שנים, אולי היינו הולכים יותר רחוק. לקחנו כאן שולי ביטחון ואכן ריככנו, אבל גם הריכוך הזה נעשה במידתיות ראויה. אולי 10 אחוז או 20 אחוז ירדו מההמלצות הראשוניות".
כמה הפסיד הציבור מה"ריכוך" הזה?
"אי-אפשר לדבר במונחים של הפסד הציבור. ויתרנו כאן על 10 אחוזים במס השולי בסוף הדרך. מדובר אולי על כמה מאות מיליוני דולרים, לא יותר".