הצמיחה הטורקית ממשיכה להרשים את העולם. מאז המשבר הפיננסי בשנת 2009 ועד לסוף השנה שעברה צמח שוק המניות בטורקיה פי ארבעה. השקעות החוץ הגיעו לרמה של 6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה, עלייה של 12% בהשוואה לשנה שעברה, וגם התל"ג צמח בשיעור דומה.
קולות רבים בטורקיה ומחוצה לה מזהירים שהחגיגה עומדת להסתיים בקרוב. לאחרונה הצטרף לקולות הללו כמאל דרוויש, לשעבר שר האוצר של טורקיה, ומי שעמד בראשות תוכנית הפיתוח של האו"ם. "בינתיים העסקים בטורקיה מתנהלים בצורה טובה", אמר דרוויש בזהירות מובנת לאור היד הקשה המופעלת נגד מבקרי השלטון בימים אלו, "אך במוקדם או במאוחר, המתרחש בעולם ישפיע גם על כלכלתנו. האנליסטים אמרו לא פעם כי הגירעון בחשבון השוטף של טורקיה הופך אותה לרגישה במיוחד". במילים אחרות, טורקיה מייבאת בסכומים שעולים על היקף היצוא שלה. כלכלני גולדמן סאקס היו קצת פחות דיפלומטיים כשציינו בדוח שפורסם באוגוסט האחרון כי טורקיה עלולה לחזור לממדי המשבר הקודם, לפני כל מדינות אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה.
מאז דצמבר 2010, תקופת השיא בכלכלה הטורקית, חל פיחות חד של יותר מ-13% בלירה המקומית. דולר אחד נסחר כיום בתמורה לכ-1.8 לירות. שוק המניות הטורקי איבד בתקופה הזאת 40% משוויו במונחים דולריים והתקרב לרמתו הנמוכה בזמן המשבר בשנת 2009. טורקיה הנחשבת עדיין כאחת הכלכלות המתעוררות, רחוקה במובנים רבים ממדינות מתעוררות אחרות. המטבע המקומי של ברזיל נסחר במחיר הגבוה ב-70% מרמתו הנמוכה ב-2009, ברוסיה - ב-25%. הגירעון בחשבון השוטף של טורקיה יצא מזמן מכלל שליטה ועומד כיום על רמה של כ-10% מהתל"ג. רק 15% ממנו מכוסה על-ידי השקעות זרות. השאר הופך לחוב חיצוני ענק שהכפיל את עצמו בשנה וחצי האחרונות.
מי אחראי למצבה המידרדר של כלכלת טורקיה? מה שעמד מאחורי הצמיחה הטורקית, כנראה יגרום בקרוב לצניחתה - בועת האשראי. הבנקים בטורקיה חילקו בשנים האחרונות אשראי והלוואות לכל דורש בריבית נמוכה מאוד, והיקף האשראי תפח כל העת. רק בשנה האחרונה גדל קצב עליית האשראי למשקי הבית, המחושב לאחר תיקוני מדד המחירים, ב-30%. במגזר העסקי הנתון הזה הגיע לרמה של 40%. ההזדמנות נוצלה עד תום על-ידי האזרחים שלוו עוד ועוד. האשראי הזול מימן את חגיגת הצריכה שיצרה גידול בצמיחה בקצב שנחשב מהגבוהים בעולם.
אך לבועה הזאת יש מחיר. כדי לממן את הזרמת האשראי, לווה הבנק המרכזי של טורקיה בעצמו סכומים לא מבוטלים מחוץ לגבולות המדינה, מה שיצר גירעון במאזן התשלומים. החשבון השוטף ממומן בחלקו על-ידי פיקדונות קצרי טווח במטבע המקומי, שבעבורו מוצעת ריבית גבוהה. התהליך הזה גרם בסופו של דבר לפיחות חד בערך הלירה הטורקית, וככל שהפיחות גדל, טורקיה החלה ללוות יותר דולרים והגירעון גדל עוד יותר. המצב הופך לחמור במיוחד נוכח העובדה שבניגוד למדינות אירופה, לחוב הטורקי יש פירעון קצר טווח.
המנהיגות הטורקית מתנחמת בינתיים בעובדה שחובה החיצוני קטן בהשוואה למדינות אירופה המוחלשות, אך קצב עלייתו מדירה שינה גם מעיניהם. כדי לשנות את המגמה הטורקים יצטרכו לערוך קיצוץ חד בצריכה שלהם. ביטוי לכך אפשר למצוא בקריאתו של ראש הממשלה
ארדואן לאזרחיו שלא לבזבז כספים.