|
לאילו צרכים נשתמש בגלולות?
|
|
|
- אי סדירות במחזור הוסת: לפני תיאור הבעיה, חשוב להגדיר את המינוחים שאנו משתמשים בהם, על-מנת שנדבר בשפה אחת ונכונה;
- וסת ראשונה: הדימום הראשון-הראשון, מופיע בגיל ההתבגרות סביב גיל 12.5 שנים בממוצע. אצל רוב הבנות המחזור לא יהיה סדיר במהלך שנתיים ראשונות והוא עלול לנוע בין 45-21 ימים ואפילו להגיע פעם בחודשיים, עם השלמת תהליך ההתבגרות המחזור נהיה סדיר יותר;
- וסת: ימי הדימום המחזורי, בממוצע בין יומיים-שבעה ימים (בטעות מכונים מחזור);
- מחזור: הזמן שחולף בין יום ראשון של וסת אחת לבין יום ראשון של הוסת שאחריה, לרוב 35-21 ימים;
- דימום וסתי: מוערך באמצעות כמות מוצרים הסניטריים. תקין - שימוש של שתיים-חמש תחבושות / טמפונים ליום.
אם הדימום הווסתי מגיע לעיתים קרובות או רחוקות מדי, במיוחד אם עברו יותר משנתיים מאז קבלת וסת ראשונה, כדאי להיוועץ ברופא. לעיתים קרובות מדובר בבעיה לא משמעותית וחולפת. עם זאת, פוגעת באיכות החיים. בחלק מן המקרים, זהו סימן לחוסר איזון הורמונלי. לאחר לעיתים נמצא שהגלולות הינן הטיפול המתאים ביותר, היות שניתן לגרום למחזור מסודר וגמיש (ניתן להשתמש ביותר מחפיסה אחת ברצף), עם דימום צפוי ומתוכנן.
- דימום רב בווסת: שכיח במיוחד במתבגרות, בשנים הראשונות לאחר קבלת הווסת הראשונה. בשנים אלו אנו עדים לחוסר סדירות מחזור הווסת שמהווה חלק מתהליך ההתבגרות, אולם בחלק מהנערות, הדימום מגיע לעיתים קרובות (מחזור קצר מ-21 יום) או משך דימום ארוך (יותר משבעה ימים) או כמות הדם דימום רב (יותר מחמש-שש תחבושות / טמפונים ליום). דימום מוגבר קיים בכ-30% מסך המתבגרות. מצב זה עלול להוביל לאיבוד דם רב מדי המתבטא בעייפות, חוסר ריכוז והישגים נמוכים בלימודים. דימום רב גורם בתחילה לחוסר ברזל ובהמשך עלול להתפתח ל"חוסר דם" - אנמיה. חשוב מאוד לשים לב לסימנים אלו ולפנות לרופא כבר עם תחילת התופעה. במקרים קלים ניתן להסתפק בתכשירי ברזל בלבד, לעומתם במקרים עקשניים יש צורך בשימוש בגלולות על-מנת למנוע איבוד דם רב וחריף וצורך באשפוז ועירוי דם;
- כאבי ווסת (מחזור) = דיסמנוראה: מוכרים ככאבים המתחילים מספר ימים לפני קבלת הדימום הווסתי ונמשכים עד כשבוע. רוב הבנות (כ-70%) חשות באי-נוחות עד כאב קל בימים אלו. אולם קיימת קבוצה לא מבוטלת (10%-15%) המתלוננות על סבל רב, תחושות נלוות כגון בחילה הקאות ועלפון וצורך בשימוש בכמות גדולה של משככי כאבים. כתוצאה מכך, בנות אלו צוברות היעדרויות מחזוריות עד מספר ימים מבית-הספר ומפעילות אחרת. בנות אלו צריכות לפנות להערכה רפואית על-מנת לאבחן אם מדובר בכאבי וסת ראשוניים - תגובת להפרשת חומרי דלקת והתכווצויות הרחם (תופעה המתרחשת אצל כולם רק בעצימות נמוכה יותר) או כאבי וסת שניוניים - כתוצאה מהפרעה במערכת הרביה (כגון חסימה בניקוז או אנדומרטיוזיס). הטיפול ברוב המקרים יהיה גלולות למניעת הריון אשר מקלות או מעלימות את הכאבים. במקרים בהם קיימת אבחנה של אנדומטריוזיס, טיפול זה קרוב לוודאי, גם ימנע סיבוכים ונזק עתידי. ניתן להגיד שהמשפט "כל המקדים הרי זה משובח" קולע למטרה.
- תסמונת קדם ווסתית: מתאפיינת בשינויים במצב-רוח כגון: עצבנות ודכדוך וכן עייפות, כאבי בטן והרגשה כללית רעה. תסמינים אלו מופיעים כשבוע עד שבועיים לפני הווסת, השיפור מגיע לרוב עם קבלת הווסת. תסמינים קדם ווסתיים קלים, קיימים אצל רוב הנשים, אבל רק בכ-15%, חומרתן מפריעה להתנהלותן התקינה של החיים. אין בידינו מידע ברור לסיבה הגורמת לתופעה זו, אולם לא ניתן להתעלם שהיא קשורה למחזוריות הווסת ושינויים ברמות ההורמונים. בתקופה זו משפיעים על פעילות המוח באמצעות חומרים שונים (העיקרי שבהם סרוטונין). תופעה זו עלולה לפגוע קשות באיכות החיים וישנם דיווחים על התנהגות חברתית הרסנית בתקופה זו "אני הופכת למפגע חברתי" כמו שהטיבה לתאר זאת צעירה אשר סבלה מן התופעה. בשל מורכבותה של התופעה, קיים מגוון גדול של טיפולים הכוללים גם תרופות אנטי דיכאוניות ואנטי חרדתיות. אחד הטיפולים המקובלים הן גלולות ברצף הגורמות לשיפור רב בחלק מן המקרים כתוצאה משימור רמות הורמונליות קבועות ללא תנודות.
בכל המקרים הנקובים והרבה אחרים, הטיפול היעיל והמתאים ביותר, הינו אותן גלולות למניעת הריון, אפילו אם הנערה / אישה אינה פעילה מינית. חלק מן התופעות הן זמניות ולכן הגלולה מקלה על הסבל, אולם במקרים לא מעטים, חוסר טיפול עלול לגרום לנזקים והטיפול מתברר כמונע תחלואה עתידית.
במצבים של כאבי ווסת, דימום רב בווסת ואחרים, נמצא יתרון דווקא לגלולות המינון הנמוך כמו: פמינט, הרמונט, פליים, מינס, אמילי, מרסילון, מליאן, יאז ואחרים. בכל המקרים הנקובים, רצוי לפנות להערכה רפואית ולאחר אבחנה וקבלת מרשם לגלולות, החיים יכולים להפוך להרבה יותר נעימים.
|