בעידן הגלובלי הנוכחי, רבים האנשים הטסים פעמים רבות בשנה וחלק לא קטן מזמנם חולף לו בין שמיים וארץ בתוך המטוס באוויר ובאווירה מלאכותית.
הטיסה, המצטיירת כחוויה בעיני אלו הטסים באופן פזור בעיקר לצרכי חופש, מהווה שגרה לא ברוכה ואף לעיתים מסוכנת לאלו הטסים מספר רב של פעמים בשנה.
הישיבה הממושכת וחוסר התנועה, מהווים סיכון מובהק במספר מישורים:
- הסיכון להיווצרות קרישי דם ובעיקר במחלקת התיירים עם המרווח הקטן יותר בין הכיסאות המצריכים ישיבה ממושכת בברכיים מקופלות ללא זרימת דם מספקת - מצב זה יתבטא מספר שעות לאחר הירידה מהטיסה ועלול להוות סיכון חיים. לפיכך, חשוב לזכור לבצע תרגילים והליכות שחרור בתוך המטוס;
- סכנת הדבקות במחלות ובעיקר זיהומים ויראליים בדרכי הנשימה העליונות בישיבה על יד נוסע מתעטש;
- הישיבה לכשעצמה ובייחוד כזו הנמשכת מספר רב של שעות, מהווה סיכון למחלות בעיקר בהימצאות גורמי סיכון אחרים כגון: מחלת לב, יתר לחץ דם, סוכרת, משקל עודף ועוד. מחקרים עדכניים מראים, כי ישיבה הינה בעלת השפעה רעה על התפתחות מחלות אלו ואף שוללת לעיתים את ההשפעה החיובית והמועילה של הפעילות הגופנית;
- לעומת זאת ועקב שעות הישיבה הרבות והשעמום, מהוות הארוחות במתחם ההמתנה (לאונג') ובמטוס, רגעי שיא בהפסקת הזמן והעיסוק המשותף. ארוחות אלו מוגשות באופן שונה מהצורה בה אנו רגילים לאכול, כלומר כל הארוחה בבת אחת, בצורה מעוררת תיאבון, כמטבח המוני ומיועדות להשביע את הנוסע ולהרגיעו. הארוחות אינן מוגשות בדרך-כלל במסגרת זמני הארוחות הרגילים של הנוסע, אלא לפי שעות הטיסה ופעמים רבות נאכלים כארוחה נוספת. הארוחה מוגשת באופן אסטטי ומנסה לכלול פריטים שונים שיעלו את דרוג החברה אצל הנוסע ויתנו לו את ההרגשה כי מושקע בו מאמץ. הארוחה נאכלת ברוב המקרים עד תומה, מבלי לוותר על-אף פריט, בזמן קצר ובלעיסה מינימלית, כך שגם העיכול בה אינו שלם. נוסע הטס רבות ואוכל את כל הארוחות, צפוי לעלות במשקלו מספר קילוגרמים בשנה וזאת מהטעמים הבאים - העברת המזון העודף למאגרי אנרגיה ברקמות השומן ובנוסף חוסר הפעילות הגופנית הסדירה עקב השינויים במיקום ובזמן והיציאה מההרגלים הקבועים.
לאור הכתוב, יש לחשוב באופן מקיף לגבי המלצות תפעוליות לטסים רבות.