שלוש האחיות, בנות לגנרל שנפטר שנה קודם לכן, שגדלו במוסקבה, חולמות למכור את אחוזתן בכפר, ולחזור למוסקבה המעטירה.מוסקבה היא מושא חלומותיהן, וכפי שבחיים היומיומיים החלומות נשארים חלומות, והמציאות תישאר תמיד אפורה ונטולת רגש, כך גם כל יופין, השכלתן וחמודותיהן של הבנות, לא הצליחו לשבור את הסטיגמה. צ'כוב, רופא כפרי במקצועו, שהכיר את נפש האדם הפשוט, יצר דרמות שאין בהן סערה.. כמעט כלום לא מתרחש בחייהן של הבנות, והעבר, ההווה והעתיד משתקפים באותם הצבעים, באותו מתח וטובלים בהרבה התפלספויות. לשונו של צ'כוב אריסטוקרטית, אמרותיו שנונות ולעיתים מצחיקות, והבנתו את נפש האדם צולחת לתאר את ייחודה של כל דמות בכמה משפטי טקסט. אלו הסיבות שגרמו לכל קהל מאז ועד היום, לאהוב את מחזותיו, חרף אורכם (בדרך כלל 3 שעות). הפעם, הבימאית המחוננת קיצרה את המחזה לשעתיים, ועשתה זאת בשנינות והצלחה. גורם נוסף להצלחה הוא היות כל אחד מ-16 חברי הצוות שחקן ברמה גבוהה, כולם ניחונו בקול צלול וברור, כך שהתוצאה הרמונית במידה שווה. אולגה (לירן קורוטקין - שחקנית אופי מרשימה), מאשה (רונה לי שמעון שגם שרה), אירינה (יעל גרובגלס המדהימה ביופיה וביכולת משחקה הכנה החודר), מסובבות את כל הקצינים באי ביתם סביב אצבען הקטנה. בלחץ אחותה נכנעת אירינה לעצת אולגה, ומסכימה להינשא לברון טוזנבאך (ליאור שיקווה הכה אנושי שכובש בכנותו גם אותה)- רק כדי לצאת מהשיגרה והשעמום. אך הגורל צופן לה הפתעה. מאשה, למרות היותה נשואה למורה הכפרי קוליגין (אייל היינה-גלי בעל הקול הכה מיוחד ואיכותי), שלא מרגש אותה במיוחד - פוצחת ברומן סמוי עם הקצין המפקד על הפלוגה שהוצבה בכפר, וירשינין (אורי מזעקי בעל הנוכחות המרשימה והסמכותית) - רודף נשים הודות למראהו המצודד וחלקלקות לשונו. חליל יצחק, בוגר הסטודיו משכבר, עושה יפה את תפקיד הרופא הכלומניק שגר בבית האחיות, לא משלם שכר דירה, ולא עובד למחיתו.( מה שכה טיפוסי לחיי שכבת האצולה הרוסית - ומה שהביא בסופו של דבר למהפכת 1917 וחיסול שלטון הצארים והאצילים). עידן ממן עושה בכשרון את תפקיד שומר בנין המועצה הכמעט חרש, שהוא דמות חריגה בין האצילים, כמו גם האומנת-המשרתת בת השמונים אנפיסה - אותה מעצבת אף היא בכשרון מרשים וברגש דורית לילייאן. גיא הירש כאנדריי, בן הגנרל, בונה את דמותו בצורה מקצועית ומושלמת, מלאה אנושיות וחף מכל דקלומיות. אביבה נגוסה כארוסתו ובהמשך כאשתו, היא הבולטת ביותר ומפתיעה בגילום דמותה של הקלפטע האולטימטיבית, השתלטנית שרומסת כל מי שעומד בדרכה. אביבה יפה, מרשימה, בעלת קול נהדר וברור, וחודרת ללב כל צופה. עבורי היא תגלית ההצגה. כן עושים את מלאכתם בצורה וויזואלית- תנועתית מושלמת כל יתר השחקנים, שאת תנועתם עיצב עמית זמיר המוכשר, בוגר הסטודיו מזה כמה שנים. לעזרתה של חגית ניקוליבסקי עמדו גם מעצבת התלבושות האגדית של "בית צבי" אירנה שר בתלבושות מרהיבות ומושקעות, מעצבת התפאורה המרשימה והעשירה (הרבה יותר מהפקות אחרות של ההצגה) דיתי אופק-צרפתי, שוש רייזמן שכתבה את המוזיקה המקורית שהיוותה חלק חי מההצגה, והתאורה של עדי שמרוני. כל המרכיבים המוצלחים יחדיו, יצרו פנינה של הצגה קלאסית שכל תיאטרון רפרטוארי רציני יכול להתגדר בה. עד ה- 25.6.11. חגית אומרת: "למיטיבי לכת".ואני אומרת: לאוהבי צ'כוב.