לאח הגדול צמחו אוזניים

המצלמות מצויות במשרדים גדולים, במסעדות, במוסכים וכמעט בכל מקום. החברות המתקינות מערכות מעקב לא ידעו פריחה כזו מעולם. מצלמות ביטחון הן פריט-קבע כבר שנים רבות בהרבה מוסדות. בחלקם רק מצלמים, כדי שאנשי הביטחון יוכלו לעקוב ממקום מרכזי אחרי הנעשה בחלקים שונים של בניין או אתר מאובטח כלשהו. באחרים, כמו בנקים ובעיקר בתי קזינו, מקליטים כבר שנים את מה שהמצלמות מפיקות. זה נעשה על קלטות וידאו הנשמרות לאחר מכן חודשים או שנים במקום בטוח. אם רוצים לשחזר אירוע מסוים צריך להריץ את הסרט קדימה או אחורה, בדיוק כמו שאנחנו עושים במכשיר הווידאו הביתי שלנו. שיטה פרימיטיבית מאוד. בשנים האחרונות הותקנו כאמור אלפי מצלמות טלוויזיה במעגל סגור כמעט בכל נמלי-התעופה בעולם. אלו עוקבות אחר הנעשה באולמות הנוסעים, באזורי המטען ועל רחבות חניית המטוסים. שום דבר לא נעלם מעדשותיהן. הכל מוקלט ונשמר בצורה דיגיטלית. כל צילום ניתן לשליפה תוך שניות. רוצים לדעת איך נראיתם או מה עשיתם לפני חודש בנמל התעופה שארל דה גול בפריס? המידע מצוי אי-שם במחשבי מערכת הבקרה של הנמל העמוס הזה. תאריך ושעה מדויקים, ופניכם יראו על המסך במהירות מדהימה. כבר לפני מספר שנים החלה תקופת הפריחה של מערכות הטלוויזיה במעגל סגור למניעת פשע. בלונדון, למשל, הותקנו אלפי מצלמות כאלה ברחבי העיר ולמשטרה יש באמצעותן מעקב מלא בזמן אמת על הנעשה ברחובות ובאזורים מסוימים. בכל חודש מורשעים מאות אנשים על-ידי בתי משפט אנגליים, על סמך תמונות ממצלמות המעקב. באנגליה כבר יודעים שהמצלמות הן כלי אדיר למלחמה בפשיעה. המיקרופונים יגיע גם ללונדון. התיאבון של רשויות אכיפת החוק גדול. הם יראו הכל וישמעו הכל. בניו-יורק הותקנו 2,500 מצלמות כאלה ברחבי העיר. המשטרה רוצה לראות את ההתרחשויות בזמן אמיתי. הטענות של שומרי זכויות הפרט נדחו על הסף כמעט. בתי המשפט הבינו את מצוקת המשטרה ואישרו את התקנת המצלמות שאינן מותירות קטע לא מכוסה ברחובות של כמה אזורים בעייתיים.

כמו בהרבה תחומים, המפנה נוצר אחרי התקפת הטרור של ה-11 בספטמבר בארה"ב. זו נתנה לממשל האמריקני הצדקה לפגוע בפרטיות ומדינות רבות הלכו בעקבות ארה"ב. על-רקע המציאות שנוצרה אחרי הפיגוע הטראומתי בניו-יורק הוקמו ומוקמות בעולם מערכות העוקבות אחרי כל דבר שזז. ערים שלמות מרושתות באלפי מצלמות. בנייני ציבור מלאים בהן, שלא לדבר על נמלי-תעופה. הן מצלמות יומם ולילה, גם בחשיכה, והכל נאגר, מקוטלג, מוכן לשליפה מהירה. עכשיו התחילו להצמיד למצלמות גם מיקרופונים רגישים. משטרת העיר שיקגו התקינה כבר 40 מערכות האזנה כאלה ברחובות העיר. המיקרופונים כוונו כך שהם יכולים לקלוט ולזהות קול של ירייה ממרחק של שני רחובות. לוס אנג'לס בדרך להתקנת מיקרופונים. משטרת העיר מתכננת בשלב ראשון התקנה של 30 מערכות האזנה ברחובות העיר. בעיר טיחואנה במקסיקו התקינו כבר 400 מערכות האזנה כאלו. סן פרנסיסקו, ניו-אורלינס ואטלנטה בוחנות. מפקדי משטרת שיקגו מאמינים בטכנולוגיה. בשנים האחרונות ירד מספר מעשי הרצח בעיר לנקודה הנמוכה ביותר מזה שנים רבות. מפקדי משטרת העיר אומרים כי התקנת מצלמות המעקב ברחבי העיר סייעה להשיג את התוצאה הזו, על-ידי כך שהשוטרים החרימו בעזרתן לא פחות מ-12 אלף אקדחים שהוחזקו ללא רישיון. אולי אתם לא יודעים, אבל זו עובדה - מרגע שאתם נכנסים לנמל-תעופה אתם תחת מעקב שקט של מאות ולפעמים אלפי מצלמות טלוויזיה במעגל סגור. כל תנועה שלכם נקלטת במצלמות חדות-עין אלה, כל תזוזה שלכם מתועדת. מישהו רואה אתכם בחדרים אחוריים מוגנים היטב. מישהו מוכן לכל דבר חריג. נמלי-תעופה שעשו בעבר שימוש במספר קטן של מצלמות, רק בנקודות מפתח, התקינו בחודשים האחרונים מאות ואלפי מצלמות חדשות. זה המצב גם במבני ציבור רבים ולאחרונה גם במתקנים פרטיים. בפעם הבאה שאתם מגיעים לטרמינל 3 בנמל התעופה בן-גוריון, הביטו סביבכם. עם קצת מאמץ, תבינו כמה מסתכלים עליכם.

עתה כאמור מתקינים בכמה מקומות גם מיקרופונים בצמוד למצלמות. הפרטיות נפגעת עוד יותר. בקרוב כמעט ללא ספק תובא בפני בתי המשפט גם סוגיית המיקרופונים. אתם ניצבים עם חבר או חברה לפני מעבר חציה. אתם משוחחים שיחה אישית מאוד. על הפנס מעליכם יש מיקרופון סמוי. הוא שומע הכל, המערכת מקליטה כל מילה. פילטרים מיוחדים מסננים את רעש הרחוב. זה משנה את כל צורת החיים בערים. כמה חברות מפתחות עכשיו מערכות של מיקרופונים שיוצמדו גם למערכות הצילום המתעדות למשל את מי שמושך כסף בכספומטים. מערכת כזו תאזין למה שנאמר על-ידי המושך למי שעומד לידו או למי שהוא משוחח איתו בטלפון נייד. הבנקים טוענים כי זה יסייע למנוע שימוש לא חוקי בכרטיסי אשראי. אבל מי שידבר באותו זמן למשל עם אשתו על נושא משפחתי עדיין יוקלט גם הוא. בבתי עסק הציבו תחילה את המצלמות כאמצעי למניעת פשעים כמו גניבות פשוטות. אבל עד מהרה התברר כי ניתן להשתמש בחומר גם לצרכים אחרים. "אתה יכול לעקוב אחר התנהגות של לקוח. לאיזה דוכן הוא ניגש ראשון. לאן הוא מסתכל, מהי מהירות התנועה שלו בין המדפים", מסביר מומחה בתחום. זה נשמע הגיוני מאוד, אבל האם לא עוברים כאן על גבול ברור של חדירה לפרטיות? בישראל ובעולם מתחילה בעניין הזה התעוררות של ארגוני זכויות אדם וארגונים לשמירת הפרטיות. אלה טוענים כי בעלי העסקים הרחיבו את ההגדרה של "מצלמות ביטחון" והם משתמשים בהן כיום לצרכים אחרים לגמרי. האם חוק יוכל למנוע מעקב כזה אחר לקוחות כדי לנתח את דפוסי הקנייה? האם צריך ליידע את הלקוחות בצורה ברורה שהם במעקב? האם יש אזורים בחנות או במסעדה בהם אסור לצלם במצלמות מעקב? השאלות האלה עולות לאחרונה בדיונים בין גורמים מקצועיים בכל העולם. לא יהיה פשוט להחזיר את הגלגל לאחור. לא יהיה פשוט לקחת לבעלי העסקים את הכוח שניתן בידיהם. השאלה היא אם החוק יחייב אותם לעשות כך. בינתיים הטיפול בעניין, בעיקר בישראל, שולי ולא יעיל. חוץ מכמה חברי כנסת שמשמיעים מדי פעם הצהרות בעניין, שום דבר של ממש לא נעשה וכל אחד יכול להתקין מצלמות כאלה בכל מקום. אז בפעם הבאה שאתם במוסד ציבורי, בחנות גדולה או קטנה, בנמל תעופה ובתחנת דלק - חייכו, מצלמים אתכם.