שובו של העבריין

אין כמובן מניעה שדרעי, חברו הטוב של אולמרט שהורשע בעבר בקבלת שוחד, יעמוד מחדש בראש מפלגה וגם יטפל בנושאים כספיים שקרובים לליבו. אין גם כל סיבה מדוע ששר החוץ אביגדור ליברמן, חברם המשותף של אולמרט ודרעי, יתמודד פעם נוספת בראש מפלגתו למרות שכתב אישום שהוכן נגדו תקוע משום מה בפרקליטות. אם אומנם מחזה קפקאי זה יתרחש בבחירות הקרובות, הדבר הראשון שהם יעשו יהיה להשתלט סופית על שלטון החוק ולכוון את מערכת האכיפה כראות עיניהם. ליברמן החשוד הסדרתי החל במלאכה בזויה זו בעת חתימת הסכם הקואליציה הנוכחי, ושני העבריינים אולמרט ודרעי ימשיכו וידאגו שלא רק שלא יהיה בירושלים יועץ משפטי לממשלה רציני ואמיץ, אלא שבבית המשפט העליון בירושלים לא יהיו שופטים בלתי תלויים. דרעי חוזר לחיים הפוליטיים בתום שבע שנות פסילה, אחרי שהוטבע במצחו אות קלון בעקבות הרשעתו בדין. לפני כמה שנים ניסה דרעי לעשות לעצמו קיצור שליש קלון תמורת התנהגות טובה, כאשר התעקש להתמודד על ראשות עיריית ירושלים בעידודם הגלוי של שני חבריו הקרובים, אהוד אולמרט וחיים רמון. תנועת אומ"ץ לא עמדה מן הצד והבהירה כי אם יחליט בית המשפט להתיר לדרעי להתמודד על ראשות עיריית ירושלים, בכוונתנו לעתור על כך לבג"ץ. אבל בית המשפט פסק שדרעי לא יוכל להתמודד בתקופת הקלון ולא קיבל את טענותיהם של פרקליטיו בעניין המועד של סיום תקופת הקלון. תנועת אומ"ץ לא עמדה מנגד ופנתה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיפסול את מועמדותו כפי שאמנם נעשה בפועל. לאורך כל תקופת הקלון המשיך דרעי בבחישות פוליטיות מאחורי הקלעים בסיועו של חברו הקרוב חיים רמון, אף הוא בעל עבר פלילי של הרשעה בהטרדה מינית. רמון ודרעי נחשבים לתחמנים מניפולטורים וקומבינטורים פוליטיים מיומנים ברמה גבוהה. לא תמיד מצליח להם. בעבר הרחוק הם ניסו לבשל "תרגיל מסריח" להדחתו של ראש הממשלה דאז יצחק שמיר ולהחלפתו בממלא-מקומו שמעון פרס, שהעניק להם את ברכת הדרך העקלקלה ורצה להפר את הסכם הרוטציה הכתוב בין הליכוד לעבודה. התרגיל לא צלח והעבודה נאלצה לפרוש מן הממשלה. יצחק רבין שכיהן כשר הביטחון בממשלתו של שמיר ולא ידע על כך דבר, רתח מזעם. לא בכדי העניק רבין לפרס את התואר המפוקפק "חתרן בלתי נלאה". למרבה האירוניה הפוליטית, בבחירות עלול לחזור מצב שבו ייפגשו פעם נוספת עם פרס, הפעם בתפקיד של נשיא המדינה.

דרעי ורמון הם חובבים ותיקים של אילי הון ועל שמם רשומות מניות בפרויקט שעסק במרוצת השנים בחיבור השלטון להון. לא במקרה מחוברים דרעי ורמון לאיל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף ומצויים בחברה מושחתת טובה שהוא טיפח ושימן. שלאף תרם את חלקו להשחתת שורה של אישים פוליטיים במדינה, ביניהם אריאל שרון, אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן, אהוד ברק, אלי לנדאו ושמעון שבס. דרעי הוא גם חסיד השיטה של 'יד מלוכלכת רוחצת יד מלוכלכת'. כך למשל בשעתו הביא דרעי לרמון, בעת שהלה כיהן כעורך דין, לקוחות כבדים מהמגזר החרדי. כאשר רמון נבחר כיושב-ראש ההסתדרות החדשה הוא גמל לו ופתח את הדלת להצטרפותה של שס כסיעה בהסתדרות, ובדרך זרמו אליה סכומי עתק מכספיהם של הפועלים. דרעי הוא עסקן משופשף מאוד, בעל כושר הנהגה, כריזמטי, מתוחכם, ערמומי, מניפולטיבי ומומחה לתרגילים מסריחים, ורק אישים פוליטיים מועטים מהמפלגות השונות משתייכים לליגת העל שלו. הרוב הלא דומם של המנהיגים שלנו שייכים בתחומים הללו לליגה הנמוכה. היכולת הביצועית שלהם מוגבלת, שקופה ועלובה. שורת מלכודות לאלי ישי דרעי לא שכח לאורך שנות הקלון לפקוד את ביתו של המרן לא רק כדי לקבל ממנו סטירות לחי לשם חיזוק, אלא כדי לזכות בברכתו בדרכו לכיבושה מחדש של שס. דרעי בעל החושים הפוליטיים המחודדים יודע היטב שמנהיגה הנוכחי של שס, שר הפנים אלי ישי, יעשה הכל כדי לחסום את דרכו חזרה בצמרת של שס. בתגובה לכך הוא טמן באחרונה שורה של מלכודות לישי, ולא אתפלא אם היו לו ידיים בפרסומים העוינים על אחריותו באסון הכרמל ובגירוש העובדים הזרים. דרעי הממולח הצליח למשוך לצידו בחודשים האחרונים כמה מתומכיו של אלי ישי, ביניהם כמה מבני משפחתו של המרן שלא תמכו בו עד כה - שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, שנמנה עד כה על אנשיו של ישי. אטיאס, שנחשב לכוכב עולה בחסות המרן, הוזנק לצמרת שס לפני למעלה מחצי תריסר שנים ונחשב לאלטרנטיבה לישי. הוא הספיק כבר לכהן כשר התקשורת והפגין עמדות עצמאיות שלא תמיד ערבו לחיכו של ישי. עד כה לא נקט אטיאס בצעד כלשהו שממנו ניתן היה להבין שהוא יוצא, כביכול, נגד שובו של דרעי, אבל אין לדעת מה ילד לילה. כל המזימות בעולם החרדי נרקמות בלילות הארוכים. אני משוכנע שדרעי נוהג כלפיו לפי הכלל הבדוק - 'חשדהו ואל תכבדהו'. אבל החיים הפוליטיים משמשים מאז ומתמיד חממה לגידול מושחתים, גנבים, צבועים, שקרנים, כפויי טובה ובוגדים למיניהם. כל נבחר-ציבור יכול לבחור לעצמו את המגמה המתאימה לו. אפשר לבחור כמובן בכמה מגמות. ככל הידוע, אטיאס לא השתלם עד כה באף אחת מן המגמות הללו, אבל אל חשש, הוא עוד צעיר ויש לו זמן ללמוד.

כאשר רקד העבריין דרעי בשעתו בחתונת בתו של השר לשעבר העבריין שלמה בניזרי, שקיבל למטרה זו חופשה מהכלא, היה זה מחזה פסטורלי לחזות בשניים מפזזים ומכרכרים ביחד. מי שהחמיץ את הריקוד של שני העבריינים מקבלי השוחד היה אלי ישי, ששהה אותה שעה בחופשה פרטית בפריס בעיתוי כנראה לא מקרי. אבל צמרת שס שהגיעה לחתונה גם כדי לעודד את בניזרי הבינה היטב לאן עלולות לנשוב הרוחות ומי נושף בעורפם. חסרונו של ישי כמעט שלא הורגש באותו מעמד חגיגי, אבל אין לי ספק שישי ינסה להוכיח שהוא אינו קוטל קנים, אך בשס נקבע הכל לפי הנחיות המרן הישיש. השבוע נפגשו ישי ודרעי בברית המילה של נינו של המרן, והיפנו את הגב זה לזה, אבל בפוליטיקה הכל זמני והכל הפיך. הילולה המונית נוספת ל"זכאי" בעוד זמן קצר יחזור דרעי להיות מנהיגה של שס ושלטון החוק יספוג מכה אנושה. על כגון זה ניתן לומר: גם לא כשר, גם מסריח וגם מבייש. בשלב זה לא ברור כמה מערכות יהיו בסרט על שובו של דרעי לחיים הפוליטיים שתסריטו כבר הושלם ומונח במוחו הפורה. קרוב לוודאי שבשלב הראשון תיערך לכבוד האריה השואג הילולה המונית של חברי ותומכי שס מסוג אלה שנערכו לכבודו בעבר. אין לי כל ספק שיושמעו מחדש הקריאות "הוא זכאי", "הוא זכאי". ואולי ישירו הפעם גם את השיר "אני חוזר הביתה". "אין קלון שנמחק או מסתיים" מתי גולן, הפרשן של היומון הכלכלי "גלובס", התייחס בשעתו לעניין שובו של דרעי וכתב על כך בין היתר: "השורה התחתונה היא שאריה דרעי חוזר ולפי כל הסימנים יש פוליטיקאים שיאפשרו לו זאת, אולי אפילו יקבלו אותו בזרועות פתוחות. אם זה יקרה יהיה דרעי הפוליטיקאי היחיד שלאחר הרשעתו חזר לחיים הציבוריים, שלא לדבר על שיבה לממשלה ולכנסת. פוליטיקאים מורשעים אחרים, גם מתוך ש"ס, בחרו להיעלם מהשטח. בחיים הציבוריים אין קלון שנמחק או מסתיים. הקלון הקבוע בחוק הוא משפטי. הוא לא שייך לפוליטיקה ולשירות לציבור". דברים אלה איבדו במציאות הנוכחית את האקטואליות שלהם נוכח שובו הוודאי של דרעי, שמתקבל באורח טבעי במערכת הפוליטית עם הסתייגות מועטה של דעת הקהל. שיבה זו עלולה להוות לצערי תקדים מסוכן ותסמן את הדרך חזרה לאישים פוליטיים מושחתים שסרחו, הועמדו לדין פלילי והורשעו ונדונו לתקופות מאסר מסוגם של אברהם הירשזון ושלמה בניזרי. אני לא מדבר על אישים פוליטיים שהורשעו בעבירות קלות יותר ולא נדונו למאסר מסוגם של אהוד אולמרט, חיים רמון וצחי הנגבי שרוקחים עתה בקדירות הפוליטיות. בתפילת כל נדרי בערב יום הכיפורים מדגיש החזן שהוא מתפלל בחברתם של עבריינים. לא ירחק היום שבו יושב-ראש הכנסת יכריז בפתח ישיבות הכנסת: "כנסת נכבדה, עבריינים יקרים"; וראש ממשלה עבריין יבקש סליחה שהוא מנהל ישיבת ממשלה בחברת שרים ישרים...