מחירי השתלות השיניים - המערב הפרוע

רפואת השיניים עוברת מהפכה בשנים האחרונות בזכות השתלים. הם נותנים אפשרות להחלפת שן חסרה אחת או יותר ללא צורך בתותבת נשלפת ו\או השחזת שיניים בריאות. היות ששיניים קבועות על-גבי שתלים הרבה יותר נוחות בדיבור, בלעיסה ואולי גם באסתטיקה משיניים תותבות, הרי שהרבה מטופלים פונים לקבלת שיקום קבוע על שתלים כאלו. מחירי ההשתלה לשן אחת נעים בין 1,000 שקלים לשתל אחד ועד 8,000 שקלים ויותר.

מה הם המשתנים שמשפיעים על המחיר?

• החברה היצרנית: שתלים וחלקיהם מחברות וותיקות ומוכרות כמו Nobel biocare, 3I או Straumann מתומחרים גבוה. חברות כאלו ודומיהן, עושות מחקרים קליניים לאורך שנים עם בקרת איכות מאוד קפדנית לכל פריט שיימכר. לעומתן, חברות קטנות וחדשות יותר מוכרות שתלים אפילו בחמישית מהמחיר של החברות המובילות. בהרבה מקרים האיכות היא לא אותו הדבר וזה מתבטא באחוזי ההצלחה. זאת הסיבה למה הרבה רופאים בארץ עדיין משתמשים בשתלים היותר יקרים ובסוף המטופל משלם את העלות הגבוהה. החדשות הטובות הן, שהחברות הקטנות משתפרות בשנים האחרונות וישראל הופכת לענקית ייצוא;

• התכנון הממוחשב: כדי להעלות את אחוז ההצלחה ולהימנע מכישלונות, משתמשים חלק מהרופאים היום בטכנולוגיה מודרנית שבעזרתה מבצעים את תהליך ההשתלה בסימולציה ממוחשבת, ואז נותנים להכין מדריך כירורגי (כמו שבלונה) שבעזרתו מחדירים את השתלים למיקום ולעומק המדויקים. טכניקה זו כרוכה בעלויות גבוהות נוספות, אך מספקת רמה יותר גבוהה של הצלחה, מה גם שההשתלה עצמה הרבה יותר קלה, מהירה ובעיקר בטוחה למטופל;

• הכתרים עצמם: בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, השתל איננו שן. זהו בדרך-כלל בורג מטיטניום שאמור להחליף רק את שורש השן שנעקרה. זהו "היתד" שיישא את השן החדשה עצמה, כלומר הכתר החדש. כתר החרסינה בנוי משני חלקים. החלק החיצוני שהוא בדרך-כלל החרסינה עצמה, שהיא חומר יחסית זול וחלק פנימי יותר שהוא כיפה יותר קשיחה. הכיפה הפנימית יכולה להיות מזהב (לא רואים אותו), סגסוגת של מתכות שונות יותר זולות או זרקוניה שקופה (או חומר שקוף אחר). הפער במחיר, בין שלד פנימי מזרקוניה לבין שלד מתכתי פשוט, גדול מאוד ויכול להגיע עד 300%. בנוסף, בניית חרסינה הינה שלב אומנותי לכל דבר. טכנאי שיניים חרסינאים אומנים דורשים עלות יותר גבוהה מהרופא (וכך מהמטופל), ואילו אחרים דורשים פחות, כי רמת האומנות שלהם יותר נמוכה, למרות ששניהם משתמשים באותם חומרים. נוסחת הקסם אומרת, שרופא אומן חייב טכנאי אומן, ולהפך, אחרת התוצאה היא רק סוג של פשרה;

• חלקי השיקום: בין השתל לבין הכתר ישנו בדרך-כלל חלק ביניים שנקרא מבנה לשתל. מבנה סטנדרטי כזה יחסית זול. אך אם הרופא מבקש חריטה מיוחדת ספציפית לשן המטופל, הרי שהדבר כרוך בהוצאה ניכרת של מאות שקלים. מאידך-גיסא, ישנם מבנים לבנים (או שקופים) ולא מתכתיים שעשויים גם מזרקוניה. אלו האחרונים הרבה יותר אסתטיים ממבני טיטניום, אך גם הרבה יותר יקרים;

• מומחיות וניסיון הרופא: רופא בעל תואר מומחה יחייב בדרך-כלל (וכצפוי) יותר מרופא שיניים כללי על אותה פרוצדורה כירורגית. אך חשוב לציין, שאין בישראל התמחות ספציפית להשתלת שיניים. מומחי חניכיים, מומחי כירורגיית פה ולסת, מומחי שיקום הפה וגם רופאי שיניים כלליים, טוענים כל אחד בתורו לזיקה יותר קרובה לתחום. במקרים מסובכים במיוחד או אצל מטופלים בסיכון גבוהה תמיד מומלץ לפנות למומחה או לפחות להתייעץ איתו.

כדי להשוות בין הצעה א' והצעה ב', יש לשקלל את המשתנים שנזכרו ולהוסיף אליהם הגינות מחירים, תנאי תשלום, ניקיון המרפאה, רמת הקדמה הטכנולוגית וגם "הקליק" הנכון עם הצוות המטפל.