X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
לא היה רגע משעמם [צילום: ליאון אלי]
מחול הודי - חודש תרבות הודית בישראל
שתי להקות מחול הרוקדות מחול הודי קלאסי. המרכיבים האופייניים הם שרשרת פעמונים ברגל, עבודת ידיים וסיבובי גוף מהירים. אתה מוקסם מהשוני, מהביצוע בתנועות שאינך רואה כל יום. רוב המחולות היו של סולו או קבוצה קטנה של רקדנים. בכל הריקודים הביצוע היה מוקפד מאוד, מדויק מאוד, וניתנה תשומת לב מיוחדת לכל פרט ופרט. הצצה בתרבות לא מוכרת. כדאי

במסגרת חודש תרבות הודו בישראל הגיעו לארץ שתי להקות מחול הודיות. ראשונה ראיתי את להקת המחול של אדיטי מנגלדאס בתוכניתה "ים לא נודע". הלהקה נחשבת למובילה בתחום המחול הקלאסי-מסורתי והן בתחום המודרני. היא מתמחה בתחום הקאטאק שהוא אחד מצורות המחול ההודי הקלאסי. זהו אחד הזרמים המרכזיים ומקורו בצפון הודו.פרוש המילה קאטאק הוא לספר כי מספרי הסיפורים היו רוקדים אותו כדי להעביר את מה שרצו להגיד.
שלושה הם המרכיבים העיקריים של מחול זה ואלה היו כמובן גם המרכיבים העיקריים של המחולות שראיתי בהופעה. המרכיב הראשון קשירת שרשרת פעמונים רעשניים לרגליים ויצירת הקצב באמצעותן, מרכיב שני היה עבודת ידיים רבה הדומה בחלקה כאילו מדברים בשפת החרשים ומרכיב אחרון סיבובי גוף מהירים וממושכים. הלהקה כולה ללא יוצא מהכלל בצעה אלמנטים אלו בצורה מעולה ונאמנה.
הכוריאוגרפיה וכן רעיון הריקודים, התלבושות ועיצוב הבמה נעשו ע"י מייסדת הלהקה הגב" מנגלדאס. התוכנית שראינו נקראת "ים לא נודע" וככתוב בדף התכניה תמציתה "חיפוש אחר הלא מוחשי-אלהים,אמת,יופי אהבה או חירות."חיפוש אחרי המשמעות. השתתפו במחולות השוניםשלושה רקדנים וארבע רקדניות ובנוסף שני נגנים וזמר שניגן בו בזמן במפוח.
התאורה עוצבה כך שיצרה על הבמה מסתורין מיוחד באור אפלולי שלא איפשר לראות דקויות קיימות בריקוד הודי זה. בתנועות הידיים לקחו חלק כל האצבעות,פרק היד, הזרוע. לדברי הכוריאוגרפית זהו מחול קלאסי כאשר האלמנטים העכשויים שהכניסה בו מעטים מאוד ולא משמעותיים.
הצבע ששלט רוב הזמן ביחוד בחלקו הראשון היה החום בהיר כאשר לקראת סיום הערב הופיעו גם צבעים אחרים שהשתלבו עם החום בקלות. אין זו הפעם הראשונה שרואה אני מחול הודי והוא היה מעניין,שונה מהריקוד הקלאסי המערבי או המודרני. הביצוע היה מצויין אך הורגשה בהופעה חד גווניות מסויימת.גם המוזיקה ההודית המלוה,למי שלא רגיל אליה,נשמעה כחוזרת על עצמה. יחד עם כל זאת לא היה רגע משעמם.
אתה מוקסם מהשוני, מהביצוע בתנועות שאינך רואה כל יום. רוב המחולות היו של סולו או קבוצה קטנה של רקדנים . בכל הריקודים הביצוע היה מאוד מוקפד, מאוד מדויק וניתנה תשומת לב מיוחדת לכל פרט ופרט. ברוב הריקודים הקצב היה מהיר. אינני חושב שהקהל הישראלי הבין במחולות משמעויות כל שהן כי רובו אינו מתמצא ברזי הריקוד ההודי הקלאסי אך אין לי ספק שנהנה לראות מופע יפה ומוגש היטב. מה שיזכר הן ללא ספק רקיעות הרגליים ותנועות הידיים.
במופע השני בערב אחר ראיתי את אנסמבל נריטיגרם בתוכניתו שרייה SRIYAH. אלה היו ריקודים קיצביים יותר,שמחים יותר ועליזים יותר.הדברים האופיניים שתיארתי למעלה חזרו גם כאן. הרכב הלהקה היה קטן יותר והורכב משלוש רקדניות בלבד כשהכוריאוגרפית היא סורופה סן שגם רוקדת.לוותה את הריקודים מוזיקה מוקלטת.
האנסמבל נחשב לאחת מאבני הדרך של המחול המסורתי ההודי. הריקוד הראשון הוקדש לאללה כדי להאיר לנו את הדרך.בהמשך ראינו ריקוד החוקר את האבסטרקט,טיפול בעור הפנים,נשמה אחת ההופכת לשתיים- חצי גבר וחצי אישה החיה בצורה מושלמת ועוד.
היו במחולות הרבה מעמדים בהם הרקדניות יושבות או קורעות ברך ורוקדות בישיבה כאשר הריקוד התבצע ע"י הזזת הראש והידיים בלבד. הריקודים היו צבעוניים. בהרבה סצינות אחת הרקדניות רקדה והשאר קפאו על המקום או ההפך. היה תיאום מושלם בין קצב המוזיקה שהייתה מורכבת מצלילי פעמונים לבין תנועות הרקדניות.
באחד הריקודים תנועה איטית של שילוב ידיים ותנועות פרק היד עם האצבעות יוצרה תנועה כאילו של פרח נפתח. הראש הוזז שמאלה וימינה בתנועות קצובות מהירות. חלק מהריקודים נרקדו לצלילים של הקראת פואמה בשפה האנגלית ללא לווי מוסיקלי עם הפסקות דיבור וריקוד בין המילים כאשר המחול תיאר את הנאמר בפואמה.
כל ריקוד התחיל כמעט בחושך מוחלט ולאחר מכן האור התגבר,הבמה הוארה היטב עד הסוף ושוב הפעם לקראת הסיום האור נחלש עד שלא רואים דבר. אורך המופע כשעה ו40 דקות.הריקודים נראו ארוכים וקיצורם היה מוסיף יותר ענין כי התנועות חוזרות וכן הליווי המוסיקלי כך שקיצור היה מגביר את הענין בריקוד.
בשני הערבים הביצוע היה כאמור מצויין,ה רקדנים יצרו צורות נהדרות כאשר נעמדו במקום ואיפשרו לראות ולהרגיש את התמונה היטב וזאת ביחוד במופע השני. שני הערבים פתחו צהר להצצה מרתקת בתרבות לא מוכרת וביופי של הריקוד ההודי הקלאסי. לראות או לא לראות: היה מסקרן וכדאי לראות.

הצצה לתרבות לא מוכרת [צילום: ליאון אלי]
מסקרן מאוד [צילום: ליאון אלי]
תאריך:  09/05/2011   |   עודכן:  09/05/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מחול הודי - חודש תרבות הודית בישראל
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הרצל חקק
קלסתרו של הדור, שחווה אימי שואה, התגייס למאבק על הקמת מדינה ולניסיון לבנות זהות ישראלית חדשה וניצב מול שבר הריקנות וההתכחשות לעברו, ניבט בדמויות הגיבורים בסיפוריו של שמאי גולן. מחווה ליצירתו של סופר הקורא לחיבור בין זהות לזיכרון
יוסף עברון
סוכנים חשאיים בריטיים שוגרו לארץ, על-פי הוראה ישירה מלונדון, כדי לסייע לכוחות הערביים ולזרוע דמורליזציה בקרב כוחות המגן של היהודים    אחד הסוכנים היה ג'ון לינקווטר, שאת מהלכיו תיעד יוחאי בן-נון, מפקד חיל הים
מיכל פדרליין
צלו את הבשר על גחלים שכבר האפירו ולא על אש גלויה    היפכו את הבשר פעם בדקה    צלו ירקות יחד עם הבשר    העדיפו שימוש בגרילר גז על-פני גרילר פחמים    איכלו בישיבה ליד שולחן
אורן פרסיקו
בית המשפט העדיף את גרסת חיילי צה"ל ודחה את תביעתה של משפחת צלם העיתונות הפלשתיני עימאד אבו-זהרה, שנהרג בג'נין, לפיצויים ממדינת ישראל    השופטת טולקובסקי: לא ברור איזה ערך חדשותי יש בצילום מעבר טנקים ברחובה של ג'נין
שושנה ויג
בבוקר, כשפתחתי את העיתון היומי גיליון 'ידיעות אחרונות', ערב יום הזיכרון תשע"א, חיפשתי את אחי טוביה פיינגולד בין החיילים שכתבו אליהם מכתב. חיפשתי ולא מצאתי. התחלתי לחשוב מדוע לא ביקשו ממני כמו שביקשו מכל קרובי המשפחה לכתוב אל אחיהם, אל דודיהם, אל קרובי המשפחה שלהם שנספו, ומצאתי שאני לא סלבריטי, ואחי אינו מקורב לאף סלבריטי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il