יאיר נוה, 53, הדתי הראשון שישב על כס סגן הרמטכ"ל, גדל בבני-ברק ולמד בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר' בירושלים. הוא בן להורים ניצולי שואה, אנשי תורה ועבודה. אביו שירת בצבא קבע והגיע לדרגת סגן אלוף, ובהמשך עבד במשך שנים בבנק המזרחי. סבו של נוה, הרב זינגר, היה הרב הראשי של גבעת-שמואל – מקום מגוריו של נוה עד לפני כשלוש שנים, אז הצפין לזכרון יעקב.
נוה התגייס לצה"ל בשנת 75', לחטיבת גולני. כמה פעמים הוא אמר שרק דרך השירות בגדודים אפשר להכיר את הצבא ואת ישראל האמיתית, ולא דרך היחידות המובחרות. הוא טיפס במסלול הפיקוד בחטיבה ולאחר ששימש מח"ט גולני כיהן כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, כמפקד אוגדת עזה, כאלוף פיקוד העורף וכאלוף פיקוד מרכז. בשנת 2007 פרש נוה מצה"ל. הוא מונה לסגן נשיא בחברת הבנייה 'אזורים', ובהמשך למנכ"ל חברת 'סיטיפס', זכיינית הרכבת הקלה בירושלים.
נוה נשוי לשרהל'ה, ולהם ארבעה ילדים. בנו השלישי, שי, נפצע קשה בשירותו הצבאי, ועבר תהליכי שיקום ארוכים. שכניו בגבעת-שמואל, שם התגורר במשך שנים, מתארים אותו כאחד מעמודי התווך של קהילת 'היכל יהודה' ושל היישוב. "הוא איש משפחה הקובע עתים לתורה, משתתף קבוע בשיעורים, ותורם לקהילה. הוא לא איש של ברנז'ה ושל קליקות", אומרים שם. "יש לו מעגל החברים המצומצם והאינטימי, שאיתו הוא מבלה ומטייל. איש ישיר, אומר את אשר על לבו - לטוב ולרע".
לצד הגאווה שחשו השבוע בציבור הציוני-דתי עם ההודעה על מינויו של נוה לרמטכ"ל זמני (רעיון שבינתיים נגנז) - חובש הכיפה הראשון המגיע לתפקיד הרם - היו גם שזכרו לו את העימותים עם הציבור שמתוכו צמח. גל הכעס הראשון כלפי יאיר נוה גאה עם ההינתקות, ונגע לחלק המרכזי שלו במימושה. בהיותו אלוף פיקוד מרכז הוא היה אחראי על עקירתם של ארבעה יישובים בצפון השומרון - גנים, כדים, חומש ושא-נור.
נוה נתפש אז כמי שהיה שותף בציור דמותם של המתיישבים כמי שלא יהססו לנקוט אלימות כלפי חיילים. הוא צוטט כמי שאמר בתדרוכי כתבים ימים ספורים לפני העקירה כי רף האלימות בשא-נור למשל "אינו נמוך", על-אף שהתושבים שם הצהירו שאין להם כוונה לפעול באלימות כלפי חיילי צה"ל.
נוה עצמו רואה את הדברים אחרת. בראיון שנתן לפני שנתיים לאסף גולן בעיתון 'הצופה' אמר נווה כי "כלפי המתיישבים הייתה לי רגישות גבוהה. סידרתי להם מראש מגורים חלופיים ביד-חנה ובשבי שומרון. הדבר גרר ביקורת של הדרג המדיני עליי, אבל זה לא הרתיע אותי. עובדה שלא תשמע תלונות של מתיישבים מצפון השומרון.
"ברור שההחלטה על ההינתקות הייתה פוליטית ויתכן שהשיקולים שעמדו ביסודה היו לא מוסריים ורעים, אבל אחרי שההחלטה קיבלה את אישור הכנסת וכל הגורמים הממשלתיים, חשבתי - ואני שלם עם זה - שצריך למלא את הפקודה, ושאם לא אעשה זאת ואחרים לא יעשו זאת, אז זה חורבן הבית השלישי".