לא מהמרים על צוואר הרחם

קיימות מספר שיטות לזיהוי ואיפיון נגיף הפפילומה ממשטח הנלקח מצוואר הרחם. האחת: טכנולוגיית ה-hybrid capture - משתמשת בסמני רנ"א לזיהוי מקטעי דנ"א ויראליים בדגימה. השניה: טכנולוגיות אמפליפיקציה (PCR) - משתמשות בפריימרים ספציפיים אשר גורמים לאמפליפיקציה של הדנ"א הנגיפי באמצעות תגובת PCR, ומאפשרות בדרך-כלל לזהות את הנגיף בסף גילוי נמוך יותר. הבדיקות המסחריות הקיימות, מאפשרות לזהות את נוכחותם של אחד מ-14-13 זני פפילומה בעלי "סיכון גבוה". התשובה ניתנת בפורמט של "חיובי" או "שלילי". בדיקת HPV genotyping משתמשת בשילוב טכנולוגיות על-מנת לאפשר זיהוי ואפיון של תת-זנים נגיפיים ספציפיים, ומאפשרת תשובה מדויקת יותר: "שלילי" או "חיובי לתת זנים X ,Y ו-Z. במעבדה הוירולוגית של המרכז הרפואי תל אביב הוכנסה מערכת חדשה לבדיקת ואפיון HPV במשטחי צוואר (HPV genotyping). המערכת משתמשת בקיט ייחודי המאפשר זיהוי ואפיון של 21 זני HPV שונים בו-זמנית. בעבודת מחקר ראשונית (pilot study) שנערכה במוסדנו, על אוכלוסיית נשים שהופנו למרפאות צוואר הרחם, נמצא כי כרבע מהזיהומים בנגיף פפילומה בעל "סיכון גבוה" היו בתתי זנים 39 ו-52, ששכיחותם המדווחת בספרות נמוכה הרבה יותר. פרופיל זה מעיד אולי על פיזור שונה של זני פפילומה באוכלוסיה הישראלית. הבדיקה נעשית כשירות מעבדתי עבור גורמים חיצוניים המפנים חומר לבדיקה, או כחלק מבדיקת סקר של נשים בריאות הפונות למרפאה לבריאות צוואר הרחם.

בדיקת הסקר הנהוגה בארץ ובעולם לגילוי מוקדם של נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם, כרוכה בלקיחת משטח תאים מהצוואר (משטח הפאפ - pap smear). מטרתה של בדיקת הסקר היא לזהות נגעים טרום ממאירים ולטפל בהם, טרם יתפתחו לשאת פולשנית. הנהגתה של מערכת בדיקות הסקר במדינות מסוימות, הביאה לירידה חדה בהיארעות סרטן צוואר הרחם במדינות אלה וכעת הוא שכיח בעיקר במדינות המתפתחות, שם הוא נחשב לממאירות הקטלנית ביותר בקרב נשים. עם זאת, רגישותה של בדיקת הפאפ, מוגבלת ונעה סביב ה-60% בבדיקה בודדת. הרגישות משתפרת בבדיקות חוזרות, אך אינה עולה על כ-85% בחישוב מצטבר. בנוסף, השונות בין פירוש הממצאים על-ידי ציטולוגים שונים, ואף בבדיקות חוזרות על-ידי אותו בודק (inter- and intra-observer reporoducibility) היא גבוהה ביותר ומגבילה את ערכה של הבדיקה.

• למעלה מ-50% מהאנשים הפעילים מינית, ייחשפו במהלך חייהם לנגיף הפפילומה;

• הדבקה מתמשכת עלולה להוביל להתפתחות נגעים טרום ממאירים וסרטן בצוואר הרחם;

• זיהום בנגיף נקשר לסוגים רבים של סרטן, לרבות סרטן צוואר הרחם, העריה והלדן, הפין והאשכים, פי הטבעת, הפה והלוע;

• משטח הפאפ, בדיקת הסקר הנפוצה לגילוי מוקדם של נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם, היא בעלת רגישות מוגבלת;

• הוספת בדיקה לגילוי זנים אונקוגניים של נגיף הפפילומה בתאי משטח הצוואר, עשויה להגביר באופן משמעותי את רגישות הבדיקה, מכ-60% ללמעלה מ-90%;

• החיסון נגד נגיפי הפפילומה הוא האמצעי הראשון מסוגו למניעה ראשונית של סרטן צוואר הרחם.

נוכח הקשר ההדוק בין זיהום בנגיף הפפילומה לבין התפתחות נגעים טרום ממאירים וממאירים בצוואר הרחם, יכולה בדיקה המזהה את הנגיף במשטח להשלים את הבדיקה הציטולוגית. נשאות של זני HPV בעלי "סיכון גבוה" היא, כאמור, תנאי הכרחי, אך לא מספיק להתפתחות נגעים טרום ממאירים וסרטן. בנוסף לרגישותן הגבוהה, בדיקות HPV מדויקות מאוד ובעלות שונות נמוכה מבדיקה לבדיקה (reproducible). בדיקת זני HPV בעלי "סיכון גבוה" בדגימת תאי צוואר היא בעלת ערך קליני רב ומסייעת לכוון את הבירור והמעקב במקרים מסויימים. בנוסף, משמשת בדיקת ה-HPV כחלק מבדיקת סקר באוכלוסיית נשים בריאה, והיא מומלצת על-ידי האיגוד האמריקני כנדבך נוסף לבדיקת הפאפ בנשים מעל גיל 30.

המהלך הטבעי של הדבקה בנגיף הפפילומה הוא איטי. רוב ההדבקות, כאמור, חולפות עצמונית, ברם הדבקה פרסיסטנטית בזנים אונקוגניים גורמת לטווח של שינויים, החל מנגעים טרום ממאירים בדרגה נמוכה ועד לכאלו בדרגה גבוהה של ממאירות וסרטן. מקובל לחשוב שמשך הזמן מההדבקה ועד התפתחות סרטן פולשני הוא מספר שנים. יודגש, כי הנגיף עובר בקיום יחסים, אולם שימוש בקונדום בעת קיום יחסים, יעיל באופן חלקי בלבד בהגנה מפני הנגיף. מטרתן של בדיקות הסקר, הכוללות משטח צוואר (פאפ) ובדיקת HPV, היא למעשה גילוי מוקדם של נגעים טרום ממאירים לפני הופעתו של גידול ממאיר וטיפול בהם. הטיפולים האפשריים בנגעים טרום ממאירים כוללים: הקפאה (קריותרפיה), טיפול בלייזר או סילוק של הרקמה הנגועה באמצעות לולאת דיאתרמיה (LEEP). הטיפול נבחר בהתאם לדרגת השינוי בתאים ונתונים נוספים, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל. לאחרונה נכנסו לשוק שני חיסונים שפותחו על-ידי חברות מסחריות כנגד נגיפי הפפילומה וקיבלו אישור מה-FDA האמריקני. שניהם הוכיחו יעילות גבוהה במניעת נגעים טרום ממאירים וממאירים הנגרמים על-ידי תת הזנים הכלולים בחיסון, ולהם טווח הגנה שונה נגד תת זנים נוספים. חיסונים אלה מציגים למעשה הישג חלוצי במניעה ראשונית של סרטן צוואר הרחם.