בעוד תושביה של בודפשט נאלצים לטעום את טעמו המר של המיתון - חוגגים בה ביד רמה התיירים הישראלים. עבורם הפכה הבירה ההונגרית ליעד אטרקטיבי, זול במיוחד, בהשוואה ליוקר החיים המשתולל כיום במרבית ארצות האירו.
אצל חלפני הכספים המקומיים משמש השקל מטבע-עובר-לסוחר, הניצב בשורה אחת עם מטבעות האירו, הדולר, הלירה-שטרלינג והפרנק השווייצרי. מיקומו ביניהם מכובד למדי, ושער החליפין המוצע לתייר הישראלי ממש עומד על הגובה. תמורת השקלים מקבל התייר שלנו "בוכטה" יפה של פורינים, שהם המטבע הנוהג בהונגריה, ממש כפי שקיבל בשעתו באיטליה, בתקופה של טרם האירו, כמות נדיבה של לירטות. מלונות של חמישה כוכבים, נוסח: מריוט, "סופיטל" ו"הילטון", או של ארבעה כוכבים, נוסח "מרידיאן" ו"מרקיור", הם עכשיו בהישג-ידיו, מה גם שחבילות התיור, הנרכשות בארץ והכוללות טיסה וחדר במלון, כדאיות וזולות באופן מיוחד.
קנאה ביהודים
מלבד התיירים הישראלים הרבים, המציפים את בודפשט האהובה עליהם, ניכר בה באחרונה גם מספרם הגואה של התיירים מארצות-ערב, המעדיפים אותה על פניהן של לונדון ומינכן היקרות להחריד. אלא שאל מול התיירים הנהנים ממתת המיתון ההונגרי - בולט במיוחד מספרם הגואה של הקבצנים, המשתכנים תחת כיפת השמיים ועל ספסלי-רחוב. את אתרי התיירות של בודפשט שוב מציפים גם צוענים רבים, שנעדרו ממנה בשנים האחרונות.
אלא שהמצב הכלכלי העגום והמתדרדר הביא בעקבותיו גם גל של כתובות-נאצה אנטישמיות. מסתבר שהיהודים, המהווים חמישית מאוכלוסייתה של עיר הבירה, מהווים בה מקור לקנאה ועויינות מצד המקומיים, בשל עמדות המפתח שבהן הם מחזיקים, בעיקר בתחום הבנקאות. ברובע היהודי, שהוכרז אומנם כאתר-תיירות רשמי וכללי, ניתן אפילו להבחין, פה ושם, בצלבי-קרס ובסיסמאות-גנאי. אנטישמיות. אלא שיחד עם זאת משגשג הרובע הזה ופורח במסעדות האוכל היהודי הרבות שבו ושבעליהן אינם נמנים דווקא עם בני דת משה. מסתבר שהגפילטע-פיש, החמין, הרגל הקרושה, הבורשט והקניידלך קוסמים גם להונגרי המצוי, אף שאיננו יהודי, והוא מתענג עליהם בנפש חפצה.