בעת האחרונה, נעשות יותר ויותר פניות לבית המשפט לענייני משפחה, בסוגיות של אישור ומתן תוקף של פסק דין להסכמי ממון של בני זוג מאותו מין (אשר לעיתים נקראים "הסכמים לחיים משותפים"), בטענה כי בית המשפט זה הוא המוסמך לדון בכך.
מהי סמכות בית המשפט לענייני משפחה?
על-פי החוק, בית משפט זה מוסמך לאשר הסכמים בכל עניין בו הוא מוסמך לשפוט, כלומר- בענייני משפחה.
"ענייני משפחה" מוגדרים כ: "כתובענה אזרחית בין אדם כנגד בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. "בן משפחתו" הוגדר כ: "בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו".
בני זוג מאותו מין מנסים לטעון בפני ביהמ"ש כי גם הם נקראים "ידועים בציבור", בשל חייהם המשותפים.
יובהר כי ידועים בציבור הינם אנשים החיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף ללא נישואין. בהתקיים תנאים מסוימים, גם הם נקראים "בני משפחה", ועל כן יכולים להביא את ענייניהם בפני ביהמ"ש לענייני משפחה.
מה קובעת הפסיקה ביחס לאישור הסכמים שכאלו?
בשורה של פסקי דין, נתנו הלכות סותרות ביחס לאישור הסכם שכזה.
כך למשל, בתמ"ש 16610/04 נדחתה בקשה לאישור הסכם. כב' השופט גייפמן קבע כי עניין זה מעלה סוגיות חברתיות שונות, אשר אין מקום לפתור אותם בבית המשפט. כל עוד לא נקבע בחוק כי בני זוג חד מיניים יכנסו תחת הגדרת הידועים בציבור, אין ביהמ"ש רשאי להחליט אחרת.
לעומת זאת, ישנם פסקי דין בהם אושרו הסכמים אלה, בהתאם לנסיבות התיק.
כך למשל, בתמ"ש 4772/06 אישר כב' השופט שטרק הסכם ממון בין שתי נשים. נקבע כי לאור חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו, והתפתחות הפסיקה אשר העניקה זכויות שונות לבני זוג חד מיניים, יש לאשר הסכם זה. אולם, נאמר במפורש כי אישור זה אינו קובע כי הצדדים נשואים זל"ז.
בנוסף, בתמ"ש 3140/03 אישרה כב' השופטת ריש- רוטשילד הסכם רכושי בין שני גברים. היא טענה כי הם כן נכנסים תחת הגדרת "ידועים בציבור", בשל העובדה כי הם מנהלים משק בית משותף מזה עשרות שנים.
היכן ניתן לאשר את ההסכם?
ראשית יצוין כי הסכם אשר נערך ונחתם על-פי חוק החוזים, תקף גם ללא אישור של ביהמ"ש (אשר נותן להסכם תוקף של פסק דין).
אם הצדדים חפצים בכך, ניתן לנסות ולפנות לביהמ"ש לענייני משפחה לאישור ההסכם, ואולם כאמור, זה לא תמיד יעשה כן.
במקרה שביהמ"ש לענייני משפחה מסרב לאשר את ההסכם, ניתן לפנות לביהמ"ש השלום או המחוזי, אשר מטפל בעניינים שאינם בתוך המשפחה.