- נסה לסקרן ולרגש את הלקוח באמצעות מייל או הודעה שתגרום לו לרצות להקשיב לך. חשוב על הצרכים שלו ועל התועלות שתוכל לייצר עבורו ולא על המוצרים. חשוב על דרכים שיוציאו את הלקוח שלך מאזור התרדמת - נירוונה בו שקע ואז אתה מגדיל את הסיכויים שירצה לדבר איתך לפני ולא אחרי החגים;
- השתמש בטקטיקת "הפוך על הפוך": "בוא ניפגש אחרי החגים... עד אז אני פשוט עמוס בפגישות... אם זה חשוב לך, אוכל לנסות משהו, אני לא יכול להבטיח כרגע" - לפעמים השיטה עובדת, במיוחד על מנהלים שמה שמרגש אותם זה בדיוק מה שאינם יכולים להשיג;
- פגישות חשובות, לחץ שתתקיימנה וקבע מועד לזמן קצר - יום-יומיים משיחת הטלפון שביצעת;
- בחן עצמך: האם יש דברים שאתה יכול לעשות בשיחת טלפון או במייל? אולי בכלל אפשר לוותר על הפגישה. על-פי NLP, 10% מהאנשים הם שמיעתיים ואיתם אפשר לסגור כמעט הכל בשיחת טלפון ומבחינתם זה אפילו עדיף, ו-45% מהאנשים הם ויזואליים, איתם אפשר לדבר בסקייפ או בטלפון עם מצלמה, כאילו היית בפגישה אחד על אחד בריל טיים;
- מצא לך פעילויות חשובות שאינן דחופות, מהסוג ששנה אחר שנה דחית את ביצוען בעסק: ניקיון מדפים, רענון ושדרוג חומרים פרסומיים-שיווקיים, גיבוש קונספט לאתר החדש, הכנסת תכנים לאתר האינטרנט, ניוזלטר לחגים, הכנת דיוורי מבצעים ללקוחות, הגדרות תפקידים ותחומי סמכות ואחריות לצוות, בחינת נקודות קריטיות לשיפור אצל העובדים ואולי גם אצלך... ועוד.
הצ'ק יגיע מייד אחרי החגים
את המשפט הזה מכיר כל בעל עסק. שנה אחר שנה, כאילו דבר לא השתנה, אתה שומע את הקול מעבר הקו אומר לך בתמציתיות וביעילות "הצ'ק יגיע אחרי החגים...". ואתה לא מבין למה. מועד התשלום עבר מזמן, ובכלל על אלו חגים הוא מדבר? עסקים וארגונים מסודרים נוטים לארגן את התשלומים לספקים מבעוד מועד, אלו עסקים שרואים בספקים שותפים משמעותיים לדרך ומנהלים איתם מערכת יחסים הדומה יותר לרומן מאשר הרפתקה חד-פעמית, מרגשת ככל שתהיה. לקוחות מהזן הנדיר הזה, הם ביצת הזהב של כל עסק. ומהעסקים האחרים, שהצליחו איכשהו גם השנה לדלג על התשלומים עד אחרי החגים, תצטרך לבלוע את הצפרדע, ובוא נקווה שהצ'ק באמת יגיע אחרי החגים.
מספר עצות:
- אם "נעלמה" חשבונית, שלח חדשה, אחת בפקס, אחת סרוקה במייל ואם צריך נוספת עם שליח. יש בעיה עם הדואר - שלח שליח מטעמך שייקח את הצ'קים. מצא פתרון לכל טענה ומענה ובכך תצמצם את הדחיינות של הצד השני. קיים סיכוי שלמרות הכל לא תצליח, כי ממילא לא התכוונו לשלם ואז, תעבור לסעיפים 3-2;
- בלית ברירה תאלץ לאמץ את הסלוגן "הצ'ק יגיע אחרי החגים" גם מול לקוחות וספקים שלך;
- דאג מבעוד מועד למקורות דייקנים יותר בתזרים.
פיטורין - רק אחרי החגים
פרטנר תפטר בין 150 למאות עובדים... אחרי החגים, זו הייתה לשון הידיעות בעיתונות הכלכלית. למה לחכות עוד חודש וחצי? למה לא לפטר מייד? מה יקרה אחרי החגים? ולמה ליידע את כל העולם ואשתו, ובמיוחד את העובדים המיוסרים כבר מעכשיו? סוג של חמלה שבסיסה בהתייחסות לא רציונלית בעליל שלנו לחגים בישראל כאל ערך חצי - מקודש בפני עצמו, ככל הנראה גורמת אפילו לתאגידים גדולים כפרטנר לשחרר אמירה אנטי-כלכלית ממין זה. חודש וחצי של העסקת מאות עובדים עולה כסף שכרגע נראה שאינו בנמצא, מכאן שאין מדובר בתחשיב כלכלי, אלא בשיקולים רגשיים-ערכיים. האומנם? מה שבטוח, שבחגים וגם לפניהם כ-150 עובדי פרטנר בדרגים מסויימים כבר לא שמחים, ואחריהם? טוב, מה יש לדבר, הפיטורים ייכנסו לתוקף רק אחרי החגים.
מספר עצות:
- כמעט כל עובד יודע בחושים, אם חרב הפיטורין עלולה להיות מונחת על צווארו. לכן, עובד יקר, אל תיכנס לפאניקה, וגם לא לעצב, בטח שלא לשאננות ודחיינות. שב וחשוב עכשיו, לפני הודעה, לפני החגים, מה באמת היית רוצה לעשות, היכן היית רוצה לעבוד, מה אתה יודע לעשות הכי טוב. התחל לחרוש עיתונים, דבר ושווק עצמך למכרים, לך לחברות גיוס והשמה, שלח קורות חיים ורצוי נכונים;
- מנהל יקר. אין כמו תחושת האי-וודאות כדי לייצר חרושת שמועות, ספקות והספקים נמוכים. חודש וחצי של סיר מבעבע מייצר נזק למערכת. אנשים תוססים לא מהססים להתסיס אחרים. לפחות, זהה את התוססים המתסיסים הדומיננטיים ודאג להורדת מפלס החרדה שלהם.
נטפל בגירושים אחרי החגים
פגשתי השבוע שני מכרים, שלמרות שהם אינם מכירים זה את זו, שחררו לעברי, כל אחד בנפרד את האמירה "אני מתגרש / ת אחרי החגים"... "למה לא מייד?, ואם זה לא בוער, אולי כדאי לקחת נשימה של שנה ולהשקיע בייעוץ, לנסות לשפר, לחכות..." השבתי. "ומה יהיה על הילדים בלעדי או בלעדיו בחגים" ענו לי. "ומה יהיה על הילדים בחגים בשנה הבאה" השבתי. אבל, השנה הבאה נראתה כל-כך בלתי מושגת ורחוקה, שאפילו לא קיבלתי תשובה.
חגי ישראל מעוררים מידה רבה של אי-נחת בלשון המעטה, מידה רבה של חרדה, של תסיסה פנימית. לא קל לצלוח את האווירה הדביקה-מרוחה-מלחיצה-מכעיסה של קרובינו ומכרינו בחגים. להיות ביחד זה קשה, להיות לבד בעליהום המשפחתי זה קשה שבעתיים. וכך, ברירת המחדל הופכת לחביבת הקהל וזוכה בארכה מיוחדת מכל הלב הכואב. נתייסר באהבה ובכאב ביחד, נטפל בגירושים אחרי החגים.
מספר עצות:
- החגים הם כמו חדר אטום: מקצינים בטירוף תוך יצירת דרמות את ההתאמות וכמובן גם את אי-ההתאמות. לכן, אם החלטתם להתגרש אחרי החגים, דאגו לייצר את ההפרדות הנכונות, אל תשבו בפרצופים מחייכים המסתירים כעס סביב אותו שולחן ותחשבו שחוץ מכם, אך אחד לא רואה או מרגיש. טעות בידכם, את המסר הסמוי כולם קולטים כולל הילדים שבגינם החלטתם לדחות את הפירוד עד אחרי החגים;
- נצלו את החגים כדי לדבר בגלוי, להכין את הקרקע, לגייס תמיכות של הורים וחברים, כדי שמייד אחריהם תוכלו להתחיל בהליכים;
- אל תעמיסו על עצמכם סיורי מורשת או בידור בקרב המשפחה המורחבת: כגודל העמדת הפנים בחגים, כך גודלן של התלונות שתזרומנה בעקבות התנפצות האשליה של אחדות ומשפחתיות שיצרתם. היו מאופקים, שמרו על מיני ביקורים מינימליים.
נדבר אחרי החגים.
|