אוטם מוחי (שבץ) הוא תהליך מהיר בו יש אובדן פונקציות תפקודיות במוח כתוצאה מהפרעה באספקת הדם למוח. אוטם יכול להיגרם כתוצאה מחוסר אספקת דם ("שבץ איסכמי") הנובע מחסימה בזרימת הדם כתוצאה מקריש דם או מתסחיף, אולם יכול להיגרם גם כתוצאה מדימום ("שבץ המורגי"). ההגדרה מקובלת עבור ילדים ומבוגרים כאחד.
תקופה ארוכה נחשב אוטם מוחי בילדים דבר נדיר עם מהלך שפיר, אשר איננו דורש ברור ומעקב מיוחדים. כעת על-רקע התקדמות ניכרת בטכנולוגיית הדמיית המוח הלא פולשנית, מאובחנים מקרים רבים יותר ובקדימות ניכרת אשר בטכנולוגיה הקודמת, ככל הנראה, לא היו מאובחנים כלל כפתולוגיה מוחית ונכללים לאחר-מכן בסל הכללי של שיתוק מוחין ראשוני על-רקע לא ידוע. כמו-כן, נמצא כי הדעה שרווחה, כי אוטם מוחי בילדים מלווה באחוזי פרוגנוזה טובים וסיכויים נמוכים להשנות, התבררו כלא נכונים בתכלית.
ממחקרים מקיפים שפורסמו בנושא, בעיקר בצפון אמריקה, התברר כי 10% מהילדים שפיתחו אוטם מוחי נפטרו כבר בזמן האירוע החריף, ל-20% אירע אוטם מוחי חוזר בטווח של עד 5 שנים מאז האירוע הראשוני ול-73%-68% מהילדים, נשאר חסר נוירולוגי קבוע (במעקב שנע בין 5-0.5 שנים). כמו-כן, מאמרים רבים בנושא עוסקים כעת גם בהיבט הכלכלי הכבד של שיקום אותם ילדים על מערכת הבריאות האמריקנית וחישובים שונים של אובדן הכנסה עתידי לאורך שנים של אותם ילדים ששרדו ונשארו בעלי נכויות קבועות בדרגות שונות.