הפחד או החרדה מהחגים, מה שלפעמים אנחנו קוראים לו "Holidays Blues" הוא מצב עונתי שכיח. מדובר בחרדה שתוקפת לא רק את מי שמראש נמצא מה שנקרא ב"קבוצת סיכון" כזו או אחרת, דהיינו מי שכבר סובל ממחלת נפש כלשהי, אלא גם "אותי ואותך" - אנשים שברוב ימות השנה מתפקדים כרגיל ומתמודדים עם לחצים בצורה הנחשבת נורמטיבית.
למה זה קורה? שינוי שגרה, עומס בארוחות משפחתיות או לחלופין העדר משפחה, הוצאות כלכליות מרובות ועוד - הן כמעט חלק בלתי נפרד מתקופת החגים. לא אצל כולם תקופת החג היא תקופה שמחה בהכרח. יש כאלו שהחגים מעלים לסדר היום בעיות או קונפליקטים במלוא עוצמתם, ואלו פוגעים בשקט הנפשי והתפקוד.
הסיבה ראשונה והשכיחה ביותר היא בעיות משפחתיות שנוטות לעלות במלוא עוזן דווקא בתקופת החגים - החל מפגישה עם החותנת הלא אהודה, החל משאלות וקושיות שעולות במפגשים אלו כגון "למה אתה עדיין רווק?", "מתי תעשו כבר ילד?", "השמנת?" ואחרים, וכלה בסוגיות על אצל מי תהיה הארוחה.
לפעמים גם הארוחה עצמה עלולה ליצור מתחים - הרצון לרצות את האורחים, היזכרות בטראומות עבר או בקרובי משפחה לא אהובים, וגם הלחץ מכך ש"האורחים לא אכלו כלום". עימותים שביומיום עוצמתם, אם קיימת, הרי שהיא נמוכה, ובתקופת החגים עולים במלוא העוצמה. המחשבות וההכנות לקראת החג מעלות מתחים בלתי נמנעים, ועלולות ליצור דכדוך ותחושות קשות אצל כל אחד מהצדדים.
מהצד השני של המטבע, קיימת גם האפשרות לנתק מהמשפחה - במידה שזה קיים, הרי שלקראת החגים תעלנה תחושות קשות של בדידות, הרגשת הזנחה ודחייה.
החגים מעצימים תחושות שלעיתים קיימות ביומיום, אבל מתפרצות בחג. יחסים בין בני-הזוג, יחסים בין בני משפחה אחרים, חרדות מביצוע, צורך ברצייה ועוד - כל אלו עלול להביא לרגשות קשים, לחוסר שקט נפשי, היעדר שינה, אובדן הנאה, ירידה בערך העצמי ובביטחון העצמי ואחרים.
הסיבה השנייה שעשויה להעמיק את חרדת החגים היא העובדה שתקופה זו גם יכולה להיות מלווה בחשבון נפש כללי ותחושות מאזן של הצלחה או כישלון. גם מצבים אלו עלולים להגביר את הפסימיות והמתח הנפשי.
סיבה שלישית, שעשויה להעכיר את מצב הרוח עד לכדי דיכאון, נעוצה במצב הכלכלי. בין אם אתה הגורם המארח או המתארח, הרי שישנה סוגיה כלכלית - עלות המתנה המארח, עלות הארוחה ועוד. גם עניין זה עלול להלחיץ, לגרום למתחים, לירידה במצב הרוח ועוד.
יש לציין, כי אצל מי שכבר לוקה בדיכאון, החגים יכולים להביא להחרפה במצב. חשוב להבין, שיש להפריד בין דיכאון קליני לבין מצב רוח ירוד המתקשר לאירוע פרטני.
מה עושים עם זה? ההתמודדות עם חרדת החגים היא בשני היבטים עיקריים. ראשית, בקבוצת הסיכון. שהיינו אנשים שכבר לוקים בדיכאון. אצל אלו אנחנו רואים התגברות בפנייה למיון, בעיקר במהלך החגים ולאחריהם. עם זאת, כמטפלים, אנו משתדלים "לפתוח" את הנושא כבר בחודש המקדים על-מנת למנוע הידרדרות במצב. שנית, בקרב אלו שהחגים אכן יוצרים אצלם דכדוך עמוק, ובתקווה שזמני אנחנו נותנים מספר המלצות להתמודדות, שרובן נעות סביב הרעיון של זיהוי מקור החרדה או הדיכאון והתמודדות פרטנית מול כל גורם וגורם.
ההמלצות הן: - לזהות את מקור החרדה: לבדוק מה בדיוק גורם לאדם להרגיש לא טוב;
- למצוא דברים חיוביים במצב הקיים: נכון, אתה עומד להיפגש עם החמות המלחיצה שלך, אבל היא מבשלת נהדר;
- מוטיב הזמן: להבין שמדובר במפגש קצר - ארוחת החג היא עניין של מספר שעות. להבין שמדובר במצב שהוא לרוב, רק פעמיים בשנה;
- לוודא את רמת המחוייבות להגיע לארוחה או למפגש: אם לא, לנסות לבדוק אלטרנטיבה - נסיעה לנופש, ארוחת חג עם חברים ולא עם משפחה ועוד;
- לתכנן מראש את הזמן: לתת זמן לקניות, לבישולים, לתכנן אפילו זמני מנוחה בין הפעילויות הללו. לבנות סדר יום סביב החופשה שנלווית לימי החג. משהו שיאפשר "שגרת חג";
- למארחים שבינינו: לנסות להציע לחלק את הבישולים בין האורחים. באופן זה, לכל אחד יהיה מאכל שהוא יוכל לאכול, והמארח לא יילחץ שמה האוכל "לא טעים" למישהו. כמו-כן, זה מוריד מלחץ הבישולים ומההוצאות הכלכליות הנלוות לו;
- לא להזניח פעילות גופנית: ימי החופשה שמצטרפים לחגים, עלולים להוציא אותנו משגרת פעילות גופנית, שבה אנו עוסקים. גם אם חדר הכושר סגור או נסעתם לחג להורים, אין סיבה שלא לקיים פעילות גופנית קלה שניתן לבצע בכל מקום. לפעילות הגופנית ישנה חשיבות בשחרור אנדורפינים, התורמים למצב רוח טוב;
- אל תפסיקו עיסוק בתחביבים שגורמים לכם לרווחה נפשית וגופנית;
- אם אתם לחוצים מארוחות החג הרבות שיפריעו לדיאטה עליה עמלתם חודשים רבים - תכננו מראש מה תאכלו ומה לא. התייעצו עם תזונאי בכדי להימנע ממצב שאכילת יתר תהרוס את הדיאטה ואת מצב הרוח.
לסיכום, לרוב, דכדוך החגים חולף כאשר החגים חולפים. אין זה אומר שצריך להתעלם ממנו, אלא להתמודד עימו, ובוודאי אם העניין פוגע בתפקוד. במקרים קיצוניים, ובמיוחד אם החרדה והדכדוך לא חולפים גם אחרי החגים, רצוי לפנות לעזרה מגורם מקצועי ובעל סמכא. מה שחשוב - גם אם אתם מרגישים שאתם לוקים בחרדת חגים - זכרו - אתם "בחברה טובה". קחו את הדברים בפרופורציה ונסו ליהנות מההיבטים החיוביים שבחג עד חלוף "הסערה".