עד כה היה חבר העמים יותר סוג של מבנה סמלי בעל רכיבים כלכליים וצבאיים. ניסיונות לייצר מבנים כלכליים עוצמתיים חדשים לא צלחו. כיוון שכך, התמקדו הרוסים בשני העשורים שחלפו בבניית מערך הסכמים ובריתות צנוע יותר, ביניהם האיחוד בין רוסיה ובלארוס, והסכם איחוד המכס בין רוסיה ובלארוס, קזכסטאן ובאחרונה אף סרביה. רוסיה חתרה ואף הגיעה לידי חתימה על הסכם הגנה צבאי קולקטיבי.
זה לא היה פשוט. המדינות החדשות, שנשמו את אווירת החופש, לא מיהרו לחדש קשרים ולחתום על הסכמים, אלא העדיפו לבדוק אפשרויות ומבנים חדשים לשיתוף פעולה עם אירופה, ארצות הברית וסין. בשלב שבו הכלכלה הרוסית הייתה עדיין מרוסקת, נכנסו האמריקנים, האירופים והסינים בתנופה לתוך עסקי הגז והנפט, ומדינות ברית המועצות לשעבר נהנו מגל אדיר של השקעות. רוסיה מצדה לא הייתה מסוגלת להתחרות במערב ובסינים - לא בהשקעות, לא במסחר ולא בהחדרת טכנולוגיות חדשות אל בנות חסותה לשעבר.
אולם המגמה הזו החלה להשתנות בהדרגה. המלחמה בעירק, המשבר הכלכלי של 2008 והמשבר הכלכלי הנוכחי שינו את יחסי הכוחות. רוסיה, הנמצאת כעת בתנופה, שבה ומחדשת את מעמדה האזורי. עד כדי כך, שפוטין הכריז באחרונה על כוונתו לייצר "איחוד אירו-אסיאתי".
ממערב, לעומת זאת, נשקפת חולשה. הד למלכוד שבו מוצא עצמו המערב על-רקע המשבר הכלכלי, הוא דחיית ועידת הפסגה לחתימת הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי ואוקראינה באחרונה. רשמית, הסיבה לדחייה הייתה המצב הפוליטי באוקראינה ומעצרה של ראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו. בפועל, לא ברור כיצד יוכל האיחוד האירופי, שעסוק כעת במאמצי הצלה של יוון וגוש האירו, להתמודד עם מדינת ענק כמו אוקראינה ולהכיל אותה.
במוסקבה, לעומת זאת, שוררת כעת יציבות פוליטית. מצבה הכלכלי של מוסקבה שפיר והקרמלין הולך ומבסס את מעמדו – עד כדי ייצור תחושת רטרו סובייטית שבאה לידי ביטוי בסאטירה שהוזכרה בקטע הקודם. ברוסיה יש תחושה של עוצמה, המלווה בתוכנית השקעות אדירה ובחידוש והתחמשות צבאיים. יתרה מכך, הפגיעוּת הכלכלית הנוכחית של האיחוד האירופי מייצרת בעבור הרוסים הזדמנויות כלכליות – לא רק ביוון ובקפריסין אלא גם במדינות נוספות. במאמר מוסגר נאמר כאן שזוהי הזדמנות גם בעבור מדינות המפרץ, ביניהן קטאר ובחריין, שעסוקות כעת במסע קניות נמרץ ביותר באירופה.