פציינט הגיע לטיפול פסיכולוגי בשל בעיית הרטבה בלילה. לאחר שלוש שנות פסיכותרפיה שואל אותו הפסיכולוג האם הטיפול השפיע על מצבו, והוא עונה: אני ממשיך להרטיב אבל הפסקתי להתבייש. את הבדיחה הזו מספר לי יגאל ורדי, פסיכולוג קליני, צייר וגרפולוג מומחה, שבימים אלו יצא לאור ספרו 'הפילוסופיה של השיגעון'.
ורדי (59) לא קורא תיגר על הפסיכולוגיה האנליטית על רבדיה השונים, אבל הוא מנער את התפישה על פיה יש בכוחה של הפסיכולוגיה בלבד להביא מזור לנפש המטופל. במקום לנבור בעבר כדי להבין את ההווה, טוען ורדי, ראוי לבחון את העתיד. דרך בחינת העתיד, ההווה יקבל משמעות. כשהאדם בודק מה הייעוד העצמי שלו ומהי משמעות הקיום והחיים, הוא מעניק לחייו משמעות. איך עושים את זה? בעזרת ייעוץ פסיכו-פילוסופי.
איך זה קורה בפועל? "הייעוץ הפילוסופי מציע טקסטים פילוסופיים כאמצעי טיפול. כל טקסט פילוסופי מתאים לשימוש".
מה אתה מגדיר כטקסט פילוסופי? "כל טקסט שעוסק בשאלות כמו - מהו העולם? מה הערכים שלו? מה המשמעות שלו? איך האני צריך להגשים את ייעודו? כל טקסט שעונה על השאלות הללו, גם אם הוא מביא צורת הסתכלות וחשיבה שונות ומגוונות, מתאים לייעוץ. מה שעומד בסוד הייעוץ הפילוסופי זה שאם נקרא את שיר השירים, את קהלת או את משלי - שעל-פי המסורת נכתבו כולם על-ידי שלמה המלך - נראה שבכל אחד מהם יש תפישות עולם שונות ואף סותרות, אבל כולן לגיטימיות. "הכול הבל הבלים" של קהלת הוא טקסט פילוסופי שמייצג פסימיזם עמוק. קהלת מראה משפט אחר משפט מה שהאדם הפסימי יגיד, שהכול לא שווה כלום. לעומת זאת, כשקוראים את שיר השירים חשים את הצמיחה, מריחים את הטבע ואת ההתחדשות. ספר משלי שופט את העולם בפיכחון רציונאלי וערכי. הינה שלוש תמונות עולם שמייצגות תפישות פילוסופיות שונות. בפילוסופיה כל תפישת עולם היא לגיטימית".
וזהו, למעשה, החידוש של הפסיכו-פילוסופים. לתפישתם, לתודעה יש החירות לאמץ אידיאולוגיות חלופיות.