במדור חדשות החוץ של ישראל היום מתפרסמת הבוקר ידיעה קצרה הלועגת לבורותם של אזרחי ארצות-הברית. "
רבע מהאמריקנים לא יודעים שכדה"א מקיף את השמש". עוד עולה מהידיעה, מאת סוכנויות הידיעות, כי פחות ממחצית "מודעים לכך שבני האדם התפתחו מזנים קדומים יותר של בעלי חיים" וכ-40% טענו שאסטרולוגיה היא "מדעית" או "מעין מדעית".
אם ישראל היום מעוניין לקדם את הידע בקרב קוראיו, ולא רק ללעוג לבורותם של אחרים, הנה שלוש עצות:
א. "מידע שגוי שתקבלו יקשה עליכם להגיע לאמת אוביקטיבית", התריעה בסוף השבוע האחרון טובה ספרא בפני ילידי 21 במאי עד 21 ביוני, וזאת במסגרת מדור האסטרולוגיה "סוד המזלות", שמתפרסם מדי שבוע במוסף "שישבת" של ה
עיתון. האזהרה של ספרא טובה לילידי כל ימות השנה. כדאי לעורכי העיתון לקחת אותה לתשומת לבם ולבטל את המדור לאלתר.
ב. מוטב לוותר גם על כתבות כמו זו שהתפרסמה לפני פחות מחודש במוסף "ישראל השבוע" של העיתון. הכוונה לכתבה מאת ד"ר גבי אביטל, שהופיעה תחת הכותרת "
צר לי להודיע: העולם לא מתחמם". בכותרת המשנה נכתב: "תיאוריית גזי החממה, שהאג'נדה הירוקה השליטה על העולם, קרסה. המחשבה כי האדם גורם להתחממות כדור הארץ הופרכה, אך הכסף הגדול של תעשיית הירוקים השתיק את מי שהעז לצאת נגדה". אביטל טען בכתבה כי לאדם אין השפעה של ממש על שינויי האקלים העולמיים ולעג לרוב מוחלט של מדעני האקלים החושבים אחרת.
ג. כמו-כן מומלץ לעורכי העיתון, במיוחד בסוגיות שנויות במחלוקת, להקפיד על מתן נתוני מידע ולא להסתפק בדעות, נחרצות ככל שיהיו.
ביום חמישי האחרון הקדיש ישראל היום עמוד שלם להבעת כעס על דבריו של נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, ששאל מעל בימת הכנסת האם נכון שפלשתיני מקבל 17 ליטר מים ביום בעוד ישראלי מקבל 70.
בישראל היום הובהר כי הנתונים שהציג שולץ שגויים אולם בכל העמוד לא נמסר מידע מוסמך על חלוקת המים. ראש הממשלה
בנימין נתניהו צוטט כאומר שהמידע שהוצג בכנסת לא נכון ("הפער יותר קטן באופן משמעותי"). הפובליציסט דרור אידר כינה זאת "עלילת כזב", וציין כי מאז 1967 "עלתה לאין שיעור רמת החיים של הפלשתינים - כולל כמות המים", אולם גם הוא לא סיפק נתונים מפריכים.
ביום שישי דיווח
שלמה צזנה כי גם יום לפני נאומו בכנסת טען שולץ שישראל מפלה לרעה את הפלשתינים בחלוקת המים. שולץ טען זאת בפני אנשי שמאל, כתב צזנה, ו"איש מהנוכחים לא התווכח איתו בנושא ולא העיר לו שהעובדות לא נכונות או מגמתיות". הבוקר מדווח צזנה כי בסוף השבוע אמר השר שטייניץ על דברי שולץ כי "הייתה לו מעידה קלה בנתונים ובעובדות". שוב לא נמסרות העובדות הנכונות.
ועוד הבוקר, במדור הדעות של ישראל היום,
כותב ראובן ברקו באופן כללי על "שאיבת יתר פיראטית" של פלשתינים בשטחים ועל מי השופכין שלהם שמזהמים את האקוויפרים המשותפים. ברקו מוסיף: "סביר שהר שולץ יודע על הפרויקטים הישראלים היצירתיים עתירי העלות להתפלת מי ים, המאפשרים לישראל לכסות על גירעונות המים ולספק לאזרחיה מים כנדרש, בעוד הערבים משקיעים את משאביהם בהרג ובטרור. ברם, בתור איש מצפון ומידתיות הפריע לשולץ, כנראה, שהישראלים מתקלחים יותר. חבל". לסיום מזכיר ברקו לנשיא הפרלמנט האירופי: "שולצי הנכבד, המידתיות במים מעוגנת כבר בהסכמים".
בהארץ, לעומת זאת, מקדישה
עמירה הס את טורה הבוקר ל
נתונים בדבר חלוקת מים בין ישראלים ופלשתינים, על-פי אותם הסכמים מידתיים. "החלוקה התבססה על כמויות המים שצרכו והפיקו הפלשתינים ערב ההסכם" מלפני כעשרים שנה, היא מדגישה. לפי הס, בהסכם הביניים מ-1995 (שהיה אמור להיות הסכם זמני וכעבור זמן להתבטל ולהעניק לפלשתינים, כך הם קיוו, שליטה על מקורות המים בשטחם) נקבע כי לפלשתינים מותר להפיק 118 מיליון מ"ק בשנה מתוך המים של שלושת האקוויפרים בגדה המערבית, בעוד שלישראל הותר להפיק 483 מיליון מ"ק בשנה. חלוקה של בערך 80:20.
בהמשך כותבת הס כי הפלשתינים מפיקים היום רק 87 ממ"ק מים בשנה. "הבצורת, המגבלות הישראליות על פיתוח וקידוח בארות חדשות גם במקום אלו שיבשו ומגבלות התנועה הן הסיבות העיקריות. כשלי הניהול הפלשתיניים - משניים", היא טוענת. "ולכן ישראל 'נותנת' - כלומר מוכרת - בסביבות 60 ממ"ק בשנה. אכן, יותר ממה שהסכם אוסלו קבע שתמכור. רוצה לומר: במקום שתקטן התלות הפלשתינית בכובש, היא רק גדלה".
אפשר להתווכח עם הטור של הס, אפשר לטעון שהנתונים שבו מציגים תמונה חלקית של מציאות משק המים בגדה המערבית, אבל לפחות קוראי הארץ זוכים לבסיס נתונים כלשהו להתחיל ממנו את הדיון. מפרוץ שערוריית המים של שולץ ועד עתה לא קיבלו קוראי ישראל היום כל נתון על חלוקת המים בין ישראל לפלשתינים, לא לפי ההסכמים ולא בפועל. רק קביעות כלליות בדבר צדקת דרכנו, טענות בדבר טעויות של אחרים ומידתיות מוסכמת. מעניין מה יהיו תוצאות סקר דעת קהל שיבחן כמה ישראלים (ובישראל היום - יהודים) חושבים שחלוקת המים באזור צודקת ושוויונית.