ניתוחי לייזר לתיקון הראייה הפכו מזמן להליך רפואי שגרתי ועבור מרבית לובשי המשקפיים ועדשות המגע, מדובר בהחלטה היכולה לשנות עבורם את החיים מקצה לקצה. עם זאת, לצד התפתחות הטכנולוגיות ושיטות הטיפול המתקדמות, התגבשו בשנים האחרונות מספר אמונות ותפיסות שליליות המסתמכות על מידע חסר או שגוי שהשתרש בתחילת דרכם של ניתוחים אלו בארץ לפני 20 שנה.
על-מנת לבער חלק מתפיסות שגויות אלו, להלן מספר תשובות על שאלות הנוגעות לניתוחים אלו.
מהן הטכניקות לתיקון ראייה בלייזר? - שיוף של שטח הקרנית (שיוף שטחי)
טיפול הכולל ארבע טכניקות: PRK ,LASEK ,EPILASIK, ו-ASA. הטיפול מבוצע על שטח הקרנית ללא חיתוך ובסופו מתקינים עדשת מגע זמנית אותה מסירים לאחר כשלושה ימים.
- הסרת רקמה מעומק הקרנית (שיוף עמוק)
טיפול הכולל שתי טכניקות: LASIK ו-INTRALASIK. מבצעים מתלה בקרנית באמצעות להב חשמלית כמו ב-LASIK או באמצעות לייזר כמו (femtosecond laser (INTRALASIK ולאחר-מכן מסירים את הרקמה מהקרנית באמצעות הלייזר ומחזירים את המתלה למקום ללא צורך בתפרים.
מהי מידת ההצלחה של הניתוח? חשוב להדגיש, כי המטרה בטיפול היא עצמאות ממשקפיים ואכן מרבית המטופלים נפרדים מהמשקפיים או עדשות המגע שהרכיבו קודם-לכן. כדי למנוע אכזבות מיותרות, אחד השלבים הראשונים והחשובים ביותר לפני הניתוח, הוא תאום ציפיות ולכן המטופל מקבל הסבר מקיף מהרופא המנתח לגבי היתרונות והחסרונות של ההליך הרפואי, כאשר הדגש הוא על העובדה, כי השאיפה היא להקטין את הפרעות התשבורת למינימום האפשרי, במטרה לשפר את חדות הראייה. עם זאת, במספר קטן של מקרים, ייתכן שיהיה צורך במשקפיים לנהיגה בלילה, לראייה מרחוק או לקריאה, אך זה לא הכלל.
מה האפקטיביות של הניתוח לאורך זמן? מקורות האמונה הנפוצה כי ניתוח לייזר מחזיק רק מספר שנים, טמונים בניתוחים הראשונים לתיקון ראייה בלייזר שנעשו בארץ לפני יותר מ-20 שנה. רופאי העיניים באותם הימים היו מחוייבים לומר למטופל, מבחינה מוסרית ואתית, כי קיימת אי-ודאות לגבי איכות הראייה בטווח הארוך, היות שבאותה תקופה היה מדובר על תהליך רפואי חדשני ועדיין לא היו מחקרים בנושא. חשוב לציין, כי מאז נעשו לא מעט מחקרים המצביעים על כך, כי בקרב מרבית המטופלים, האפקטיביות של ניתוחים אלו מחזיקה זמן רב.
הסטטיסטיקה של הניתוחים החדשים בטכנולוגיות המתקדמות, מצביעה על אחוזי תיקון קטנים של כ-3% ואף נמוך מזה כאשר הדיוק בניתוח יורד ככל שהמספר עולה. כלומר, במספרים קטנים, הדיוק גבוה מאוד ואפשרות הנסיגה מהתוצאה שמקבלים אחרי הניתוח נמוכה מאוד ואילו במספרים גבוהים מעל 8-7 דיופטר (יחידת המדידה של קוצר או רוחק הראיה והאסטיגמטיזם), עלול חלק מקוצר הראייה לחזור.
החלק שחוזר הוא בדרך-כלל פרופורציונלי לקוצר הראייה ממנו סבל המטופל לפני הניתוח. אדם שיש לו קוצר ראייה של 10- והקוצר ראייה שלו יורד ל-1- או 2-, מרגיש טוב עם השיפור המשמעותי בחדות הראייה וגם רואה טוב יותר מאדם שיש לו מספר 1- או 2- ושלא סבל מקוצר ראיה גבוה לפני-כן.
במצבים של רוחק ראייה, יש בדרך-כלל נסיגה במשך השנים מהתיקון, בשל העובדה כי לאחר גיל 40, העין נוטה 'לבנות' רוחק ראייה. במקרה זה, מדובר על 1 מתוך 10 אנשים בקבוצת הגיל 20 עד 40, שהיא הקבוצה שבדרך-כלל פונה לניתוחי לייזר, הסובל מתופעה זו.
במקרה של צילינדר (אסטיגמטיזם), חוזר בדרך-כלל רבע עד שליש מהצילנדר שתוקן, אך עובדה זו לרוב אינה פוגעת בעצמאות ממשקפיים.
האם יש סיבוכים לניתוח? סיבוכים קשים הפוגעים בראייה כתוצאה מניתוח לייזר הם נדירים מאוד. אם מנתחים את האדם המתאים, בטכניקה המתאימה, סיכויי ההצלחה גבוהים וכמעט ואין סיבוכים בכלל. דוגמה לכך היא הטיפול בקוצר ראייה עד מספר 9- דיופטר בשיטת PRK ובשיטת LASEK, אשר הציג איבוד של לא יותר משתי שורות בחדות הראייה המירבית באף מקרה (מדד של בטיחות הטיפול).
מסקנה אין ספק, כי ניתוחי הלייזר לתיקון הראייה בישראל הוכיחו את עצמם כהליך רפואי בטוח ומוצלח במשך יותר מ-20 שנה וההתקדמות הטכנולוגית בתחום, מחזקת עוד יותר יתרונות אלו. בנוסף, תהליכי עבודה קפדניים כגון: תיאום ציפיות מוקדם, אבחון נכון של המטופל והתאמת סוג הניתוח, מסייעים בהשגת תוצאות טובות ומביאים לשביעות רצון רבה יותר בקרב המטופלים.
