כל נעל ו"הצרה" שלה

הבעיה: עור כפות הרגליים חשוף לשמש, חום, לחות ואבק. הנזק הנפוץ: העור מתייבש ונסדק בעקבים, בצידי הרגל ובאצבעות.

כיצד מטפלים?

• באזורים שבהם העור גס, משפשפים ומשייפים באבן מיוחדת או במשייף ייעודי. במקרים של סדקים עמוקים במיוחד, מומלץ לשקול פדיקור מקצועי;

• מורחים את כפות הרגליים בקרם לחות מתאים, באותה תדירות שמורחים את הפנים, הידיים ושאר הגוף.

הבעיה: דחיסה של האצבעות. הנזקים הנפוצים: יבלות כואבות בין האצבעות (במיוחד בין הרביעית לחמישית). לאורך זמן עלולים להיגרם עיוותים של האצבעות, בעיקר של האצבע הקטנה ושל הבוהן, או מצב בו האצבעות "עולות" זו על זו. לחץ הנעל יכול לגרום לסדקים זעירים בציפורניים, שיכולים לגרום בהמשך לזיהומים פטרייתיים, עיוות הציפורן והחמרת מצב קיים של ציפורן חודרנית.

כיצד מטפלים?

• משתדלים לנעול נעליים בעלות אימום רחב;

• מסירים את היבלות אצל פדיקוריסטית, אם הבעיה לא נפטרה פונים לרופא;

• מפרידים בין האצבעות באמצעי חבישה (יש מגוון בבתי-המרקחת ורשתות הפארמים);

• ציפורניים זקוקות לקרם לחות, כמו זה שמיועד לכפות הרגליים. רצוי לטפל בהקדם בציפורניים פגומות, כדי למנוע תהליכים בלתי הפיכים של עיוות וזיהומים פטריתיים;

• כדי למנוע התפתחות ציפורן חודרנית, יש לגזור את הציפורן בקו ישר ו"לא להיכנס לפינות". במידה והנזק קיים כדאי לפנות לטיפול רפואי;

• טיפול בעיוותים של האצבעות מצריך התייעצות עם רופא אורתופד.

הבעיה: סוליות שטוחות וקשות, אינן מרפדות את כפות הרגליים. הנזק הנפוץ: עור קשה וגס בכריות האצבעות ובעקבים עד כדי כאבים בדריכה ובהליכה.

כיצד מטפלים?

• נועלים נעליים בעלות סוליות מרופדות;

• משתדלים לקצר ככל הניתן את משך נעילת הנעליים האלו;

• מורחים קרמים המיועדים לכפות הרגליים ומשפשפים את העור באבן מיוחדת או במשייף ייעודי.

הבעיה: נעילת נעליים סגורות גורמת להזעה מוגברת בכפות הרגליים ופגיעה במרקם העור בעיקר בין אצבעות הרגליים. הנזק הנפוץ: התפתחות פטריות על העור בצדי הרגל, בסוליה, בין האצבעות ובציפורניים.

כיצד מטפלים?

• מאווררים את הרגל בכל הזדמנות;

• במידה והופיעה פטרת רצוי לטפל מיידית בעזרת משחות אנטי פטרייתיות הניתנות לרכישה ללא מרשם כגון אגיסטן אלוורה;

• במידה והפטרת התפשטה גם לציפורניים מטפלים בעזרת תכשירים מקוריים כגון טיפות אגיספור, תמיסת אמטריקס ולקים שונים כדוגמת בטרפן, מיקונל או לוסריל. במידה והזיהום מפושט לציפורניים רבות רצוי להיוועץ ברופא עור, ולשקול טיפול בכדורים דרך הפה.

הבעיה: עומס על כריות האצבעות וכפות הרגליים ולחץ על האצבעות. נזקים נפוצים: שלפוחיות ועור קשה וגס, יבלות בין אצבעות הרגליים, עיוות של הציפורניים והאצבעות עד כדי גרימת כאב בדריכה, כאבי גב.

כיצד מטפלים?

• משתדלים לצמצם את משך נעילת העקבים הגבוהים למינימום ולהימנע ככל הניתן מעקבים גבוהים במיוחד;

• מרככים את העור בקרמים שיש בהם ריכוז גבוה (30%-40%) של אוריאה וחומרי ריכוך נוספים (כגון אקסרה פוט, קרטוספור, יו לקטין ואחרים), המיועדים לכפות הרגליים;

• בזמן המקלחת, כשהעור מתרכך, משפשפים באבן מיוחדת או במשייף ייעודי לכפות הרגליים. לא מומלץ להסיר את העור הגס בסכין, כי הוא יצמח במהירות בחזרה;

• השלפוחיות נספגות בדרך-כלל מעצמן ולא כדאי לדקור אותן מחשש לזיהומים;

• במידה והופיעו יבלות בין האצבעות מומלץ לפנות לפדיקוריסטית או רופא עור;

• במידה ונגרם נזק לציפורניים - להיוועץ ברופא עור.

• החליפו נעליים לעיתים קרובות. כל נעל תופסת ולוחצת את הרגל בצורה שונה, לכן כדאי לשנות, גם כשמדובר בנעל הנוחה ביותר;

• חלצו נעליים ואווררו את כפות הרגליים בכל הזדמנות;

• לאחר המקלחת - לייבש היטב בין אצבעות הרגליים;

• אל תלכו לישון גרובות בגרביים. הלילה הוא זמן מצוין לתת לכפות הרגליים לנשום;

• אם מתחילות צרות - עור יבש, יבלות, פטריות - טפלו בהן מייד. זה לא יסתדר מעצמו;

• לעולם לא תתפסו בלי לק על ציפורני הרגליים? מדי פעם עשו הפסקה, הסירו את הלק והמתינו כמה ימים כדי לראות האם הציפורניים שלמות ומה צבען. אם הציפורניים סדוקות ומבוקעות, אם צבען צהבהב-ירקרק, או שהן מעובות ומעוותות, ייתכן שיש עליהן פטרייה רצוי לפנות בהקדם לרופא;

• נעליים חדשות - כדאי שיהיו נוחות כבר בקנייה, לא להמתין "שיתרחבו", מומלץ לנעול אותן בהדרגה, כדי לתת לרגל להתרגל לנעל ולמנוע שפשופים ויבלות. פלסטרים ומדבקות אולי ימנעו את המשך הנזק, אבל אם אתן נזקקות להם זה בעיקר סימן שצריך לתת הפוגה לרגליים מהנעליים הבעייתיות לרגליים לנוח בנעליים ישנות ונוחות.