בשנים האחרונות אנו עדים למגמה בה תהליכי מיזוגים ורכישות הופכים מורכבים יותר, ונוטים להתארך ולהתבסס יותר ויותר על בדיקות נאותות מקיפות. עם זאת, משקיעים רבים עדיין אינם נותנים את הדעת להשפעה המיידית של העסקה על הדוחות הכספיים של הרוכשת, ובמיוחד על נתוני רווחיותה. כך לדוגמה נתקלים רוכשים רבים בהשפעות שליליות הנובעות מהיבטי חשבונאות רכישה אשר לא נלקחו בחשבון.
על-ידי ביצוע ניתוח מעמיק בשלב בדיקת הנאותות, באפשרותן של חברות לצמצם את הסיכון הכרוך בעסקה בשני אופנים: (1) מנגנוני התאמות לתמורה (Earnout)- במסגרתם מחיר הרכישה מותאם לביצועי החברה לאחר רכישתה במצבים בהם התוצאות הכספיות שונות מהותית מהסכומים שהוצגו בדוחות האחרונים ומהתחזיות שהוצגו לאורך בדיקת הנאותות; (2) מדד הרווח למניה (EPS)- חברות הרגישות למדד זה יכולות לנקוט בצעדים אשר מטרתם להעריך מה תהיה השפעת הרכישה על הרווח למניה (של הרוכשת).
בעבר, על-מנת להעריך את ההשפעה העתידית של הרכישה על נתוני הרווחיות של הרוכשת, חברות נהגו לבצע הערכה אינדיקטיבית כללית בלבד באמצעות השוואה (Benchmark) לחברות דומות. עם זאת, גישה זו טומנת בחובה לא פעם אי דיוקים (ובעיקר חוסר התאמת הנתונים הציבוריים הזמינים, המבוססים על עסקות בחברות דומות, לחברה ולעסקה הנוכחית).
על-מנת להמנע ממצבים אלו ניתן, במסגרת תהליך בדיקת הנאותות, לנסות ו"לחקות" את תהליך ייחוס עלות הרכישה (PPA) אשר יתבצע לאחר הרכישה, בהסתמך על הנתונים הקיימים לפני הרכישה, וזאת על-ידי שילוב יועץ הערכות שווי כחלק אינטגרלי מצוות בדיקת הנאותות. כך ניתן, בהסתמך על מידע נגיש יחסית, לשפר באופן משמעותי את ניתוח השפעות התהליך כולו.
מלבד התמקדות בנושא הערכות השווי, מומחיות בתקינה החשבונאית הרלוונטית היא לרוב הכרח לצורך ניתוח מעמיק של גורמים חשבונאיים משמעותיים אשר עשויים להשפיע על תוצאות התאגיד המאוחד. שתי סוגיות נפוצות ומשמעותיות אשר להן השפעה רבה על "השורה התחתונה" ואשר אינן זוכות לתשומת לב מספקת מצד מלווי העסקה הינן שיטת הפחת העתידית של הנכסים הבלתי מוחשיים שזוהו במסגרת התהליך ונושא ההכרה בהכנסות הנדחות.
לסיכום, חשוב לשלב במסגרת בדיקת הנאותות יועצים הבקיאים בתקינה החשבונאית ובהערכות שווי, וזאת על-מנת להקטין את הסיכוי ל"הפתעות" עתידיות, ועל-מנת להעריך בצורה מבוססת יותר את השפעת הרכישה על רווחיה העתידיים של החברה המאוחדת. על הדירקטוריון ובעלי המניות להניח דעתם כי גישת ההנהלה באשר לרמת ניתוח המידע המצוי בעת הרכישה מספקת, וכי כלל הגורמים הרלוונטיים לדיווח העתידי, בטווח המיידי והארוך, נלקחו בחשבון.