ב-9 בנובמבר לאחר חצות דיווחה רשת אל-ג'זירה, כי מטוסים ישראלים תקפו את אתרי הגרעין באירן בשלושה גלי תקיפה. בעקבות התרחבות הדיווחים, ישראל הודיעה רשמית, כי תקפה את אתרי הגרעין באירן, מאחר שלא נותרה לה ברירה אחרת. מהתרחיש עלה, כי ישראל לא תאמה את התקיפה מראש עם ארצות הברית ורק עדכנה אותה כשהמטוסים היו בדרכם ליעדי התקיפה באירן. הערכות ראשונות של תוצאות התקיפה שיערו דחיית התוכנית האירנית בקרוב ל-3 שנים. בעקבות הצלחת התקיפה החליטה אירן להגיב במירב הכוח, בשיגור טילים משטחה ובדרבון שליחיה – חיזבאללה, חמאס וגורמים רדיקליים נוספים – לתקוף את ישראל. יחד עם זאת, היא נמנעה מתקיפת מטרות אמריקניות. ישראל ניסתה להכיל את התקיפות וחתרה להגיע לרגיעה מהר ככל הניתן. המערכת הבינלאומית הייתה משותקת, בעיקר משום שרוסיה ניסתה לנצל את המצב בכדי לקדם את מטרותיה האסטרטגיות. בתום שתי יממות המשיכו האירנים, ובמידה פחותה בני בריתם, בתקיפת ישראל. לא נראה היה שהמשבר מתקרב לפתרון.

ישראל, לאחר שעמדה בהישג המבצעי הנדרש, בחרה להבליג על מעשי התגרות ותגובות של השחקנים הרדיקליים, שנדחפו לפעול על-ידי אירן. במקביל, ישראל ביצעה תקיפה אווירית נוספת להשלמת הפגיעה באחד היעדים העיקריים באירן. התכלית האסטרטגית של ישראל התמקדה במניעת הסלמה אזורית וחתירה לרמת אירועים נשלטת, בעצימות נמוכה, מהר ככל האפשר. ארצות הברית, למרות שלא עודכנה מראש אודות התקיפה, עמדה ארצות הברית באופן ברור לצדה של ישראל ולא חשפה את המחלוקות, לשם גיבוש חזית אחידה נגד הסלמה אזורית אפשרית. ארצות הברית הציגה נכונות לחזור לשולחן המשא-ומתן עם אירן ואף להקל בסנקציות, בהינתן איפוק אירני ובתמורה להצהרה אירנית על הפסקת פעילות הגרעין הצבאית. ארצות הברית החליטה שתפעל צבאית נגד אירן רק אם האחרונה תסגור את מיצרי הורמוז, או תתקוף נכסים אמריקניים במפרץ. כמו-כן, הפעילה ארצות הברית כלים כלכליים לריסון מחירי הנפט. אירן, לאור התקיפה הישראלית המוצלחת, חשה אירן כי אין לה ברירה והיא חייבת להגיב צבאית ומיד באופן נרחב נגד ישראל, בשיגור 100 טילי שיהאב (ו-100 במנה שנייה) לעבר תל אביב, הקמ"ג בדימונה ומרכזי אוכלוסיה. במקביל, אירן הפעילה לחץ על השליחים לפעול נגד ישראל, בשיגור רקטות וטילים לעבר יעדים בישראל וביצוע פיגועי טרור רב-זירתיים. בד-בבד, פנתה אירן לקהילה בינלאומית, כדי להשיג לגיטימציה לתוכנית העשרה ולהסרת הסנקציות. בתחילה, בחרה אירן שלא לפגוע ביעדים ובנכסים אמריקניים, כדי למנוע את הצטרפות ארצות הברית ללחימה נגדה. עם זאת, ככל שאירן נדחקה לפינה והצטמצמו אופציות הפעולה שלה, היא הבינה כי הקלף העיקרי שבידה הוא פעולה נגד בעלות הברית של ארצות הברית במפרץ וסגירת מיצרי הורמוז. רוסיה, ניסתה לקדם יעדיה האסטרטגיים באזור הקווקז ובאירופה. רוסיה ראתה בתקיפה גם הזדמנות למצב את מקומה כשחקן מוביל במערכת הבינלאומית, בשל יכולת ההדברות עם כל השחקנים. עם זאת, פערי העמדות בין ארצות הברית לרוסיה שיתקו למעשה את יכולת הפעולה של הקהילה הבינלאומית. דווקא סין הפכה לשחקן מרכזי במגרש הבינלאומי, בהעדר מנהיגות אמריקנית ובשל נגישותה לכלל השחקנים. סוריה העדיפה להתמודד עם ההתקוממות הפנימית, לשמור על פרופיל נמוך ולא להיגרר ללחימה מול ישראל. חיזבאללה, ניצב מול דילמה. מחד, הופעלו על הארגון לחצים כבדים מצד אירן לשגר מטחים מאסיביים של טילים ורקטות לעבר ישראל, תוך הדגשה, כי זה 'יום הדין' לקראתו צויד חיזבאללה בכ-50,000 טילים ורקטות. מאידך, חיזבאללה נרתע מלגרום שוב לנזק כבד בלבנון. לפיכך, הוא בחר להיענות חלקית לדרישות האירניות ושיגר רקטות וטילים לעבר יעדים צבאיים בישראל, בעיקר שדות תעופה ומערכות ההגנה האקטיבית. התגובה הישראלית המאופקת העמיקה את הדילמה של חיזבאללה וחיזקה את בחירתו בביצוע מטחים, יחסית מוגבלים, והתמקדות בתקיפת יעדים צבאיים. חמאס, בחר ללכת בין הטיפות, מחד לגלות מחויבות כלשהי כלפי אירן, אך לא לספק לישראל עילה לתקיפה נרחבת בעזה. עלתה ונדונה מגבלת השליטה של חמאס בפעילות הגורמים הסוררים והרדיקליים ברצועת עזה, והוא נאלץ לבקש סיוע מתנועת האחים המוסלמים במצרים לריסון הגורמים שאינם סרים למרותו. שאר השחקנים, מצרים סעודיה, ירדן, המפרציות, טורקיה והקהילה הבינלאומית, פעלו כל אחד, בהתאם לאינטרסים המשרתים אותו, תוך התרחקות מהאירועים ומניעת הסלמה אזורית נרחבת.

א. המשחק שיקף את 48 השעות הראשונות לאחר התקיפה באירן. אין הכוונה לנבא את ההתפתחויות, אלא לבחון את המשמעויות וההשלכות של אחד התרחישים האפשריים. השחקנים במשחק היו מאד רציונליים, הפעילו מדיניות שמונעת על בסיס של אינטרסים חיוניים בלבד, והתעלמו מאילוצים פנימיים וחיצוניים. ב. השחקן הישראלי העריך, כי לציבור הישראלי יש אורך נשימה וכושר ספיגה, משום שהוא משוכנע, כי התקיפה הישראלית הייתה מוצדקת – 'מלחמת אין ברירה' – וכי הושגו היעדים המבצעיים. מדיניות ההבלגה התבססה, בעיקר, על הנחה זו. ג. לאירן כלים מוגבלים ויכולת מוגבלת לפגוע ישירות בישראל. לפיכך, היא נדרשת להפעיל את השליחים נגד ישראל. לאירן כלים רלוונטיים יותר לפעולה במרחב המפרץ הפרסי, היכולים לפגוע באינטרסים אמריקניים ולהקפיץ את מחירי הנפט בעולם. עם זאת, לאירן ברור המחיר שהיא תשלם במידה והיא תבעיר את אזור המפרץ הפרסי, בעיקר בהצטרפות ארצות הברית ללחימה נגדה, דבר שיגרום להרס כבד יותר של תשתיות הגרעין ולפגיעה קשה במגוון רחב של מטרות איכות באירן. ד. תקיפה ישראלית מוצלחת ותוצאות ברורות, עם עמידה ביעדים המבצעיים, תוביל לשתי מגמות מנוגדות. מחד, אירן תהייה מחויבת להגיב צבאית ובאמצעות שליחיה. מאידך, התלות שלה בשליחים, תאפשר להרתיע את השחקנים, לתקוע טריז בין אירן לבעלות בריתה במרחב, למנוע הסלמה אזורית כוללת ולהכיל את האירועים. ה. שני גורמים חשובים נוספים עשויים לתרום לריסון ולהכלת האירועים. האחד, התייצבות נחרצת וברורה של ארצות הברית לצדה של ישראל. השני, מדיניות מאופקת ומבליגה מצד ישראל, בעיקר אם במכת הפתיחה, השיגה ישראל את היעדים המבצעיים וקידמה את מטרותיה האסטרטגיות. ו. שבה ועלתה החולשה של היעדר גישה למנהיג הרוחני באירן ומגבלת אפקטיביות מנופי ההשפעה המכוונים לעברו. ככלל התברר, כי אין ערוצי קשר טובים ואמינים, מול ההנהגה באירן. בעוד רוסיה אינה יכולה להוות ערוץ הידברות אמין מול אירן, הסתבר כי סין יכולה לשמש כמתוו. ז. בתכנון אסטרטגיית היציאה ומנגנון הסיום, הכלת האירועים ומיתון ההשלכות השליליות, ישראל אינה יכולה להתבסס על המערכת הבינלאומית. יש להניח בסבירות גבוהה, כי המערכת הבינלאומית תהא משותקת, בעיקר ככל שיועמקו הפערים בין ארצות הברית לרוסיה. בנוסף, גורמים בקהילה הבינלאומית ירצו לראות את ישראל 'מדממת' כדי לגבות ממנה מחיר על כך שלא התייחסה לאינטרסים של השחקנים האחרים ולרסן את פעולותיה בהמשך. התארכות המשבר, עשויה לגרום לרצף אירועים בלתי נשלט, עם סיכון להסלמה אזורית. יש לצפות, כי גורמים אזוריים ובינלאומיים יחתרו להוביל למנגנון סיום שעלול לכלול גביית מחיר מישראל בתחום בקרת הנשק.

המשחק תוכנן כאשר נראה היה כי הסתיו הנוכחי צפוי להיות מכריע ורצינו לבחון את ההתפתחויות האפשריות שלאחר תקיפה ישראלית. מאז נרגעו הרוחות מעט, אך לאחר הבחירות ולקראת האביב שאלת התקיפה תשוב ותעלה, שעל כן חיוני להמשיך ולבחון את ההשלכות האפשריות. סיפור המעשה שהחל בתקיפה ישראלית, מייד לאחר הבחירות בארצות הברית, אינו מבטא עמדה של המכון. הנושא מורכב ונבחן בשורה של פרסומי המכון. קיימות שתי הערכות מנוגדות להשלכות של תקיפה ישראלית. האחת, צופה "מלחמת עולם שלישית", ואילו השנייה, מעריכה, כי ישנם מנגנונים מכילים ומרסנים, ובפועל לאירן יכולות מוגבלות להבעיר את כל המזרח התיכון. המשחק התפתח לכוון של הכלה וריסון, עם השפעה גוברת של השיקולים הרציונליים והאינטרסים החיוניים של כלל השחקנים.