הכוחניות

רעייתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, שאינה יורדת מכותרות העיתונים, ממשיכה לטעון באובססיביות שהיא קרבן של רדיפה תקשורתית ואינה מבינה שחובתה של התקשורת היא לסקור אירועים משמעותיים שקשורים באישי ציבור ובני משפחותיהם, בעיקר אם מדובר בשאיבת כספים מן הקופה הציבורית. גם לעימותים משפחתיים פנימיים של אישי ציבור יש לעיתים מזומנות עניין לציבור, מאחר שלעיתים נוגעים דפוסי ההתנהלות שלהם במישרין או בעקיפין לכלל אזרחי המדינה, ומשום כך אין מקום לקבלת חסינות. כך אירע השבוע בידיעות אחרונות, המנהל מאבק תקשורתי אובססיבי נגד ראש הממשלה נתניהו, שפרסם ראיון עם גיסו, חגי בן-ארצי, אחיה של שרה, לקראת הופעת ספרו, שבו הוא חושף, בין השאר, קטעים מביכים על מערכות היחסים במשפחה. בראיון זה הצביע בן-ארצי על כך שאחותו היא ראוותנית ונהנתנית ונוהגת בחוסר צניעות, וזאת בניגוד לחינוך שקיבלה מהוריה. בעבר נהגה שרה נתניהו להגיב על פרסומים שונים שנגעו אליה רק אחרי מעשה. הפעם היא שינתה כיוון והחלה לפעול. לקראת פרסום הראיון הופעלו לחצים כבדים על העיתון על-ידי שליחים לדבר עבירה שפעלו מטעם שרה ולשכת ראש הממשלה, במגמה למזער את הנזק התדמיתי - ואמנם בסופו של דבר צונזר הראיון המקורי והושמטו ממנו כמה קטעים. עדיין לא ברור מדוע הייתה כניעה חלקית של ידיעות אחרונות למשפחת נתניהו - צעד תמוה לכל הדעות. מן הסתם הגיע המו"ל של העיתון, נוני מוזס, למסקנה ששר האוצר יאיר לפיד, שהיה בעבר "חייל" שלו ונשאב ביוזמתו לחיים הפוליטיים כדי לקצץ את כנפיו של נתניהו, חבר אליו והפך לשותפו הנאמן. מוטב בשלב זה שלא למתוח את החבל יתר על המידה. במקביל ננקטה פעולת תגמול תקשורתית של שרה נתניהו כדי להביא לשינוי התמונה שצייר אחיה. החינמון "ישראל היום", המזוהה עם משפחת נתניהו ומנהל באחרונה מאבק אישי נגד נוני בשל התנכלותו למשפחת נתניהו, יצא להגנתה של הגברת ופרסם ראיונות מפתיעים עם כמה רופאים בכירים ב"הדסה" שסיפרו על מסירותה המיוחדת לאביה המנוח. הפעילות הנוכחית של שרה נתניהו מזכירה לי לחצים אפקטיביים יותר שהיא הפעילה בעבר, במטרה למנוע פרסום ספר על אודותיה, שכתב בעלה לשעבר, שאמור היה להציגה באור שלילי. שרה נתניהו היא אישה קשה ותוקפנית שמטילה אימה לא רק על סביבתה המשפחתית הקרובה, לרבות בעלה, אלא גם על חבריו הקרובים של ביבי, חלקם התרחקו או הורחקו ממנו בגללה, עובדי לשכת ראש הממשלה שתלויים בחסדיה ואישים שונים מהארץ ומחו"ל שמנסים להתמודד עם השיגעונות שלה ולא תמיד בהצלחה. לא היה חסר הרבה שנתניהו לא יצליח להרכיב את הממשלה הנוכחית בשל התנגדותה הנחרצת של רעייתו לצירופה לקואליציה של מפלגת הבית היהודי, שזכתה להצלחה בבחירות האחרונות, הרבה בזכות מנהיגה החדש, נפתלי בנט. הגברת לא הייתה מוכנה לראות את בנט שר בממשלה, בעיקר בגלל סכסוך כספי מהעבר הרחוק, כאשר בנט שימש עוזרו של נתניהו כשהתמודד על ראשות הליכוד והוא שילם לבנט שכר מהחשבון המשפחתי ללא ידיעתה של שרה השולטת בכספי המשפחה ביד רמה ובקמצנות מופלגת. הגברת ביקשה מבנט להחזיר את הכספים שקיבל תמורת עבודתו והוא סירב ומאז נוצר הנתק. אופייה החסכני של שרה נתניהו יוצא לחופשה כאשר מדובר בכספי ציבור. רק באחרונה פורסמו עובדות חמורות, שלפיהן נוהגת משפחת נתניהו בבזבזנות בהתנהלות של הבית הרשמי של ראש הממשלה ובפזרנות באחזקת שני הבתים הפרטיים של המשפחה בירושלים ובקיסריה. העובדות זועקות בעד עצמן: מתברר שהוצאות האחזקה של שלושת בתי ראש הממשלה - המעון הרשמי ברחוב בלפור בירושלים, הדירה הפרטית ברחוב עזה והווילה בקיסריה על חשבון משלם המיסים - גבוהות יותר מכל ראשי הממשלה שקדמו לו. ההוצאות השוטפות של מעון ראש הממשלה זינקו בארבע השנים האחרונות ב-73 אחוז. הוצאות הניקיון בלבד בשנה החולפת הסתכמו ב-1.2 מיליון שקלים (100 אלף ש"ח לחודש). מזון ואירוח - כחצי מיליון שקלים (סכום זה כולל למזלנו את עשרת אלפי השקלים שהוצאו לצרכי רכישת גלידת פיסטוק ללא סוכר בגלידרייה ירושלמית יוקרתית). תחזוקה - 284 אלף שקלים. ייצוג, הלבשה ואיפור - 64 אלף שקלים. תנועת אומ"ץ אינה עומדת מן הצד ופנתה אל מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדרישה שיפעל לבלימת הבזבוזים של שרה. הסיכוי שהמבקר יעשה זאת קלוש למדי. גם הדוח הסופי של המבקר על פרשת "ביבי טורס", המתייחס למסעי התענוגות של בני הזוג, מתעכב יתר על המידה. היידה שרה!

מנהיגת מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ' הביעה את בטחונה השבוע, שיעלה בידה בפריימריז שייערכו בחודש אוקטובר הקרוב על הנהגת המפלגה, לקטוע השרשרת האומללה של מפלגת העבודה שהדיחה במרוצת השנים כמה מנהיגים שלא הצליחו להחזיר את המפלגה לשלטון, או לפחות להפוך את המפלגה לגורם מרכזי בממשלה זו או אחרת. בדרך לזכייה עלולה שלי הדורסנית והמרשעת הלא קטנה לדחוק לפינה את מתחריה במקרה הטוב ולמחוץ אותם פוליטית כדי שלא תהיה להם תקומה. בפני כל אחד מהם תהיה שמורה כמובן הזכות לפרוש מן המפלגה כפי שעשה ערב הבחירות האחרונות השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, האיש שהביא את שלי למפלגת העבודה והיא גילתה כלפיו כפיות-טובה ובגדה בו. למרות שח"כ שלי יחימוביץ' לא אמרה זאת מעולם בפומבי, אין ספק שהיא חפצה בתת-הכרתה להירשם בהיסטוריה של מפלגת העבודה כאישה הראשונה במפלגה שהצליחה להיכנס לנעליה הגדולות של ראשת הממשלה גולדה מאיר שהטילה אימה ופחד סביבה. לא בכדי כונתה גולדה "הגבר היחיד" בממשלה שהיא עמדה בראשה בראשית שנות השבעים. ואמנם, שלי כבר הצליחה בתקופת כהונתה הקצרה להטיל מורא בצמרת מפלגת העבודה. הגברים בהנהגה, שומרי נפשם שמבקשים להדיחה, מתרחקים ממנה, וחוברים בימים אלה יחדיו בתקווה שבכוחות משותפים יצליחו במשימה כמעט בלתי אפשרית זו. העובדה שערוץ 2, שהיה פעם נמל הבית התקשורתי של שלי, מתייצב לימינה לאורך כל הדרך, עלולה להיות בעוכריהם. מסתבר שח"כ יחימוביץ' הצליחה לכופף חלק מכלי התקשורת האחרים שחוששים להתעמת איתה. הגעתי למסקנה בלתי נמנעת זו אחרי שהוברר לי שחומרים שונים ומגוונים שקשורים בח"כ יחימוביץ' שטופלו בחודשים האחרונים על-ידי אומ"ץ והגיעו במקביל לכמה עיתונאים מכלי התקשורת הכתובה והאלקטרונית, לא פורסמו. היחיד שיצא נגדה חזיתית היה הפרשן הכלכלי של הארץ, נחמיה שטרסלר, שניסה להסיר המסכה מעל פניה וכתב באחרונה: "אין גבול לעזות המצח. הרי מדובר במי שלא כיהנה מעולם בתפקיד מיניסטריאלי ומי שאין לה שום ניסיון בנושאי חוץ וביטחון. גם בנושאי כלכלה וחברה היא מאחזת עיניים. היא נוהגת לדבר גבוהה-גבוהה על סוציאליזם אבל אינה סוציאליסטית בכלל. במקום אידיאולוגיה היא פיתחה זיווג משונה של פופוליזם ורייטינג". בעת עימות ביניהם בתוכנית "פגוש את העיתונות" נמנעה יחימוביץ' מלהתייחס לגופן של הטענות שהעלה שטרסלר והעדיפה לתקוף אותו לגופו באורח אישי. זאת ועוד: אף אחד מכלי התקשורת, פרט ל-News1, לא העז לפרסם את העובדה שבחודשים האחרונים היה אמור משרד מבקר המדינה לערוך בדיקות בכמה נושאים שבהם הייתה מעורבת שלי בתקופת הפריימריז על הנהגת המפלגה, ובעניין התנהלותה הפנימית בתפקידה הנוכחי. הבדיקה החלה בעקבות פנייה של אומ"ץ, שבה טענו, בין השאר, כי במסגרת פעילותה של תנועת אומ"ץ בנושא התנהלותן הפנימית של המפלגות השונות, נחשפנו לשורה של נתונים המצביעים על התנהלות חמורה לכאורה וביצוע עבירות לכאורה במפלגת העבודה ערב הבחירות הפנימיות האחרונות לראשות המפלגה. בהמשך פירטנו שורה של דברים הטעונים בדיקה של משרד מבקר המדינה, לרבות הצלבת מידע ובדיקת דיווחים, וצירפנו מסמכים רלוונטיים שהיו ברשותנו. חיזקנו את הממצאים שברשותנו בשיחה בעל-פה. מאחר שמבקר המדינה לא הרחיב את הבדיקה כנדרש, אולי בשל המדיניות החדשה של המשרד לעקוף נושאים שקשורים בשחיתות שלטונית, הגישה אומ"ץ תלונה במשטרה בצירוף מסמכים. כפי שנראים הדברים, לא תצמח ישועה גם ממערך החקירות של המשטרה. ראש אח"ם הפורש, ניצב יואב סגלוביץ', טרח לפנות לעיתונאי שביקש להרחיב את היריעה על החקירה וביקש שיוריד פרופיל. היה זה, ללא ספק, צעד חריג ובלתי שגרתי, ובעקבות זאת הגשנו תלונה נגד סגלוביץ'. באחרונה פנתה אומ"ץ כמה פעמים למשטרה בבקשה לקבל מידע על גורל החקירה ונענתה בהתחמקות. מעניין אם גורמים מסוימים בעלי קשרים במשטרה מנסים לסייע לח"כ יחימוביץ' להיחלץ מהפרשה.

במרוצת השנים התחמקו שרים שהצטרפו לממשלות השונות מלקבל על עצמם את האחריות על משרד הבריאות, למרות תקציבי העתק שמגלגל המשרד. הסיבה הפרוזאית לכך היא שקשה להצליח במשרד זה: מערכת הבריאות במדינה חולה במחלה קשה, בתי החולים קורסים תחת הנטל בגלל צפיפות איומה ומחסור כרוני במיטות אשפוז, ומספר בלתי מבוטל מקרב בכירי הרופאים מקדישים את עיקר זמנם לרפואה פרטית ששכרה הנאה בצידה והמוני אזרחים אינם מטופלים כראוי. בממשלה הנוכחית החליטה ליטול את רסן הבריאות לידיה יעל גרמן, שכיהנה בעבר כראש עיריית הרצליה, אחרי התוהו ובוהו המוסרי שהותיר בעיר קודמה, העבריין הסדרתי אלי לנדאו. לשבחה ייאמר שעידן השחיתות הגלויה והממוסדת בעיר הגיע בתקופת כהונתה לסיומו. על עבריינות של שוחד בעיר שהמשיכה להיעשות בהסתר אי-אפשר היה להאשימה. גרמן היא אישה קשוחה, עקשנית ונחושה, שאינה חוששת מעימותים עם כאלה שסבורים שהם מעל לגובה העיניים שלה. יש לגרמן גם מידה בלתי מובטלת של הערכה עצמית. עדות מוחשית לכך היא העובדה שהיא מינתה את עצמה כיו"ר ועדה ציבורית חדשה שהיא הקימה לבחינת נושא השר"פ (שירותי בריאות פרטיים) במסגרת בתי החולים הציבוריים ובחינת דרכים לחיזוקה של הרפואה הציבורית. מוזר שבכל המערכת הציבורית והמשפטית לא נמצא מועמד אחר שיהיה לטעמה של גרמן. גרמן הגיעה למשרד הבריאות על תקן של בולדוזר שמבקשת לנער את המשרד המאובן, אך נתקלה בביורוקרטיה פנימית מהסוג שלא הכירה והיא מנסה להתמודד איתה, בשלב זה בהצלחה חלקית. אבל עובדי המשרד שהיו רגילים לנועם הליכותיו של קודמה בתפקיד, ח"כ הרב יעקב ליצמן, הולכים כבר על קצות אצבעותיהם. המעידה הראשונה של גרמן במשרד הייתה בכמה מינויים ראשונים במשרד ביוזמתה, שלא כולם חפפו את כללי המינהל התקין. אחת היועצות הבכירות שלה, למשל, היא חברתו לחיים של פעיל מרכזי במפלגתה "יש עתיד". השבוע הצליחה שרת הבריאות להרגיז כמה גורמים מחוץ למשרד. תחילה עוררה גרמן זעם בקהילה ההומו-לסבית אחרי שבישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה שהתקיימה בראשית השבוע בהצעת החוק של ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) לאיסור על אפליית טרנסג'נדרים במקומות עבודה. שרת הבריאות גרמן, הנחשבת לידידת הקהילה, הפילה את ההצעה בטענה כי ח"כ עפר שלח מסיעת "יש עתיד" עמל על הצעת חוק רחבה הרבה יותר. צעד אחר שלה היה קשור בוועדה לבחינת הרפואה הפרטית שהיא עומדת, כאמור, בראשה. התנועה לחופש המידע ביקשה לקבל את הפרוטוקולים של הוועדה על יסוד חוק השקיפות, אך גרמן סירבה מסיבה פשוטה: תחילה סירבה גרמן שיכתבו בכלל פרוטוקולים של ישיבות הוועדה, ורק בעקבות לחץ ציבורי החליטה שיהיו פרוטוקולים מצומצמים ומסכמים שלא יפרטו את דבריהם של חברי הוועדה, וגם אלה לא יופצו ברבים. פרט מאלף: בעתירה נערכה השוואה בין החלטתה של גרמן שלא לאפשר להכין ולפרסם פרוטוקולים מלאים, נטען כי בשעה שוועדת ששינסקי לבחינת התמלוגים על אוצרות הטבע של המדינה, שיושבת עתה על המדוכה, מתכוונת לפרסם פרוטוקולים מלאים שבוע בלבד לאחר כל דיון בה. "בעוד כבוד שר האוצר יאיר לפיד רואה בשקיפות דיוני הוועדה שהקים ערך עליון, שרת הבריאות רומסת ערך זה", נכתב בעתירה, תוך ציון העובדה כי לפיד וגרמן חברים באותה מפלגה. הכרעת בג"ץ עדיין לא התקבלה. הקצפת בעוגה של גרמן קשורה למינויו של מבקר פנים חדש למשרד במקומו של המבקר הוותיק אריה פז, שפורש בחודש ספטמבר הקרוב לגמלאות. במכרז הפנימי שפורסם בימים אלה התברר שכל המועמדים הפוטנציאליים מקרב עובדי המשרד הינם חסרי סיכויים, משום שיש כוונה להביא מבקר פנים מבחוץ שיהיה מקובל על גרמן ונתון לחסדיה. אומ"ץ מתכוונת לבדוק אם אין כבר פעילות מאחורי הקלעים לתפירת מכרז. בכל מקרה, בקשה של נציגות של השלוחה החברתית שלנו העוסקת, בין השאר, בנושאים אקטואליים בתחום בריאות הציבור, להיפגש עם השרה, נדחתה באדיבות, בנימוק שגרמן עסוקה. אנחנו בהחלט יכולים לנחש את הסיבה האמיתית לסירוב.

השחיתות המפלצתית הגואה בשלטון המוניציפלי הביאה בשנה החולפת להגשתם של כמה כתבי אישום נגד ראשי ערים ויישובים ברחבי המדינה. שורה ארוכה של ראשי ערים ויישובים נוספים מצויים בשלבים שונים של בדיקה במשרד מבקר המדינה, בחקירה באחת מיחידות המשטרה, או שתיקיהם מצפים להכרעה סופית בפרקליטות. מי שהצליחה עד כה לצלוח בשלום את הבדיקות של משרד מבקר המדינה וחקירות של המשטרה היא ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, אישה חזקה בעלת חוסן נפשי ומתוחכמת, שטוענת שמעולם לא דבק בה רבב במישור הציבורי והיא קרבן של השמצות ושמועות שנובעות מכך שהיא שומרת חוק, ולא חששה להתעמת אפילו עם ארגוני הפשע בעיר. יש בנתניה אזרחים לא מעטים וכמה יודעי-דבר שסבורים אחרת, ומשמיעים את דעתם בסתר, מחשש מידה הארוכה של פיירברג. בין השאר טוענים הגורמים הללו שפיירברג נוהגת בעיר במידה של איפה ואיפה, ונוטה חסד לקבלנים מסוימים שהיא חפצה ביקרם, דואגת לפרנסתם של קרובי משפחתה, מתערבת מאחורי הקלעים במינויים שונים בעירייה ושלוחותיה, ועוד כהנה וכהנה. בדקתי ומצאתי מה הסיבה האמיתית לכך שפיירברג יצאה עד כה יבשה מכל הפרשות שנקשרו בשמה בשנים האחרונות. מסתבר, שבניגוד לראשי ערים אחרים שנבדקו ונחקרו וציפו לתוצאות, היא לקחה את היוזמה לידיה כדי לשלוט במצב ולהפכו לטובתה, לפי הכלל ש"מעז יצא מתוק". כך נהגה בשעתו כאשר נפתחה נגדה חקירת משטרה בחשד להפרת אמונים והיא לא הייתה פאסיבית ובסופו של דבר התברר שחוקרי המשטרה היו ממש על סף התנצלות. כך נהגה גם בשעתו, כאשר מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, ערך בדיקה בעיר והעיר כמה הערות לגבי הוצאות האירוח המופרזות של העיר. פיירברג לא בזבזה זמן, פנתה אל מבקר המדינה והתלוננה בתקיפות על כך שאנשי המבקר חיטטו ביומנה האישי ופגעו בצנעת הפרט שלה לגבי פגישות אישיות מסוימות על-רקע רפואי, והכחישה כמובן שבזבזה כספי ציבור. דוח מבקר המדינה על אירוחים של ראשי ערים הפך לצמחוני יותר לגבי פיירברג, אבל היא המשיכה לרטון ולכעוס מאחר שהדוח הועבר לבחינתו של היועץ המשפטי לממשלה. ההמשך היה מפתיע: ראשי ועובדי החטיבה לביקורת השלטון המקומי במשרד מבקר המדינה ערכו ביקור בלשכתה של פיירברג ואחר כך בפרויקטים שונים בעיר. בעקבות הסיור קיבלה פיירברג מכתב תודה, שבו נאמר, בין השאר: "עובדי ומנהלי החטיבה לביקורת השלטון המקומי במשרד מבקר המדינה מביעים בזאת את תודתם והערכתם העמוקה על האירוח בעיריית נתניה, על הסקירה המעמיקה והמאלפת ועל הסיור המודרך בעיר". אין להתפלא שכמה ימים לאחר מכן הודיעה לפיירברג עפרה ברכה, מנהלת אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות, שבעקבות ממצאי דוח מבקר המדינה ופניית משרד מבקר המדינה למשרד הפנים בנדון, הוחלט להוסיף להגדרת האירוח הרשמי של ראשי הערים וסגניהם גם "הוצאות אירוח של גורמי חוץ בנושאים מקצועיים ולפתור מהצורך של חיוב אישי". היועץ המשפטי לממשלה הנרפה, יהודה וינשטיין, לא קיבל כל החלטה למרות שחלפה מאז תקופה ארוכה. אומ"ץ פנתה ליועץ המשפטי בבקשה שיקבל הכרעה עוד לפני מועד הבחירות. מרים פיירברג רגועה. היא יודעת שאף גורם של אכיפת החוק לא יפגע בשיער בלונדיני משערות ראשה.