המושג שירותים מתייחס לפעולה של מילוי תפקיד שיש בו משום עזרה לציבור. המושג מושאל על בסיס המשמעות של שירותים כמקום עשיית צרכים ולא במקרה. כשמדובר בכורח של הקיום אין חוכמות - כולם שווים, כולם נדרשים לכך וזה גם עניין של אחריות משותפת להסדיר את הדברים לטובת כל אחד ואחד.
ואולם דווקא בעיר תל אביב, בנושא הכל כך ברור, טבעי והבסיסי הזה, מתברר כי לרשות המוסמכת לטפל בנושא - עיריית תל אביב - אין את הרצון והמוכנות להשקיע את המשאבים והתקציב לכך. בבנייני משרדים לדוגמה נקבע בין השאר בסוף 1994 בתיקון לחוק התכנון והבנייה סעיף 158א1, בטבלאות, יחס של 50 איש לחדר שירותים אחד.
בפועל ברחבי העיר תל אביב ישנם כיום רק את השירותים הציבוריים הבאים כפי שמפרסמת העירייה באמצעות אגף התברואה והאגף לשיפור פני העיר
- הגמנסיה העברית, ימים א'-ו', בשעות 06:00-19:00
- כיכר מגן דוד, אלנבי פינת נחלת בנימין, ימים א'-ו', בשעות 20:00 -8:00.
- שוק הפשפשים, עולי ציון 14, ימים א'-ו', בשעות 07:00-19:00.
- פסג' הוד, דיזנגוף 101, ימים א'-ו', בשעות 19:00 -09:00.
- שוק הכרמל, יחיא קפאח 3, ימים א'-ו', בשעות 19:00 -07:00.
- כיכר דיזנגוף, ריינס 1, כל השבוע, בשעות 20:00 -10:00.
- שוק התקוה, ברכיה 22, ימים א'-ו', בשעות 20:00 -07:00.
- גן מאיר - המלך ג'ורג' 30, ימים א'-שבת, 08:00-21:00.
עולה כי בעיר העסקית הראשית של ישראל, בעיר הבילויים הנחשבת של המזרח התיכון והמרכז העצבי של המדינה, ישנם רק שמונה! שירותים ציבוריים הפרוסים ברחבי העיר לטובת הנזקקים להם וגם הם מופעלים בשעות מסויימות ומוגבלות. אל אלה מצטרפים אומנם גם שבעה בתי שירותים בגנים ציבוריים. אולם אלה כאמור מצויים בתוך גינות, רחוקים מהשג יד הציבור וחבויים.
בצר להם ומחוסר ברירה נאלצים התושבים לעשות צרכים בחצרות, בפינות נסתרות וחשוכות ובגינות. אין כמעט מי שלא מכיר את הריח החריף של הצחנה המתלווה ונשארת במקומות אלו בכל רחבי העיר זמן רב לאחר מעשה. ישנן חצרות בתים שהפכו הלכה למעשה למשתנות.
תושבים ודיירים כאלו מבקשים רחמים מפני הנאלצים לעשות צרכים ברחובות ובאין מושיע מתחננים בעלי נכסים ועסקים מהבאים והשבים שלא לעשות את הצרכים בפתח מקומותם. זה מחזה מעורר תסכול לראות שלט שמפציר ומתחנן שלא לפגוע בקדושת המקום שמשמש כבית כנסת או במקרים אחרים בקירות שעליהם מותקנת מזוזה.
העירייה מזניחה ומתעלמת מחובותיה
התופעה מוכרת לעירייה אולם היא מזניחה ומתעלמת. בעצם נוצר מצב שבו העירייה מגלגלת את הדברים כך שרק מי שקונה בקניון או בחנות שבהם ישנו חדר שירותים פרטי של המקום, יוכל להשתמש בו. או בעצם רק מי שקונה, עובד במשרד פרטי, מזמין בבית קפה וכיו"ב, יתאפשר לו להשתמש בשירותים ולכל השאר לא.
זקנים, ילדים קטנים, חולים ונכים כנראה לא מעניינים את העירייה והיא לא מוצאת לנכון להסדיר גם בעבורם מתקני שירותים בכמות נאותה ומספיקה.
בעיר תל אביב ישנם כיום מעל 400,000 תושבים ועוד כמיליון מבלים, עובדים, ועוברים ושבים פוקדים אותה מדי יום. ניכר כי שמונה בתי שירותים זה מספר עלוב ובלתי מספיק לכל דבר ועניין, זה פשוט מכוער וכואב שמי שבסופו של דבר נפגע מכך אלה אוכלוסיות של נכים, ילדים, זקנים ומי שבעצם אין לא כל אופציה אחרת. אלה, מחוסר ברירה נזקקים לשימושה של איזו חצר באופן משפיל, או פשוט נאלצים לסבול. חבל שהעירייה במקום להוסיף - גורעת וסוגרת בתי שירותים בעיר. חבל שמה שמצוי פועל חלקית ובאופן מוגבל מבחינת שעות הנגישות לציבור ומקומם מכל הוא שהעירייה מזלזלת בצרכים של מי שאותם היא אמורה לשרת.