HomeLand: כשחטופים פוגשת את 24

הסדרה, שעלתה אתמול בלילה ברשת 'שואוטיים' תחת השם Homeland, הצליחה כבר בפרק הראשון לשרטט עלילה מותחת, מלאת רבדים ודמויות בעלות עומק, שישאירו אתכם מחכים בקוצר רוח לפרק הבא. אין ספק שהצלחתה של "HomeLand" להתבלט מעל 30 הסדרות החדשות של עונת הסתיו האמריקנית, קשורה במידה רבה לטביעת האצבע של יוצרי הגרסה האמריקנית, ששימשו כמפיקים בכירים וכותבים ב-24. הצמד, הווארד גורדון ואלכס גנזה, משלבים בהצלחה בין קצב מהיר ובין איזון נכון בין פלאשבקים והתרחשויות בהווה, שמעניקים לסדרה טאץ' של "24", אך באותה עת משאירים לה מקום רב לעמוד בזכות עצמה - ולא מנסים להפוך אותה למחליפה של הסדרה המצליחה, שירדה בשנה החולפת מהמסך. על-רקע האקשן האינטנסיבי שיצקו השניים ל"HomeLand" כבר בדקות הראשונות של הפרק ברור כי המקור הישראלי משמש כהשראה ראשונית בלבד, וכי האמריקנים מתכננים לקחת את העלילה אל מקומות אחרים לגמרי. סיפור המסגרת של "חטופים" נגע בעצבים החשופים של החברה הישראלית, ובהתאם, התנהלה הסדרה באיטיות וברגישות, בעוד היא בוחנת את התמודדותם של החיילים עם החזרה אל המשפחות שהותירו מאחור ועם המיתוס שנוצר סביבם. אם "חטופים" המקורית עסקה בשני חיילים ששבו לישראל לאחר שנים של שבי בלבנון, שמסתירים סוד כבד מנשוא על מה שבאמת אירע לחייל השלישי שנפל בשבי, "HomeLand" אומנם לקחה מ"חטופים" את הנושא האקטואלי והטעון, אך החליפה את האיטיות והרגישות במתח קצבי ומהיר, מלא בסצנות אלימות של סקס ועינוי שבויים שהולכות רחוק ככל האפשר (כמו שרק רשת כבלים אמריקנית יכולה להרשות לעצמה). כמו-כן, לעומת החטופים בסדרה המקורית, החליטו יוצרי "HomeLand" להתמקד בדמותו של חטוף אחד בלבד - שנפל בשבי אל-קאעידה במשך שמונה שנים. ההבדל הגדול בין עלילתן של הסדרות הוא, שנקודת הסיום של "חטופים", משמשת למעשה כנקודת המוצא של "HomeLand", ששמה את הקלפים על השולחן כבר בפרק הראשון, ומשאירה לצופים להחליט כיצד הם תופסים את הגיבור (זהירות, ספוילר לסדרה הישראלית). בעוד הפינאלה של "חטופים" הציגה את הסוד במלואו וחשפה כי החייל השלישי, עמיאל, התאסלם ונשאר בלבנון, "HomeLand" מציגה מראש את האפשרות (ומדובר באפשרות בלבד) שהחייל השבוי הפך למרגל של אל-קאעידה, שמתכנן את פעולת הטרור הבאה בארצות הברית. בהתאם להתנהלות האינטיליגינטית והמחושבת של הפרק הראשון, האפשרות כי הוא "החליף צד" רק מוצגת לצופים מבלי לנקוט עמדה, ולמרות שהפלאשבקים אכן מאשרים שברודי מסתיר סודות, אין הדבר אומר בהכרח שהוא אכן טרוריסט.

את העלילה המותחת נושאים על כתפיהם שחקנים מוכרים ומצויינים. קלייר דיינס ("אלה הם חיי", "טמפל גרנדין"), מצליחה להרשים מייד עם דמותה כסוכנת CIA, החושדת כי הגיבור החדש של אמריקה הפך במהלך השבי לסוכן כפול, ומתכנן את "ה-11 בספטמבר הבא". הקושי להאמין לחשד שכזה מתגבר, מאחר שלא מדובר בסוכנת ייצוגית ומוקפדת, אלא בבחורה מתוסבכת, אימפולסיבית ובעלת הפרעת אישיות דו-קוטבית, שלא מהססת להציע את גופה כשוחד כשדוחקים אותה לפינה. לצידה ניצב דמיאן לואיס (אחים לנשק) כחייל השבוי, שמפגין משחק עוצמתי שנע בין דיוק ואיפוק ובין איבוד שליטה נוגע ללב. פרט להם, מככבים בסדרה גם מנדי פטינקין ("הנסיכה הקסומה"), מורנה בקארין ("פיירפלי", "V"), וכן יוסף סוויד הישראלי שמפציע לרגע על המסך בתחילת הפרק הראשון. אין ספק שהסדרה חבה רבות ל"חטופים", ולמרות השינויים המהותיים בעלילה ובאווירה, יוצרי הגרסה האמריקנית לא ויתרו על הניואנסים של הסדרה המקורית. וסצינות בהן בנו של השבוי פוגש לראשונה את אביו ומציג את עצמו בלחיצת יד או בדמותה של אשתו, שבוחנת את עצמה ללא הרף במראה לקראת המפגש, ומסתירה את הרומן שהיא מנהלת - במקרה הזה עם חברו הטוב של בעלה. עם זאת, הסדרה האמריקנית בהחלט עומדת בזכות עצמה, וסביר להניח (וגם נכון לעשות כן), שההשוואות הראשוניות לסדרה הישראלית יתפוגגו מהר מאוד. למרות שהפרק הראשון מצליח להשאיר חותם, הוא אינו חף מפגמים, ובראשם - הטיפול בדמויות הנשיות, שנראות ברגעים מסויימים מאולצות ומעט מלאכותיות (בקארין מפגינה משחק לא אחיד כאשתו של החייל, ועל דיינס הועמסו כל התסבוכים האפשריים במקום להסתפק בפגם או שניים). עם זאת, נדיר שסדרה מצליחה לגרום לצופים להתחייב אליה לאחר פרק אחד בלבד, והפיילוט של "HomeLand" בהחלט עושה זאת. אם יוצרי הסדרה לא יעשו טעויות מהותיות בהמשך הדרך, מסתמן כי לסדרה יש פוטנציאל גבוהה להפוך לאחת הדרמות המושקעות והסוחפות של הסתיו.