מזה 125 שנים רצופות דורך כוכבה של "כץ דליקטסן" כנושאת הדגל של המסעדות היהודיות המסורתיות של ניו-יורק. זוהי, אפוא, קריאה אחרונה לתיירים הישראלים, המזדמנים בקייץ הזה למנהטן, שלא להחמיץ אותה, כדי ליהנות ממעדניה הבלתי-נשכחים.
מטבע הדברים מיועדת קריאה זו לחובבי הנוסטלגיה הקולינרית של המטבח היהודי הקלאסי, ומעל לכל לאלה שהמטבח המזרח-אירופאי של פעם עדיין ממשיך לדבר אל ליבם.
מסעדת הדלי "כץ דליקטסן" נוסדה בשנת 1888 בלב הגטו היהודי של ניו-יורק, שבו התיישבו מהגרים שברחו מאימת הפוגרומים של מזרח-אירופה. בשנת 1917 העתיקה המסעדה את משכנה למעונה הנוכחי שברחוב האוסטון, בשכונת הלואר איסט סייד, בסמוך לסוהו של מנהטן.
מוסד וסמל
במרוצת השנים הפכה "כץ דליקטסן", שבבעלותו של וילי כץ, למוסד ולסמל של גסטרונומיה יהודית לשמה. אפשר להשיג בה מדי יום מנות נדיבות של מעדנים אידישאיים, נוסח מצה בול, צ'יקן נודלס, קנישס, קישקע, לטקס, בלינצ'ס, קיגל ולעבער, כשגולת הכותרת שלהם היא הפסטרמה, ששמה אצל "כץ דליקטסן" הולך לפניה יותר מבכל מסעדה יהודית אחרת.
בימים אלה חוגגת המסעדה המפורסמת 125 שנה להיווסדה ועם קהל סועדי ה"מי ומי" הקבועים שלה נמנה גם עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, גד נחשון. בראיון מיוחד ל"ניוז 1" הוא מעיד עליה כעל מוסד וסמל לגסטרונומיה יהודית במיטבה, המרתקת אליה נוסף להמוני תיירים גם קהל יהודי רב מניו-יורק, ובכללם צעירים המתרפקים על מעדני המטבח של האמא.
כמו "כסית"
לדברי גד נחשון מקפידה המסעדה, מאז ומתמיד, על זיקתה המובהקת לקהילה היהודית המקומית הגדולה, כמו גם לתרבות ולתיאטרון האידיש של השדרה השניה בניו-יורק. בתור שכזו מרבים לפקוד אותה שחקנים וזמרים, אנשי הבוהמה, ולדברי נחשון הם גם דאגו לאמצה בנוסח "כסית" המיתולוגית של רחוב דיזנגוף בתל אביב.
גד נחשון מעלה על נס את שמה של "כץ דליקטסן" במיוחד בשל מסירותה הרבה לאורחיה. עד כדי כך הרקיעה נאמנותה אליהם לשחקים, שאפילו בימי האימים של מלחמת העולם השנייה לא שכחו בעליה לשלוח חבילות-מזון לחיילים האמריקניים המגוייסים, שכללו כבר אז את הפסטרמה היהודית המהוללת שלהם.