המטבעה של רחוב 14 בוושינגטון היא בית החרושת הגדול בעולם לייצורם של שטרות כספיים. מדי שעה בשעה מודפסים בה 9,000 גיליונות של שטרות שכאלה, כשכל גיליון אוצר בתוכו 32 שטרות ירוקים. מדי יום מודפסים כאן שטרות בשווי כולל של 23 מיליון דולר. מבעד למחיצת הזכוכית המשוריינת יכולתי להבחין בבירור בערימות של "ירוקים" מודפסים: שטרות בני 1, 5, 10, 20, 50 ו-100 דולר. היו שם לא פחות משמונה מיליון דולר במזומן. שהדי במרומים, אבל מעולם לא הייתי קרוב עד כדי כך לכמות אדירה שכזו של כסף, ובו-זמנית גם רחוק ממנה כל כך. השעה הייתה 8:30 בבוקר וזה עתה נפתחו דלתותיה של המטבעה. יחד איתי ניצבו, כמו בכל בוקר בשעה זו, כמה מאות אנשים, תיירים שכמוני, מכל קצווי-תבל, כדי להיות עדים ל"פלא הכלכלי" הזה. מבעד לחלונות של זכוכית משוריינת אנחנו עוקבים, בדריכות ובעיניים נוצצות, אחר תהליך הדפסת המרשרשים הירוקים - בכמויות שאפילו בסרטים ההוליוודיים לא ניתן לראותן.

תהליך הייצור

מאות עובדים מועסקים, מדי יום, בתהליך הייצור של המרשרשים הירוקים. ההספק של מכונות ההדפסה, שעליהן הם מופקדים, מסתכם ב-9,000 גיליונות לשעה, בני 32 שטרות ירוקים בכל גיליון. מדי יום מודפסים כאן שטרות בשווי כולל של 23 מיליון דולר ובשנה אחת - שטרות בשווי של 66 מיליארד דולר. תחילה מודפס גב השטר, בדיו ירוק, שתהליך ייבושו נמשך 48-24 שעות. רק לאחר מכן מודפסים הדיוקנאות שעל גב השטרות, בדיו שחור. תוחלת-חייו של שטר בן דולר אחד נאמדת ב-18 חודשים. ככל שהשטר הוא בעל ערך גבוה יותר - כן עולה תוחלת-חייו, שכן השימוש בו מועט יותר. כך, למשל, תוחלת-חייו של שטר בן 5 דולר מגיעה לשנתיים; של 10 דולר - לשלוש שנים; של 20 דולר - לחמש שנים; של 50 דולר - לתשע שנים, ושל 100 דולר - ל-23 שנים. בעבר הרחוק יותר הדפיסו כאן גם שטרות בערכים של 1,000, 5,000 ואף 10,000 דולר; אולם משנת 1969 ואילך לא מדפיסים עוד שטרות בערכים העולים על 100 דולר השטר.