הוא לא מפסיק לאיים. על ישראל, על קפריסין, על האיחוד האירופי. המחשבה שלחופי קפריסין מצוי מצבור גז ענקי אך ל טורקיה אין בו דריסת רגל פשוט משגעת אותו. הוא דורש שיעצרו הכול וימתינו עד שיושג הסכם שלום בין היוונים ל טורקים בקפריסין. כי גם ל טורקים מגיע. זה יכול לקחת עוד שנים ארוכות, אבל לו זה לא משנה. הוא לא ייתן לאיש לקדוח, גם אם יש הסכמה בינלאומית מקיר לקיר שזו זכותה הריבונית של ממשלת קפריסין היוונית. העובדה שלקפריסאים יש שיתוף פעולה ישראלי בעניין רק מוציאה אותו מדעתו עוד יותר, והוא מאיים לשלוח את ספינות הצי ה טורקי. האם הוא בטרנס או שזה פשוט סגנונו של האיש? בניסיון לפענח את תעלומת רג'פ טאיפ ארדואן, האיש מאחורי מופע הזעם והאיומים, פניתי השבוע אל המקור האולטימטיבי - מסמכי ויקיליקס, והם לא אכזבו. במברק המוגדר "סודי", מתאר היועץ הפוליטי בשגרירות ארה"ב באנקרה מפגש עם מקור העובד בצמוד לארדואן, יום-יום, והמספק הצצה למה שהמברק מכנה "סגנונו האישי" של ראש ממשלת טורקיה. לדבריו, ארדואן הוא בוס קשוח השואף לשלמות, "וורקוהוליק" שהצוות במשרדו אינו מהין לעזוב הביתה עד שמגיעה הידיעה שהבוס נכנס למיטה, בדרך כלל סמוך לחצות. וכאן אנו מגיעים לאבחנה שאולי אפשר היה ללמוד מאירועי השבועות האחרונים: מדובר באגוז קשה במיוחד לפיצוח. האיש עקשן, אמר המקור לדיפלומט האמריקני, לא סתם עקשן - עיקש כפרד. מרגע שהחליט על קו פעולה, או חשוב מזה - ברגע הוא מאמין במשהו, אין דרך בעולם שתצליח לגרום לו לשנות את דעתו. עם זאת, ארדואן הוא אמן ביחסים בין-אישיים, והוא משתמש בכישרונו להשפיע על מנהיגים זרים. הוא כל כך מוכשר, לדברי המקור, שהצליח אפילו לגרום לראש ממשלת רוסיה הקר כקרח, ולדימיר פוטין, לחבק אותו. יש עוד כמה מנהיגים שרצו לחבק את ארדואן - לחבק אותו עד שתפרח נשמתו. למשל ברק אובמה והילרי קלינטון, שהעבירו ל טורקי מסר חד-משמעי בסגנון "תרגיע את עצמך" בכל הקשור לאיומים על קפריסין או על חברת 'נובּל אנרג'י' - חברה אמריקנית שבסיסה ביוסטון ושהחלה בקידוח ניסיון ב'בלוק 12' מול חופי קפריסין. וכאן אנחנו מגיעים לחלק המעניין יותר במברק הסודי. המקור, שכאמור עובד בצמוד לארדואן, חושף תקרית יוצאת דופן ברמדאן של שנת 2007, אז נלכד ארדואן ברכב השרד המשוריין שלו בדיוק בשעה שסבל מהתמוטטות עקב צניחת הסוכר בדמו - מצב חירום אמיתי שגרם לשומר ראשו, חאליט, לתפוס את הפטיש הראשון שנקלע לידיו ולרסק את זכוכית החלון המשוריין (במאמר מוסגר במברק נאמר שלשומר הראש לקח שש דקות בלבד לרסק את חלון המכונית - מה שגרם עוגמת נפש רבה ליצרנית הרכב, חברת מרצדס). בעיתונות ה טורקית עשו כמובן מטעמים מהאירוע, ואכן נזכרתי שלאחר מבצע עופרת יצוקה ביקרה בארץ משלחת עיתונאים מ טורקיה. אחד הסיפורים החוזרים ששמעתי מהם אז היה קשור למצבי הרוח ולהתקפות הזעם של ארדואן, שהוסברו כתגובה לסוכרת הבלתי מאוזנת שממנה, לדבריהם, הוא סובל. הדבר הזכיר לי בזמנו מכתם של ידידתי ז"ל, הסופרת והמתרגמת יעל לוטן, שנהגה במקרים כגון דא לחתום בברכת "תיחנקו ותהיו בריאים".