מהי בעצם האהבה? בזה דן טנסי ויליאמס תחילה ב"מיועד להריסה", סיפור על יחסי ילדה בת 13 ונער בן 15. היא ילדה שחיה בבית שהוכרז עליו כמיועד להריסה, בו גרה בעבר עם הוריה ואחותה. ההורים אינם, אחותה שהייתה חביבת כל הגברים (בתשלום) מהסביבה, והייתה מקבלת את לקוחותיה בדירה זו, היוותה את המשענת היחידה לילדה מסכנה. כשהיא נפטרה, חרב עליה עולמה. וכך אנו מוצאים אותה עוטה את בגדי הערב של האחות המתה, את תכשיטיה המזויפים, פניה מרוחים בשלל צבעי איפור, והיא משחקת על פסי הרכבת שעלולה לעבור שם בכל רגע. המשחק בין החיים והמוות מעיד על חוסר התוחלת לחיים לגביה. הנער המופיע שם ומשתדל לרדת לסוף דעתה, ואולי לייצב אותה, גם הוא יצור אומלל ומסכן. והמחזה הקצר הזה מסתיים, כשהתפאורה הכה יצירתית של ואדים קשרסקי הופכת באחת למיטה, ופותחת את המחזה השני. אנה סטפן המדהימה, כילדה תועה ובוהה, קצת מטורללת מהטראומות שחוותה, ובורחת לעולם הדמיון, מופיעה במחזה השני "דברי אלי כמו גשם" כאישה מבוגרת, שהחיים מפגישים אותה עם אותו ילד מהילדות, ואף הוא כבר מבוגר. הפגישה ביניהם מתרחשת בחדר אפל בניו-יורק, כשהגשם הטורדני לא פוסק מלרדת, והשמיים בתל אביב הוסיפו לפס-הקול המלווה, גם את סערת הברקים והרעמים שהתרחשו באותה עת בחוץ, כך שהתחושה של הסערה הייתה מוחשית לגמרי. אנה סטפן, שחקנית בעלת רגישות נדירה ויופי מיוחד, מנסה לחבר את נשמות שניהם, שהדחף לכך מגיע מאותם זכרונות הילדות ומהכמיהה שלה לאהבה. דימה רוס הכה רבגוני והשחקן הכה מוכשר, מציג את הפן המבוגר, העייף כבר מסבלות החיים, והציניות שלו לא מתירה לנפשות השניים לחבור, והמציאות נשארת קרה, אומללה ועצובה. את אלה כה הרבה ויליאמס לתאר במחזותיו. בדלותו מנבכי נפשו את כל מצבור האומללות שהוא עצמו חווה בחייו - העוני, הדלות המשוועת, חוסר התקווה שאי פעם יהיה טוב, את אחותו במציאות שהייתה חולת נפש ומאושפזת - את כל אלה הוא החיה בדמויות שהציב במרכז מחזותיו. כמו גם ב"רובע העתיק", כך כולם הם מחזות השואבים מיסודות אוטוביוגרפיים שלו. תרגומו של יפים ריננברג לירי ופועם כראוי; בימויו של איגור ברזין, המנהל האמנותי ומייסד התיאטרון, תואם להפליא לרוח המחזאי; וכך גם עיצוב התלבושות, התאורה והתפאורה הכה רבת אפשרויות של ודים קשרסקי. הסאונד, התאורה והווידאו בעיצובו של ויטלי סורוקין והקריאה ברקע היא של רועי חן, ששמו מוכר מתיאטרון גשר. מה היינו עושים ללא העלייה הרוסית ששינתה את הרף האינטלקטואלי, התרבותי והרוחני בארצנו?