מהו חיסון זה?
החיסון מכיל נגיפי פוליו חיים מוחלשים. החיסון שצפוי להינתן הוא החיסון הביוולנטי (bOPV) המכיל שלושה זני נגיף בלבד (זנים 1 ו-3). זן מספר 1 תואם את זן נגיף הפוליו שבודד בדרום
הארץ.
איך ניתן החיסון?
החיסון ניתן בטיפות דרך הפה.
מהם יתרונות החיסון החי המוחלש (OPV) לעומת המומת (IPV)?
יעילותם של שני סוגי החיסונים (החי מוחלש והמומת) במניעת שיתוק גבוהה מאוד ומתקרבת ל-100%. עם זאת, לחיסון החי מוחלש (OPV) מספר יתרונות (מלבד נוחות המתן) שבזכותם נחשב כחיסון כמועדף לבלימת התפרצויות של נגיף הפוליו:
החיסון החי מדמה את פעולת נגיף הפוליו במעי, ותופס את המקום במעי אשר אליו נגיף הפוליו אמור היה להיקשר וחוסם את אחיזתו של נגיף הפוליו במעי. בדרך זו משרה החיסון תגובה חיסונית חזקה במעי המשמשת כקו הגנה ראשון כנגד הדבקה בנגיף הפוליו וחוסמת את המשך הפצתו. בנוסף, החיסון מופרש בצואת המחוסן במשך מספר שבועות, מועבר לסביבה ועל-ידי כך עשוי להביא גם לחסינות של האנשים בסביבתו.
החיסון המומת ניתן בזריקה ולא דרך הפה, ולפיכך אינו מעורר תגובה חיסונית חזקה במעי. במקרה של הדבקה בנגיף הפוליו, האדם שחוסן בנגיף המומת, עלול להפיץ את נגיף הפוליו לסביבה במידה ויידבק, למרות שהוא לא מראה שום סימני מחלה והוא עצמו מוגן מפני שיתוק.
מהן תופעות הלוואי האפשריות של החיסון החי מוחלש?
תופעות הלוואי האפשריות כוללות תגובות "רגילות" לאחר חיסונים כמו: עליית חום, הקאות, שלשולים ותגובות אלרגיות. באופן נדיר ביותר (בשיעור של אחד למספר מיליוני מנות) תוארה תופעת לוואי המתבטאת בשיתוק בדומה למחלת הפוליו עצמה אצל המחוסן או מגעיו הקרובים. סיבוך זה קרוי VAPP - Vaccine Associated Paralytic Poliomyelitis.
חשוב לציין, כי סיבוך זה תואר במחוסנים שאצלם החיסון החי ניתן ללא מנה קודמת של החיסון המומת. מדוכאי חיסון, ובעיקר הסובלים מחוסר חיסוני מולד, מצויים בסיכון מוגבר משמעותית לפתח סיבוך זה. פרט למקרה בודד, לא דווח בעולם על-אף מקרה של שיתוק אשר נגרם על-ידי החיסון החי במי שקיבלו לפחות מנה אחת של חיסון מומת קודם למתן החיסון החי.
בישראל לא תואר אף מקרה של VAPP במהלך כל שנות השימוש בתוכנית החיסונים המשולבת לפוליו שכללה חיסוני IPV בשילוב עם OPV (בשנים 2005-1990).
על-מנת למזער את הסיכון הזה ככל האפשר, יינקטו במהלך מבצע החיסון הפעולות הבאות:
- יעשה שימוש בחיסון המכיל רק שני זנים מוחלשים של נגיף הפוליו;
- החיסון יינתן רק לילדים שקיבלו בעבר חיסון מומת. פעולה זו תגן על הילדים המחוסנים מפני הופעת סיבוכים מהחיסון, שכן מחוסן שקיבל לפחות מנה אחת של חיסון מומת (IPV) מוגן מפני VAPP;
- החיסון לא יינתן לילדים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון או ילדים שחיים עם בני משפחה הסובלים מפגיעה קשה במערכת החיסונית שלהם.
במידע המופץ ברשת נטען כי מרבית התפרצויות הפוליו בעולם נגרמו על-ידי החיסון החי מוחלש, היש אמת בטענה זו?
באוכלוסיות בעלות שיעור התחסנות נמוך, הנגיף החי התרכיבי מופץ מאדם לאדם במשך חודשים ארוכים. ככל שהנגיף שורד זמן רב יותר, ועובר שכפולים רבים יותר במעבר מאדם לאדם, עולה הסיכון למוטציות גנטיות שמאפשרות בין היתר לנגיף התרכיבי להפוך לנגיף אלים, בדומה לנגיף הפוליו. תופעה זו נקראת Vaccine-Derived Poliovirus - VDPV.
חשוב לציין, שהתופעה תוארה אך ורק באוכלוסיות בעלות שיעור התחסנות נמוך במיוחד ושאפילו באוכלוסיות הללו הסיכון ל-VDPV מחוויר לעומת הסיכון למחלה שיתוקית בעקבות זיהום בנגיף הפוליו הטבעי. לאור שיעורי ההתחסנות הגבוהים בישראל, התופעה הזו לא צפויה להתרחש בארץ בעקבות מתן החיסון המוחלש.
מדוע הופסק השימוש בחיסון זה בישראל בשנת 2005?
בהעדר הפצה של נגיף הפוליו בישראל במשך שנים ארוכות (מאז שנת 1988), הפך הסיכון התאורטי מהחיסון החי לגבוה יותר מהסיכון ללקות במחלת הפוליו עצמה. תוכנית חיסוני השגרה שונתה בהדרגה. תוכנית חיסון הכוללת מתן משולב של חיסון חי וחיסון מומת לפוליו, ניתנה בשנים 2004-1990. החל משנת 2005 מבוסס החיסון לפוליו על סדרת מנות של החיסון המומת בלבד.
מהם השיקולים למתן המחודש של חיסון זה כעת?
עד-כה לא התגלו בישראל מקרים של תחלואה, מצב אותו ניתן ליחס לשיעור ההתחסנות הגבוה באוכלוסיה. עם זאת, ניטור דגימות השפכים מצביע על המשך הפצת הנגיף באוכלוסיה ואף זליגת הנגיף אל מחוץ לאזור הדרום. בנוסף, סקר דגימות צואה שהושלם לאחרונה בדרום הארץ מעיד, כי מספר לא מבוטל של תושבים בדרום (בעיקר ילדים) נושאים את הנגיף.
הנתונים לגבי תפוצת נגיף הפוליו מלמדים, כי הסיכון להיחשף לנגיף זה, אינם מבוטלים, וכי בוודאי שעדיף שהנגיף המוחלש יחליף את נגיף הפוליו אשר מסתובב כרגע באזור ללא הפרעה או חסימה. המשך ההפצה של הנגיף, עלולה לסכן אנשים שאינם מחוסנים, כולל מבוגרים שההגנה החיסונית שלהם דעכה, למשל, כאלה הסובלים מליקויים במערכת החיסון. בשל הניסיון המוצלח שנצבר בעולם בשימוש בחיסון ה-OPV לבלימת התפשטות התפרצויות פוליו באוכלוסיה, הוחלט על מתן של חיסון חי מוחלש מעבר לשגרת החיסונים המקובלת לשם חסימת הפצת הנגיף.
מדוע להשתמש בחיסון המכיל רק שני זנים מוחלשים של נגיף הפוליו?
החיסון החי המוחלש אשר השתמשו בו כל השנים בישראל כולל את הגרסה המוחלשת של שלושת זני הפוליו: 1,2,3. מאז שנת 1999 לא תוארו בעולם מקרי פוליו על-ידי זן פוליו "טבעי" מסוג 2 שלמעשה הוכחד מהעולם. לעומת זאת, הזן התרכיבי מסוג 2, אחראי למרבית המקרים של הופעת מוטציות אלימות של החיסון החי המוחלש (VDPV) וכן גם לחלק ניכר ממקרי השיתוק בעקבות החיסון (VAPP).
מאחר שזן הפוליו שבודד בארץ הוא זן 1, הרי הוצאת זן 2 מהחיסון הניתן כעת לא תפגע בהגנה כלפי זן הפוליו שבודד בארץ ואפילו תיצור הגנה יעילה יותר כי התגובה החיסונית לחיסון המכיל שני זנים היא טובה יותר. כמו-כן, מתן חיסון המכיל שני זנים, יקטין במידה ניכרת את הסיכון לתופעות לואי חמורות של החיסון.
למי יינתן החיסון החי מוחלש לפוליו?
החיסון יינתן לילדים צעירים מגיל תשע שנים. ילדים צעירים מגיל תשע שנים, לא קיבלו בעבר חיסון חי ועל כן הם נוטים להפריש את הנגיף בצואה למשך זמן רב יותר, למרות שהם עצמם אינן מגלים סימני מחלה. באמצעות מתן נגיף חי מוחלש לילדים הללו, ניתן יהיה להפסיק בצורה יעילה יותר את הפצת הנגיף לשאר האוכלוסיה ולהקטין את הסיכון להופעת מקרי מחלה.
האם בשלב זה שוקלים במשרד הבריאות לחסן את כלל האוכלוסיה? האם המבוגרים מוגנים מפני המחלה?
רובה הגדול של האוכלוסיה מחוסנת לפוליו עקב חיסונים בילדות כולל מבצע החיסון ההמוני שנעשה בארץ ב-1988. סקרי נוגדנים שנעשו במהלך השנים בארץ מצביעים, כי למעלה מ-95% מהמבוגרים יש רמת נוגדנים מגינה כנגד המחלה. על כן, בשלב זה אין מדובר על חיסון כלל האוכלוסיה, אלא רק על השלמת חיסוני השגרה בילדים ומתן מנת חיסון חי מוחלש בילדים צעירים מגיל תשע שנים.
למי אסור לקבל את החיסון החי מוחלש?
- אנשים עם מערכת חיסון לקויה; כגון פגמים תורשתיים במערכת החיסון, מחלות ממאירות (לוקמיה, לימפומה וממאירויות מפושטות), חולים עם HIV וחולים המקבלים טיפול מדכא חיסון (סטרואידים במינון גבוה, כימותרפיה, הקרנות);
- בני-בית של אנשים עם מערכת חיסון לקויה;
- נשים הרות או המתכננות הריון בשלושת החודשים הקרובים.
האם ניתן לתת בשילוב עם חיסונים אחרים?
את חיסון ה-OPV ניתן לתת בו בזמן או בכל מרווח זמן שהוא, מחיסונים אחרים.
מהו הגיל הצעיר ביותר שבו ניתן לחסן בחיסון חי מוחלש?
אין לחסן בחיסון חי מוחלש תינוקות עד גיל חודשיים. מגיל חודשיים ומעלה, יינתן החיסון OPV רק אם ניתן חיסון IPV בעבר ובתנאי שחלפו לפחות ארבעה שבועות מאז מנת ה-IPV האחרונה.
האם יש מניעה ממתן החיסון OPV לבני בית של אישה הרה?
לא. ככלל מומלץ להימנע ממתן חיסונים חיים מוחלשים במהלך ההריון, אולם ידוע, על בסיס הניסיון שנצבר בעבר בעולם, כי החיסון החי לפוליו בטוח למתן בהריון ומכאן שחשיפה סביבתית לחיסון החי אינה בעייתית.
מה מומלץ לעשות במקרה של חשיפת אדם הסובל מדיכוי חיסוני לבן בית שחוסן בטעות ב-OPV?
למניעת הפצת הנגיף מהמחוסן, יש לצמצם עד כמה שניתן את המגע עם המחוסן במשך כשישה שבועות ממתן החיסון. בתקופה זו, על האדם הסובל מדיכוי חיסוני, להימנע מהחלפת חיתולים בילד שחוסן בחיסון החי. מומלצת הקפדה יתרה על כללי ההיגיינה של בני הבית ובמיוחד של האדם הסובל מדיכוי חיסוני כמו רחיצת ידיים עם מים וסבון במשך כ-20 שניות לאחר יציאה משירותים, לפני מגע עם מזון, וכן לפני ואחרי החלפת חיתולים. יש להקפיד כי החולים אשר נזקקים למתן תכשירי גאמא גלובולינים, עקב חסר אימוני הומורלי, יקפידו על טיפול סדיר ובמועד עם התכשירים הללו, מכיוון שהמטופלים הללו הם בסיכון הגבוה ביותר לפתח סיבוך של שיתוק ממתן החיסון החי. במידה ומטופל כזה לא קיבל את הטיפול בתכשיר במועד, ונחשף שלא במתכוון לתרכיב bOPV בצורה ישירה או עקיפה, מומלץ כי יקבל בהקדם האפשרי את תכשיר האימונוגלובולין.
האם מומלץ להמשיך בשגרת החיסונים עם IPV לילד שקיבל OPV?
כן. ילד שמקבל OPV במסגרת מבצע החיסונים המתקיים כעת, ימשיך בשגרת החיסונים של IPV ללא קשר למנת ה-OPV שקיבל במסגרת המבצע.