עוד לא הסתימה ההצלחה הכבירה של הצגת המחזמר "סיפור הפרברים" בתיאטרון בית צבי והנה הצלחה רודפת הצלחה עם העלאת "מרוב אהבה" שירי ומערכוני יוסי בנאי שהתאטרון מעלה כעת. אלה שירים ומערכונים שלא נס חינם.הפעם הם מוגשים בתזמור אחר, בצורה אחרת, בביצועים אחרים, בהעמדה אחרת וברצף ההופכים את ההופעה למוצלחת ומעולה ביותר. לא אטעה אם אומר כי לשירים שבוצעו בזמנו על-ידי יוסי בנאי היה חן מיוחד, סיגנון מיוחד אך גם למופע כעת שיש לו אופי אחר, סיגנון אחר, ביצוע אחר, חן מסוג אחר וקשה בחלק גדול מהשירים להחליט איזה ביצוע עדיף. הפעם הקולות של המבצעים היו נהדרים, ההעמדה מצויינת, התיזמור השונה חידש את השירים, ריענן אותם, הוסיף להם ברק מסויים, צורה אחרת ומשיכה מסוג אחר. אנו נזכרים ונזכר תמיד בנוסטלגיה לשירים שביצע יוסי בנאי אך הביצוע הנוכחי הוא ריאלי, עכשוי ולא נוסטלגי והוא היה מעולה. הבמאי עידו רוזנברג בעצמו בוגר בית צבי וכעת שחקן תיאטרון הקאמרי, בחר שירים מפורסמים משפע המפורסמים של בנאי ובחירתו הייתה מעולה. הוא שיתף בהם מיטב הכוחות שעמדו לרשותו ממחזור זה של בית צבי והבחירה הייתה נהדרת. הרצף בו הושמעו כל השירים יצר מהמופע חטיבה אחת מקסימה מלאת רעננות,קצב ועניין. רוזנברג בחר לרוב בשירים שמחים ונתן להם גוון שונה מהמוכר, פנים ותיזמור חדשים וזאת מבלי להשכיח את הביצוע המקורי החרוט היטב בזכרון. שותפים לעשיה היו רמי אוסרווסר שהיה אחראי על הנהול המוסיקלי והעיבודים וכן ניגן על גיטרה, מיטל דמארי שעיצבה את הכוריאוגרפיה מגוונת ויפה, מעצב התפאורה הצנועה אך הנאה מאוד והשימושית - אבי שכווי, ומעצבת התלבושות הנאות והטובות מאוד ענבר שפירא והתאורה - יניר ליברמן שהכניסה אותנו בכל שיר לאוירה המתאימה והנכונה. בתזמורת החיה השתתפו עוד דניאל עבר - הדני בפסנתר, שחר רצנברג בתופים, ניצן קאנטי בכינור ועמית שטריקר בבס. להדרכה הקולית המעולה הייתה אחראית דוקי עצמון. בוצעו ללא הפסקה 25 שירים ומערכונים כשלכולם מחנה משותף והוא יוסי בנאי ככותב המילים, כמבצע בעצמו או בהרכבים השונים בהם השתתף. הייתה לי הזדמנות לשמוע עוד בשנה שעברה בתחרות מסויימת בבית צבי בשם"תחרות שיר ופזמון עברי" את קולותיהם של רוב המשתתפים וידעתי שבמחזור שיסיים השנה ישנם כוחות מעולים הן בשטח השירה והן בהגשת שיר או מערכון ובכל זאת הופתעתי משפע הכישרונות. שירתם הייתה מלווה לא רק במקצועיות מרשימה אלא גם בחן נעורים, עניין ורצון להצליח. אינני יכול להזכיר את כל המשתתפים, אם כי כולם היו ראויים לאיזכור ובכל זאת אזכיר כמה מבלי לפגוע באלו שלא הוזכרו. רן גוזי היה מעולה ביחד עם ימית אטיאס בהגשת השיר - מערכון "יש חור בדלי" וב"הצ'ופצ'יק של הקומקום" ו"אף אחד לא קם" ביחד עם עמר זמרי ועדי שיר. שלושתם שרו בקול אחד בתאום מצויין ושילוב קולות נהדר. גוזי מתגלה גם כמגיש קטעי הומור בצורה נפלאה. ניצן ינקלוביץ היה מקסים בביצוע המרגש של "אנאבל לי" ו"אל תלכי מכאן". נועה כרמל ויעל נחום היו נהדרות ב"את הלילה שלך מרגיעים" ובשירים האחרים ששרו בהרכבים אחרים. דוד אוחיון ועומר זמרי הרשימו ב"יוסי ויונה" וב"יום שבו הטנגו יחזור". ראיתי את "מרוב אהבה". היה שם לא רק רוב אהבה אלא רוב הנאה, רוב כישרון, רוב קולות טובים, רוב בימוי טוב, בקיצור שפע של הכל. לראות או לא לראות: לכו, רוצו כל עוד השפע הזה מוצג. הנאה שלמה מובטחת לכל אלו שאהבו או לא אהבו את יוסי בנאי. מופע מרשים.