כוח ושרירים הם רק חלק ממה שהופך ספורטאי לגדול מאוד. צריכה להתווסף לכך מיומנות ולא פחות מכך, יכולת להתעלות ברגעי השיא ולנצח! כדי להבין מהיכן נובעת היכולת להתעלות ולנצח ברגעים המכריעים ומהי מיומנות נדון במערכת הרגשית הלא מודעת.
מוטמע בנו זיכרון מודע ולצידו זיכרון לא מודע (או זיכרון רגשי) שהשפעתו עלינו מכרעת. פעולת המערכת הלא מודעת אינה מקרית, היא מנתבת אותנו באמצעות רגשותינו ליישם ללא שיקולי כדאיות את הזיכרון הרגשי שמוטמע בנו כדרכי הישרדות בלתי מודעות.
בתחומים בהם מוטמע בנו זיכרון רגשי חיובי, המערכת הלא מודעת תנתב אותנו באמצעות רגשותינו מבלי שנהיה כלל מודעים לכך. הצלחתנו בתחומים אלו תראה לנו כמובנת מאליה. בתחומים בהם מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי המערכת הרגשית תכשיל אותנו שוב ושוב. קשיינו יראו לנו כגזירת גורל מייאשת. דוגמה לניתוב רגשי בעייתי: אדם שהטמיע חוסר ביטחון עמוק בהוריו וזיכרון רגשי דל ובעייתי בתחום המשפחתי. כאשר הוא מנסה לקיים מערכות יחסים זוגית מתעוררים בו רגשות של מחנק וקושי הגורמים לו להתנהג באופן שמכשיל את יחסיו הזוגיים.
בבחינות, ישנם ילדים שרגשותיהם גורמים להתעלות ברגעי המבחן ולהצלחה ואצל אחרים, חכמים לא פחות, מתפתחת ברגעי המבחן המכריעים חרדת בחינות (שהיא תגובה רגשית לא מקרית) שמכשילה אותם.
ממש כמו חרדת בחינות, כך גם אצל ספורטאים ישנה חשיבות עליונה לניתוב הרגשי. אצל חלקם תתעורר ברגעי הגמר המכריעים תגובה רגשית חיובית שתגרום להם להתעלות ולהצליח, אצל אחרים תתעורר תגובה רגשית מכשילה שתגרום להם לפשל דווקא ברגעים המכריעים ולהיכשל. התגובות הרגשיות האלה אינן מקריות! הן תוצר של תוכן הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע אצל הספורטאי. מידת הצלחתם של הספורטאים תלויה בזיכרון שמוטמע בהם לא פחות מבחוזק של שריריהם.
מהי מיומנות?
למערכת הרגשית יכולות ניתוביות, תפיסתיות ותפקודיות מהותיות ורבות עוצמה. כאשר מתעוררת תגובה רגשית היא משתלטת על התנהגותנו והווייתנו המודעת כמו "טייס אוטומטי" ואנו מנותבים על ידה. כל היכולות "האוטומטיות" שלנו הן רגשיות. למשל, ניהול שיחה: אנו מודעים לשיחה המתנהלת אך האם נוכל לנהל אותה כשאנו חושבים ובוחרים כל מילה באופן מודע? התשובה כמובן שלילית. בדרך זו נשמע כמו רובוט וייקח לנו זמן ממושך לומר ולו משפט אחד! באופן מודע, לא נוכל לתפקד ביעילות באופן כללי. אם נעשה ניסוי ניווכח שחשיבה על תגובה שכוללת שיקולים רבים ומימושה במשך זמן סביר באמצעות המערכת המודעת אינה אפשרית.
גם היכולות המוטוריות הן יכולות רגשיות נלמדות לגביהן רכשנו זיכרון רגשי לא מודע במהלך ינקותנו או לאחריה. אנחנו רצים, הולכים, משחקים מבלי שאנו שולטים על כך במודע! אנו מודעים לכך, אך האם אנו חושבים באופן מודע על כל פרט ופרט במהלך ריצה/ הליכה או פעילות מוטורית אחרת? התשובה היא כמובן שלילית. המערכת הרגשית היא שעומדת מאחורי היכולות המוטוריות המוטמעות בנו שמופעלות באמצעות תגובה רגשית לא מודעת.
כמו במהלך יישום של כל תגובה רגשית גם במהלך ביצוע תנועות מוטוריות אנחנו מודעים ומרגישים שאנו מבצעים אותן אך לא חושבים ומנהלים זאת באופן מודע. גם בזמן התעוררות של תגובה מוטורית (כמו בכל מצב בו מתעוררות אצלנו תגובות רגשיות) מתרחש תהליך נוסף - אנו מטמיעים זיכרון הרגשי, מעדכנים אותו ורוחשים עוד ועוד ניואנסים ומשפרים את יכולותינו. לכן, אימון מגביר ומשפר מאוד יכולות שונות. זו הסיבה לכך שחזרה שוב ושוב על פעולה (הכוונה לכל מיומנות, יכולת או פעולה, לאו-דווקא מוטורית) מאפשרת לשפר מאוד מיומנויות. מנגנון זה יעיל מאוד שכן אנו יכולים ליישם באופן מיידי את כל הזיכרון הרגשי הרלוונטי תוך פרק זמן מיידי.
לכן, בתחומים שבהם הטמענו זיכרון רגשי רלוונטי נהיה בעלי יכולות יעילות וטובות. בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי לא מספק נהיה חסרי יכולות ומיומנויות גם אם נתאמץ. למשל:
- אדם אחד יהיה בעל קסם חברתי. אחר יגלה התנהגות חברתית מגושמת גם אם יתאמץ!
- אדם אחד יהיה בעל כישרון רב ככדורסלן, אחר יהיה מגושם.
מיומנות ספורטיבית, הנדרשת כל כך אצל הספורטאים היא יישום של זיכרון רגשי לא מודע שמוטמע בהם.
רוב הזיכרון הרגשי שלנו מוטמע בינקות ובילדות. וזיכרון רגשי מוטמע רק שמתעוררת התגובה הרגשית הרלוונטית ולכן קל הרבה יותר בגיל מבוגר לשפר כישרון קיים שפותח בילדות ולא להתחיל לפתח כישרון חדש. פיתוח כישרון קיים באמצעות אימון גורם לתגובה הרגשית להתעורר וכך אנו יכולים להטמיע עוד ועוד ניואנסים, ללטש ולהתאים את התגובה הרגשית הרלוונטית - וכך לשפר מאוד את יכולותינו ואת כישרונתינו.