מחזה אבסורד חקלאי התרחש בשבועות האחרונים סמוך לקדומים שבשומרון. עצי זית רבים נעקרו בלב דואב ממקומם בידי החקלאי שנטע וגידל אותם, הועברו לחלקה לא מרוחקת וניטעו בה מחדש. "ההעברה הזו עלתה לי עשרות אלפי שקלים, ועשינו אותה למרות שהאדמה שהעצים היו נטועים עליה לא שייכת לאיש ואני עיבדתי אותה במשך שנים", אומר מייקל לסנס, תושב קדומים.
הסיפור של לסנס נובע מעוול משפטי ושמו 'צו שימוש מפריע', שבדוח ועדת
אדמונד לוי שהתפרסם לאחרונה מכונה "צו דרקוני" ש"שיטת משפט מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו". הצו הוא כלי משפטי המאפשר למנהל האזרחי לפעול נגד מי שמשתמש בקרקע שאינה אדמת מדינה גם בהיעדר תלונה של מי שטוען לבעלות עליה - בטענה שהדבר עלול להפר את הסדר. כעשרה צווים כאלו הוצאו בשנים האחרונות ביו"ש, כולם נגד חקלאים יהודים.
לסנס, שרברב ובשעות הפנאי חקלאי, החל לעבד את החלקה המדוברת בשנת 1996, עת היה מדריך חקלאי במדרשת שומרון הממוקמת בשבי-שומרון. "גידלתי שם תלתן, עצי לימון ובוסתן וגידולי שדה אחרים". בשנת 2006 החליט לסנס יחד עם סגן-אלוף ב(מיל.) אורי מדר לנטוע בחלקה עצי זית. לדברי לסנס הושקעו בנטיעת הזיתים במקום כ-100 אלף שקלים. "לפני שנכנסתי לשטח לא היה שם כלום. סתם ערמות אבנים ומזבלה. ברגע שנטעתי עצים - קיבלתי צו שימוש מפריע".
הצו נגד לסנס הוצא בעקבות פנייתו של עורך הדין מיכאל ספרד מארגון השמאל 'יש דין' ושלושה פלשתינים שטענו תחילה לבעלות על החלקות. כהוכחה לטענתם הציגו שטרי מָאליה (קבלות ירדניות על תשלום מס) של חלקות שכלל אינן נמצאות במקום המדובר. לסנס הגיש למנהל ערר על הצו, אך זה נדחה. יחד עם עו"ד דורון ניר-צבי פנה לסנס לוועדת העררים הצבאית ודרש לקבל זכויות על הקרקע בשל העיבוד ארוך השנים שלו במקום, כפי שקובע החוק העות'מאני.
ועדת העררים קיבלה את טענתו של לסנס, אולם עו"ד ספרד פנה בתגובה לבג"ץ. שם, המשיב לעתירה מטעם המדינה היה ראש המִנהל האזרחי הקודם, כיום דובר צה"ל, תת-אלוף פולי מרדכי. הלה הצהיר בתשובתו כי צו השימוש המפריע יעודכן, כדי שיכניס תחת כנפיו גם את לסנס: הטווח הרטרואקטיבי שלו יגדל משלוש שנים לחמש. כל שינוי בסוג הגידולים בקרקע (מלימון לזית, במקרה של לסנס), יתחיל את הספירה מחדש.
בעקבות השינוי החליטה שופטת העליון לשעבר
דורית ביניש כי לסנס מחויב לעזוב את החלקות ולעקור את העצים שניטעו שם. ההארכה הרטרואקטיבית של השימוש בצו פגעה קשות בחקלאי נוסף, משה דויטש מסוסיא. לפני יותר משנה עקרו דחפורי המִנהל אלפי שתילי גפן שנטע דויטש. הגפנים ניטעו ארבע שנים קודם לכן. השינוי בצו הכניס את גפניו של דויטש תחת כנפי תחולתו.
"אני מעבד את הקרקע כבר 15 שנים", אמר אז דויטש. "לפני כן לא היה שם כלום. לא היה אף אחד שטען שזה שלו. עבדנו בשטח הזה לאור יום במשך 15 שנה, ועימות אחד לא היה שם במשך כל השנים, עד שהגיעו האנרכיסטים והשמאלנים. ברגע ששתלתי את הכרם הגיעו פעילי שמאל וערבים והתחילו לעשות בעיות. אין להם בעלות על השטח. גם המאליה שהם הראו מדברת על שטח שנמצא בכלל מעבר לכביש".
גם כאן, דובר בהפסד כספי לא מבוטל. "בענף היין מעריכים עלות שתילת דונם ב-12 אלף שקלים, וכאן מדובר ב-15 דונם. יש גם תחשיב של יבול עתידי שלא יהיה", מפרט דויטש, אך מוסיף שלא הכסף הוא העניין. "בואו ותראו את ערמות האבנים שסיקלנו מהשטח ותבינו שלפני כן לא היה שם כלום".