בעיצומו של הפרק האחרון של "The Hour", מיני-סדרה של ה-BBC שהסתיימה בשבוע שעבר, המתח בין הממשלה הבריטית לתאגיד השידור הציבורי שובר שיאים. עד כדי כך, שראש הממשלה שולח את אחד מיועצי התקשורת שלו (אנגוס מקיין, שמגלם השחקן ג'וליאן רינד-תות) למשרדי ה-BBC כדי לפקח מקרוב על השידור החי של "The Hour", תוכנית הדגל החדשה במחלקת האקטואליה של התחנה.
עלילת הסדרה מתרחשת בבריטניה של שנת 1956, על-רקע מלחמת סיני, כשהשמועות על שיתוף פעולה בריטי-צרפתי-ישראלי מרחפות באוויר, אך אסורות בפרסום בתקשורת הבריטית. יועץ התקשורת מקיין משגיח על צילומי התוכנית מחשש שצוות העיתונאים של "The Hour" יחרוג מהנוהל המקובל ויעז להציג את ראש הממשלה הבריטי, אנתוני אידן, באור שלילי. גרוע מכך, הוא חושש שאידן יוצג כמי שלקח חלק בקנוניה משולשת, לצד ראש ממשלת צרפת, גי מולה, וראש ממשלת ישראל,
דוד בן-גוריון, להשתלטות אירופית מחודשת על תעלת סואץ.
חששו מוצדק, כמובן. צוות התוכנית, ובעיקר העיתונאי פרדי ליון (בן וישאו), יעשו הכל כדי לחשוף בפני הציבור הבריטי את הטענות כי זהו אכן הרקע למלחמה. ליון מתעב את יומני החדשות הסטריליים שמציגים את מנהיגי בריטניה כנפילים ומתמקדים ברכילויות על נשות חברה. הוא הגיע לתוכנית החדשה, יחד עם שותפיו, כדי לבצע עבודה עיתונאית בעלת ערך.
אם נאסר עליהם להשמיע את דעתם על המערכה המתנהלת במזרח התיכון, יביאו בפני הצופים דעות של אזרחים אמריקנים. אם הם לא יכולים לשדר במלואם את המסרים של המפגינים הצועדים ברחובות לונדון, ידאגו לכלול בכתבה על ההפגנות תיעוד של שוטר מכה אזרח. אם הם לא יכולים לדווח כראוי על המתרחש סביב תעלת סואץ, ישדרו בלב תוכנית האקטואליה שלהם מערכון הממשיל את שדה המערכה הצבאי-מדיני למירוץ סוסים.
כשליון מראיין בשידור חי את הלורד אלמס (טים פיגוט-סמית), ושומע ממנו כי לדעתו ראש הממשלה אידן אינו ראוי לתפקידו, יועץ התקשורת מקיין מחליט לשים לתוכנית סוף. הוא מורה טלפונית לראש מחלקת החדשות והעורך האחראי של התוכנית לקטוע את השידור. הלורד אלמס עוד מספיק לכנות את הממשלה הבריטית "שקרנית ורצחנית", והעיתונאי ליון פוצח בנאום על חשיבות חופש הדיבור עבור מדינה שרואה את עצמה כדמוקרטיה, לפני שמקיין ומנהל התוכניות של התאגיד, דאגלס אוון (ג'ון באו), נכנסים לאולפן.
אוון פוסע אל עבר חדר הבקרה ופוקד להפסיק את השידור לאלתר. באמצע משפט של ליון בדבר מלחמה בלתי חוקית ומעשי כזב של הממשלה כבים האורות באולפן והצופים ברחבי בריטניה מגלים על מסכי הטלוויזיה שלהם שקופית המבשרת כי שידורי הערוץ יחודשו בהקדם.
הרבה מאוד השתנה ב-BBC מאז ימיו של אנתוני אידן ועד ימי דייוויד קמרון, אולם לטענת כמה מעובדי
רשות השידור, המקבילה הישראלית של תאגיד השידור הבריטי, הפער בין שירות השידור הממלכתי של תקופת בן-גוריון לרשות השידור של ימינו אנו אינו גדול כפי שניתן היה לקוות.
כמה מאנשי הרשות, שהופיעו השבוע בפני מליאת מועצת העיתונות, סיפרו על ניסיונות למנוע סיקור חופשי של המחאה החברתית בישראל. בין היתר נטען כי ניתנו הוראות להימנע משידור משדרים מיוחדים בערבי ההפגנות הגדולים, כי רמזים הגיעו מלשכת ראש הממשלה על כך שהיא מפקחת על הסיקור הטלוויזיוני של ההפגנה, וגם על כך שהוראות מפורשות עשו את דרכן מהלשכה לחדר החדשות בדרישה להימנע מדיווח על מספר המפגינים בערי ישראל. הלחץ, כך נטען, הביא בסופו של דבר לשינוי הסיקור וקיצור השידור.
בעולם הבדיוני שיצרה סדרת ה-BBC, ראש ממשלת בריטניה וצוות דובריו חונקים את חופש העיתונות בצלה של מלחמה שנויה במחלוקת, לאחר שחבר נכבד מבית-הלורדים מכנה את הממשלה בשידור חי "רצחנית".
במציאות שתיארו עובדי רשות השידור, ראש ממשלת ישראל וצוותו חונקים את חופש העיתונות בצלה של מחאה אזרחית נגד המדיניות הכלכלית של המדינה, לאחר שהמוני מפגינים צועקים ברחובות "צדק חברתי".
יש להדגיש כי בישראל של ימינו, להבדיל מבריטניה של שנת 1956, רשות השידור מאפשרת ביטוי לקולות אופוזיציה. יחד עם זאת, אין ברשות עיתונאים רבים שמעזים לספר בגלוי על לחצים שמופעלים עליהם מטעם לשכת ראש הממשלה. אמנם, לא הכל צריך לבטא בגלוי. ייתכן כי זה עיתוי טוב למחלקת הדרמה הבלתי מורגשת של הערוץ לשקול להפיק גרסה מקומית של הסדרה "The Hour".
רשימות קשורות: -
משיכת חבל - טילי מלים - (
קישור)
-
אין חדשות -
הטאלנטים של ה-BBC -
הרייטינג של השנאה