אופן הטיפול תלוי באופי הבעיה. במידה ומדובר ברקמת שומן בלבד - שאיבה בלבד מספקת. במידה ויש שילוב של עודף רקמת שומן ועודף רקמת שד, יש צורך לשאוב קודם את רקמת השומן. לא ניתן לשאוב את רקמת השד ואותה יש להוציא דרך חתך ובמידה ויש עודפי עור ניכרים - הרי שיש צורך להסיר אותם בנוסף להוצאת רקמת השד והשומן על-מנת לקבל תוצאה טובה.
הניתוח כולו מבוצע דרך הגבול התחתון של העטרה - בגבול בין האזור הכהה של הפטמה לאזור הבהיר של עור הגוף. זהו אזור שמחלים מצוין ונדיר שרואים צלקת במקום. במידה ובניתוח מבוצעת שאיבת שומן בלבד, הרי שהניתוח מבוצע דרך חתך שאורכו מספר מילימטרים בגבול העטרה התחתון. במידה ויש צורך להוציא גם רקמה, אותו חתך מוארך מעט אך עדיין נמצא במחצית התחתונה של העטרה בגבול בין העטרה לבין העור ואין צורך לחרוג מעבר לגבול העטרה ולצאת אל החזה.
במקרים משמעותיים יותר של עודפי עור ניכרים, יש שיטות רבות לטיפול: החל מחתך שהוא סביב העטרה בלבד, דרך חתכים רוחביים או אורכיים, כאלו שמזכירים חתכים של הקטנת חזה בנשים.
אני מבצע ניתוחים אלו בחתך שהוא סביב העטרה בלבד, מכיוון שחתכים אלה מיטשטשים ונעלמים עם הזמן, בעוד שחתך רוחבי או אורכי בחזה, יישאר לתמיד על העור ויהווה סימן לכך שאותו נער או בחור עברו ניתוח. במידה ויש עודפי עור שיש להסירם, אני מעדיף לבצע את הניתוח בשני שלבים:
- שלב ראשון הוא הוצאת רקמת השומן והשד;
- בשלב שני, לאחר כשנה, יש להוציא עודפי עור בחתך שהוא סביב העטרה בלבד.
ישנן מספר סיבות להמתנה לתקופה של שנה:
ראשית, לעיתים קרובות העור מפתיע ביכולת ההתכווצות שלו כך שגם אם יש עודפי עור, הם נעלמים בהמשך, וגם אם הם לא נעלמו, הם פחתו בצורה משמעותית.
שנית, סיבה חשובה לא פחות, היא שהוצאה של רקמת שומן ורקמת שד דרך חתך תחתון, גורמת לפגיעה מסוימת באספקת הדם וביצוע חתך נוסף סביב העטרה על-מנת להוציא את עודפי העור גורם לפגיעה נוספת באספקת הדם וכתוצאה מכך הניתוח יכול להסתיים בהפרעות בריפוי של פצע ובנמק של הפטמה. במידה וממתינים שנה - אספקת הדם משקמת את עצמה, והסיכון לסיבוך הזה קטן בצורה משמעותית.