ומה קורה ברוסיה, במגרש הביתי של הרב גולדשמידט? במוסקבה, שבה הוא מכהן כרב מאז שנת 1993, יש פוליטיקה יהודית-פנימית שאינה פשוטה. אנשי חב"ד תופסים חלק מעמדות המפתח ואף נהנים מקרבה לממשל. עם זאת, בחירתו של גולדשמידט, רבה הראשי של מוסקבה ואב בית הדין שלה, לנשיא ועידת רבני אירופה מקנה לו משקל ויוקרה גם בעיני הממשל בקרמלין.
בשנים 2008–2009, הוא מספר, פרויקטים רבים ברוסיה נפגעו בגלל משבר כלכלי עולמי, מפני שחלק מהתורמים צמצמו את התרומות. "עכשיו יש שיקום מסוים, אבל עדיין המצב לא פשוט וישנם בתי ספר יהודיים במוסקבה ומחוצה לה שנסגרים. אך בתי ספר נסגרים לא רק מסיבות תקציביות: לפני 20 שנה בית ספר יהודי היה מסלול לחו"ל; היום הורים רוצים קודם כול להעניק לילדיהם חינוך איכותי".
השאלה כמה יהודים מונה הקהילה ברוסיה היא שאלת מיליון הדולר. "באשר לתשובה, אין עמדה אחידה. במרשם האוכלוסין האחרון 159 אלף איש הצהירו שהם יהודים. חב"ד מדברים על מספרים גדולים בהרבה. את יודעת, בשבת לפני שבועיים התארח אצלי חבר הכנסת
זאב אלקין ודיברנו גם על זה. אלקין אמר שלדעתו יש יותר יהודים, ושחלקם פשוט לא רצו להצהיר על עצמם יהודים במרשם האוכלוסין".
אך מאידך-גיסא, היו בטח שרשמו את עצמם כיהודים למרות שאבא שלהם יהודי ואמא שלהם לא, הרי ברוסיה המודעוּת הלאומית היא לפי האב
"גם זה נכון. ויש קהילות גדולות יחסית באוקראינה, בקייב, באודסה, בדנייפרופטרובסק".
ברוסיה, מתברר, התעוררה לאחרונה בעיה דתית בבתי הספר. המדינה חוזרת ומתקרבת לכנסייה, ולאחרונה הכניסו לבתי ספר ממלכתיים לימודי חובה של הדת הנוצרית הפרבוסלאבית, כפי שהיה לפני המהפכה הבולשביקית.
לפני המהפכה יהודים היו פטורים מלימודי דת. היום אינם פטורים?
"פורמלית, כן, יש להם אפשרות לבקש, במקום שיעורי דת נוצרית, שיעורים במסורת היהודית. אבל מתעוררת בעיה חמורה, בעיקר בפריפריה: אם בעיר בפריפריה, בבית ספר של 500 תלמידים יש שני יהודים, לא יכניסו בשבילם תוכנית לימודים מיוחדת, וגם ההורים יעדיפו שלא לבקש. לא יהיה להם אומץ. בגרמניה זה אחרת, אבל ברוסיה הסובלנות מוגבלת יותר".
האם ההתבוללות בקרב יהודי אירופה היא תופעה משמעותית?
"אכן, בעיה קשה. משפחה שאינה מאה אחוז אורתודוקסית, הסיכוי שלא יהיו בה נישואי תערובת הוא קטן ביותר".
גם בצרפת?
"כן. אומנם אצל היהודים הספרדים הבעיה חמורה פחות, אבל גם שם היא קיימת".
איך ועידת הרבנים מתמודדת עם ההתבוללות?
"הוועידה, בשיתוף קרן לוקסמבורג, הקימה את 'יוזמת חוליה': רבנים באירופה מארגנים סמינרים, סופי שבוע, וגם לומדים את שפת התקשורת החדשה. היום רב באירופה אינו מחכה לקהילה שלו בבית הכנסת – הוא יוצר בפייסבוק קשר עם צעירים.
"ברוסיה ובגרמניה אנחנו עוסקים גם בהוכחת היהדות של אלה שקשריהם עם היהדות נחלשו, ולשם כך נעזרים בפרויקט 'שורשים', שמסייע ליוצאי רוסיה להוכיח את יהדותם".
האם הקהילות באירופה שומרות על זיקה לישראל?
"מצבם של היהודים באירופה תמיד קשור למה שקורה בארץ. היהודים כאן גם קשורים יותר לישראל מאשר היהודים באמריקה".
חשבתי שזה הפוך. הקשר הוא בגלל קרבה גיאוגרפית?
"כן, קל יותר לבקר בישראל. ליהודים רבים יש דירות בארץ, לרבים יש קרובי משפחה – ילדים או הורים. כמעט לכל אחד יש משפחה בישראל. הקשר חזק במיוחד כשמדובר בקהילה בצרפת. לרבים מיהודי צרפת יש אזרחות ישראלית".
האם היהודים חוששים מהאשמות כאילו יש להם נאמנות כפולה?
"ברוסיה יש חוק שלפיו מי שיש לו אזרחות של מדינה זרה אינו יכול להיות חבר פרלמנט".
זה בסדר, גם אצלנו
"בכל יהודי, אם הוא רוצה ואם אינו רוצה, רואים מעין נציג של ישראל. מצד שני, הקמתה של מדינת ישראל יצרה אצל יהודי אירופה תחושה שיש להם לאן ללכת, וזה שינה באופן מהותי את מצבם של היהודים בגולה. התוצאה היא שכשהיהודים כאן עוזרים לישראל, הם עוזרים לא רק לאחים שלהם בארץ, הם עוזרים לעצמם".