מהי חשיבותו של הקשר בין האם לתינוק?

תינוק חדש הוא יצור חסר אונים, המביא איתו מערכת שלמה של צרכים - הזנה נאותה והגנה מספקת הם תנאים הכרחיים להישרדותו, אבל מילוי צרכים בסיסיים אלו, אינו מספק על-מנת לאפשר לתינוק התפתחות תקינה. חיוני שייווצר קשר של אחדות בינו לבין אמו. היכולת להרגיש ולהבין אותו, ביטויים של קרבה, חום ואיתותי חיים מצד האם, מסייעים לו להשיג הרגעה וסיפוק, אלה חשובים באותה מידה. ההורה צריך להיות קשוב לתינוק - לנסות להבין את כוונותיו, לחוש מה הצורך שעומד בבסיס התגובות שלו, לחוות איתו ביחד את העולם אליו נחשף ובאותו הזמן גם לשקף לתינוק את תחושותיו - אהבה, התפעלות, עידוד. התגובות ההדדיות ביו ההורה לתינוק, מייצרות מרקם חיבורי ממנו צומחת בהדרגה מפת ההתקשרות שבין ההורה לתינוק.

ההתקשרות מספקת גם צורך של האם - החיבור של האם אל התינוק מספק לה שמחה מההיזון החוזר של תגובות התינוק ומההשתקפות ההדדית שלהם זה בזה. במהלך ההתקשרות עם התינוק, האם חווה מחדש את מודל ההתקשרות שחוותה ביחסיה עם אמה והיא משחזרת אותו עתה עם התינוק שלה. חוויה זו מעצימה אותה ומלמדת אותה שהיא אם טובה כאמה. היא חווה עצמה אהובה ומלווה מתוכה ויכולה על כן ללוות את התינוק שלה בביטחה. מצד שני, נשים שמודל ההתקשרות שחוו בילדותן לא היה תקין - שקיים אצלן מודל של חוסר או העדר - עשויות לחוות חוויה קשה מאוד בבואן להתקשר עם התינוק שלהן. הזיכרונות מן היחסים המורכבים והכואבים עם דמויות הליווי הראשוניות, עלולים לצוף ולהקשות עליהן בחיבור עם התינוק. הן עשויות להיכנס למצבים של עצבות, ריקנות ורצון להימנע מהמפגש הזה. התינוק מצידו זקוק מאוד להד, להבנת הצורך שלו, למבט ולמגע המשותפים, לאדם שידריך אותו בבואו להבין את העולם. כשהאם נמנעת מהקשר או דוחה אותו, התינוק עלול להיכנס למצב של נסיגה או ייאוש והוא אינו זוכה לבסיס של יציבות וביטחון בהתקשרות עם הדמות המטפלת.

נשים החוות דיכאון לאחר לידה, חשופות יותר לסכנה של בעיה בהתקשרות - נשים אלו, בשעה שהן שקועות בעצמן, לעיתים כועסות על עצמן, סביבתן ותינוקן. הן עשויות להתקשות להתחבר לרגש, לחוש ולהביע הבנה ולהתמסר לתינוק שלהן. במקרים אלו, חשוב במיוחד לפנות לעזרה, ולהסתייע בגורמים מקצועיים היכולים להכיל לתמוך ולסייע לאישה להסתגל לשינויים שהביאה ההולדה ובכך לעזור לה להתפנות, לבסס את הקשר עם התינוק ולהצליח ליהנות ממנו. יש להפריד בין מצבים של בייבי בלוז, מצבים של דיכאון לאחר לידה ובין מצבים קשים יותר של מחלה או פסיכוזה. 85-80% מהנשים אחרי לידה, עשויות לסבול מסוג כלשהו של דכדוך קל שיחלוף לאחר מספר שבועות. עם זאת, במקרים של דיכאון לאחר לידה, כשהדיכאון מתמשך וקשה יותר, ניתן לשקול טיפול תרופתי שמאפשר הפחתה של הכאב והמועקה. תפקידה של הסביבה במקרים אלו חשוב לאין ערוך. המערכת המקיפה את האם חשוב שתהיה מודעת לכך שהאישה אינה מתפנקת או מתחלה. היא חווה מצב רוח קשה שמקשה על התפקוד שלה ומעכב בעדה להתגייס ולהשקיע בתינוק. חשוב שהאנשים הקרובים - בן-הזוג, הסבים, חברים קרובים - יהיו שם כדי לתמוך באם, לסייע ולהגן על התינוק. בנוסף, תפקידם הוא ללוות את האם עד שבהדרגה תתחבר לכוחות הבריאים שבה ותהיה מוכנה להתקשר עם התינוק.